שלום ילדים, אני שמח שוב לפגוש אתכם. אבא שלי, זכרונו לברכה, שאל אותי פעם: ״יש לך מצלמה?״ אמרתי לו: ״לא״. ״משקפת, יש לך?״
-״גם זה לא״ אז הוא שאל אותי: ״אז איך אתה רואה אותי עכשיו? איך אתה מסתכל עליי עכשיו? אתה מסתכל עליי באמצעות העיניים! מה זה עיניים? זו מצלמה משוכללת. יש מצלמות קטנות, יש גדולות. העין היא מצלמה כל כך קטנה, כל כך מדוייקת, שמצלמת כל הזמן עם צבעים, ולא רק תמונות שלא זזות, אלא תמונות כמו סרט שכל הזמן זז, ובעין יש לנו מיליוני קולטים קטנים, מיליוני תאים קטנים שקולטים את התמונה, קולטים את האור ומשדרים את זה אל המוח, וככה אנחנו מבינים מה אנחנו רואים.
יש בעין גם בלוטה קטנה של דמעות. דמעות זה לא רק מתי שיש לנו צער ואנחנו בוכים. לדמעה יש גם תפקיד לנקות את העין. אם פתאום אבק נכנס לנו לעין, אנחנו עושים ככה והדמעה מנקה את העין ומשאירה את העין טריה ורגועה. כנראה שדוד המלך כשהוא מתפלל לה׳ ואומר לו "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", הוא מתכוון לכל הפלאים של הגוף שלנו וגם לעיניים. פעם סיפרתי לכם על ברכת 'אֲשֶׁר יָצַר'. אני חושב שבברכת 'אֲשֶׁר יָצַר' שאנחנו מודים לה' על פלאי הגוף שלנו, בוודאי אנחנו מתכוונים גם על הפלא של המצלמה שיש לנו, של המשקפת שיש לנו, העיניים. תודה לך ה׳!