שלום ילדים. בחלק הקודם הזכרנו את הברכה הראשונה שחוברה על ידי משה רבנו, בה אנחנו מודים על זה שהקדוש ברוך הוא זן אותנו ונותן לכל בריאה כדי מחסורה. בחלק השני הזכרנו את הברכה שחוברה על ידי יהושע, ובה יש הודאה על הארץ הטובה, ועל הברית ועל התורה שיכולה להתגלות בארץ הזאת. ובחלק השלישי, שחובר על ידי דוד ובית דינו, ואחר כך שלמה, יש הודאה על בניין ירושלים. אנחנו היום פונים בבקשת רחמים. בתקופת דוד ושלמה נבנה הבית והוא היה בשיא תפארתו, והיום, לצערנו, אין לנו היכל, ואין לנו בית ואין לנו מעון, אז אנחנו פונים בבקשת רחמים לקדוש ברוך הוא, שהוא ירחם על עם ישראל, שהוא יראה את צרותיו, הוא יבנה בניין שלם של ירושלים.
זאת הברכה השלישית שבה אנחנו מכירים בחלק החשוב והיקר שממלאת ירושלים כמקום השראת שכינה, כמקום של חיבור בין שמיים וארץ, ואנחנו פונים לקדוש ברוך הוא שהבית הזה יבנה. בחלק הרביעי, עד עכשיו דיברנו על ברכות שחויבנו מהתורה, בחלק הרביעי אנחנו עוסקים בברכה שחוברה על ידי חכמי יבנה ונקראת ברכת "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב". הברכה הזאת חוברה אחרי שנים שבהן הרומאים לא איפשרו לקבור את אותם חיילים יהודים שמתו במרד כנגד הרומאים, וברגע שסוף סוף התירו לקבור אותם, זה נקבע כיום שמחה.
זה אמנם יום קשה שבו קוברים מתים, אבל אנחנו מודים על זה שסוף סוף הם הגיעו לקבר ישראל. ובברכה הזאת בעצם יש לימוד מאוד חשוב. נכון, קרה פה משהו מאוד מאוד עצוב, אבל אנחנו יודעים לראות את הטוב, גם במציאות שהיא לא שלמה. ברכת "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב" אומרת לנו: נכון, אנחנו רוצים את ירושלים, אנחנו רוצים את הבניין המלא, אבל עד שזה יקרה, אנחנו יודעים להכיר טובה על אותם הדברים שאנחנו מקבלים גם בזמן שהמציאות היא חסרה. לאחר מכן, אנחנו פונים בבקשות רחמים כדי שבאמת הגאולה תושלם, שתהיה רפואה, שתהיה קרן ישראל מרוממת, שהקדוש ברוך הוא יברכנו בכל מכל כל, באותן ברכות שהאבות שלנו התברכו, והברכה מסתיימת בבקשת שלום, כי עם ישראל הוא זה שיודע שתפקידו להשכין שלום בעולם.
בזכות עם ישראל כל כוח יכול לבוא במקומו הנכון. אז אחרי שהודנו לקדוש ברוך הוא שהוא מפרנס את כולם, שהוא נתן לנו את התורה, שהוא נתן לנו את הארץ המופלאה הזאת, אנחנו מייחלים שהקדוש ברוך הוא יבנה את ירושלים, ואנחנו יודעים להכיר טובה על הדברים הקטנים בדרך, גם כשהמציאות היא לא שלמה. שיהיה יום טוב ומבורך.