-אבא.
-כן?
-יש לי שאלה.
-כן, מה השאלה, מתוקה?
-מי יצר את התפילה?
-הו, זו שאלה מעולה חמודה שלי. תדעי לך שכששואלים מי יצר את התפילה, אז יש בעצם שתי שאלות שאנחנו שואלים. שאלה ראשונה זה: 'מי קבע את המילים המסויימות הללו?'. אבל זאת לא השאלה שאת שואלת. את שואלת: "מי יצר את התפילה?". את יודעת מי יצר את התפילה, חמודה?
-לא.
-הקדוש ברוך הוא. כמו שהוא ברא אותנו, כמו שהוא ברא לך יד, כמו שהוא ברא לך אף, כמו שהוא ברא לך מחשבות, הוא ככה ברא אותנו מתפללים.
את יודעת איך זה קורה?
-איך?
-יצא לך פעם שאמרת את המילה "הלוואי ו.. כך וכך"?
-כן.
-באמת? מה היה לך לדוגמא? מה אמרת?
-פעם אחת רציתי הצלחה בלימודים, אז אמרתי "הלוואי שאני אצליח בלימודים".
-קרה לך עוד משהו כזה?
-פעם אחת רציתי שסבא וסבתא שלי, לראות אותם, סבתא רבא, אז אמרתי פעם אחת: "הלוואי שתהיה תחיית המתים".
-אה, אמרת "הלוואי ותהיה תחיית המתים"? איזה יופי. את יודעת, חנה, שכל בן אדם, יהודי ואפילו גוי, אומר 'הלוואי'. וזה נמצא בעומק של הנשמה, בעומק של הבריאה שלנו, ככה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו.
תדמייני לעצמך שבן אדם חי את החיים ולא אומר "הלוואי ואני אצליח, הלוואי ואני אתקדם, הלוואי ו...", הוא לא חולם. מי שלא חולם גם הוא לא מתפלל, הוא גם לא חי, הוא לא מתקדם. והקדוש ברוך הוא ברא אותנו מתפללים אליו, מדברים איתו, את יודעת? וזה הדבר הכי חשוב.