שלום ילדים. היום נדבר על ברכת המזון, הברכה אותה אנחנו מברכים אחרי שסיימנו ארוחה דשנה, אחרי שאכלנו לחם. הברכה הזאת, המקור שלה הוא פסוק בתורה, שכתוב: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ". הברכה הזאת נראית לנו כיחידה אחת, אבל למעשה זו ברכה שחוברה בתקופות שונה, ברכה שנבנתה לאט לאט, ואנחנו ניגע בשני החלקים הראשונים בשלב הזה. החלק הראשון - ברכת "הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ".
הברכה הראשונה חוברה על ידי משה רבנו בתקופת המדבר, כהודאה לקדוש ברוך הוא על זה שהוא הוריד את המן במשך ארבעים שנה, כל אדם קיבל בדיוק את הכמות המתאימה לו. בברכה הזאת אנחנו בעצם מודים לקדוש ברוך הוא, שהוא נותן לכל בריאה ובריאה בדיוק את מה שמתאים לה בחן, ביופי, בחסד וברחמים. זאת ברכה שמיועדת לכל העולם כולו. החלק השני, הברכה השנייה - אנחנו מודים על הארץ. זאת ברכה שחוברה כבר על ידי יהושע בן נון, שכובש ביחד עם עם ישראל את הארץ ומנחיל אותה לשבטים.
אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הארץ הטובה שהוא נתן לנו, שהוא הנחיל לאבותינו ארץ טובה, רחבה, ברוכה. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הזכות הזאת, לגור בארץ הזאת ולקיים את התורה והמצוות, שאפשר לקיים אותן במלואן רק בארץ הזאת. הברכה הזאת נוגעת במיוחד לנו, הנשים, שהתברכו באהבת הארץ. כמו שאנחנו יודעים על הנשים בדור המדבר, שהן לא חטאו בחטא המרגלים, הן לא רצו להאמין לאותם אנשים שהוציאו את דיבתה רעה. ובמיוחד בנות צלופחד שבאות ומבקשות ממשה רבנו: ''תן לנו חלק בארץ ישראל''.
אז אנחנו במיוחד צריכות להודות על הזכות הזאת - "נודה לך על הארץ הטובה שהנחלת לאבותינו". אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שנתת לנו ארץ טובה. שנתת לנו ברית, ברית על הארץ, ברית המילה. שהוצאת אותנו מבית עבדים, הוצאת אותנו מארץ מצרים, ממקום של מיצרים, והעברת אותנו למקום שהוא רחב וגדול. בשלב הבא, בפעם הבאה, אנחנו נדבר על שתי הברכות הנוספות. שיהיה יום טוב ומבורך.