שלום לכל הילדים האהובים, החמודים. אנחנו היום נלמד על הפיוט המדהים "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי". למה מדהים? דמיינו לעצמכם את התלמיד חכם האדיר הגדול, רבי מרדכי, אני יודע שזה רבי מרדכי על פי האותיות הראשונות של הבתים, מ ר ד כ י, ובסוף בבית האחרון: "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה". "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ" - ח ז ק, מרדכי חזק, רבי מרדכי חזק. דמיינו לעצמכם שהוא יושב בשעת לילה, מדבר ומשוחח עם ריבונו של עולם והוא בא וכותב את הפיוט.
ו-900 שנה אחריו, בכל קהילות ישראל אנחנו באים ושרים את הפיוט המדהים הזה. ממש דומה לפיוט של "לכה דודי", שגם אותו כתב רבי שלמה אלקבץ וכולם בכל העדות, באים ושרים אותו, כל עם ישראל. והפיוט הזה "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי" הוא מדבר עלינו, על עם ישראל במהלך הגלות. הוא מדבר על גלות מצרים, הוא מדבר על גלות בבל, על גלות פרס, על גלות יוון ועל גלות רומי. שאנחנו.. הקדוש ברוך הוא הציל אותנו מכל גלות. אני רוצה בזריזות ללמוד איתכם קצת מהפיוט המדהים.
"מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי" - הקדוש ברוך הוא, אני נשען עליך, אתה הישועה שלי, כמו אבן צור. עם עוז ועוצמה. "לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ" - למי נאה לשבח? לקדוש ברוך הוא. "תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי" - שבית המקדש יבנה. "וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ" - שם אנחנו נקריב קורבן תודה לך. "לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ" - פה מרמזים על הכרתת זרעו של עמלק. "לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ", שתטבח בהם, ברשעים, בעמלקים. "מִצָּר הַמְנַבֵּחַ" ככה עמלק הוא נמשל לכלב, כשהוא נובח.
"לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ, אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" - באמת יש שאלה ילדים חמודים, למה דווקא בחנוכה? אם אתה מדבר על כל הגלויות כולן, למה דווקא בחנוכה אנחנו באים ושרים את הפיוט הזה? והתשובה היא בגלל חנוכת המזבח. כשאנחנו נגיע לכך, למסיבה הגדולה כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן, ואנחנו נזכה לראות את חנוכת המזבח, כמה גדול זה יהיה, כמה מיוחד זה יהיה. אני רק מדמיין את האושר הגדול, את השירים, את הריקודים, את השמחה בכל הבתים, בכל הארץ, בכל מקום.
ומי שיזכה להיות בירושלים ולראות את חנוכת המזבח, איזו שמחה גדולה. שנצליח להגיע לעבוד את הקדוש ברוך הוא בבית המקדש במהרה בימינו אמן. אבל בדרך לשם מתחילים לעבור דרך הגלויות. ר - "רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי" - אוי כמה אכלנו את כל הרעות הקשות עד שהיינו כבר שבעים מרוב הקושי. "בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה" - ביגון וצער את כל הכוח שלי כילה. זה על מצרים, לא היה לנו כוח מרוב הצער. "חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה" - ככה נקראת מצרים, 'עגלה יפיפייה, מצרים, ככה נקראת מצרים.
הביאו עלינו שיעבוד ומרור. "וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה" - את עם הסגולה. "חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה" - כמו שאבן נופלת למים וחודרת עמוק, ככה ירדו כל חיל פרעה וכל זרעו, כמו אבן במצולה. גמרנו עם מצרים. עוברים ל-ד', גלות בבל. "דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי" - הגענו לדביר קדשו, לבית המקדש. "וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי" - לא נתנו לנו שקט, הגויים. "וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי" - הוציא אותי לגלות.
"כִּי זָרִים עָבַדְתִּי" - הוא עשה את זה בגלל שאנחנו עבדנו עבודה זרה, אוי אוי אוי. "וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי" - השקו אותנו רעלים, להרוג אותנו, כמעט שעברנו מן העולם. אבל, "קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל" - הגיע המלך זרובבל שלנו, והוא העלה אותנו, כמובן בשליחות של הקדוש ברוך הוא, ואחרי זה עם עזרא ונחמיה, העלה אותנו מבבל. "לְקֵץ שִׁבְעִים" - נגמרו שבעים שנה. "נוֹשַׁעְתִּי" - סיימנו עם גלות בבל, עוברים לגלות פרס.
"כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא" - תיקח את עץ הברוש, תכרות את הראש שלו, תחבר לשם חוט. ככה ביקש האגגי, המן האגגי בן המדתא. "וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ" - הבקשה שלו הפכה עליו. "וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה" - אין יותר גאווה להמן האגגי הרשע. "רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ" - זה מרדכי, שהוא נקרא ימיני, לימין ה' הוא עמד. "וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ" - ואת האוייב, אפילו את שמו מחית. בגלל זה אנחנו נוהגים בפורים כשאומרים 'המן', לדפוק חזק חזק חזק.
"רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו" - כמה בנים היו לו, עשר בנים. וכמה קניין היה לו. את כולם "עַל הָעֵץ תָּלִיתָ" - גמרנו עם גלות פרס. אנחנו בנינו את בית המקדש השני, אחרי גלות בבל וגלות פרס הצלחנו לקום, אבל: "יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי" - לאות י' הגענו. "אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים" - אלה החשמונאים. "וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי" - בנינו חומות אדירות בירושלים והם פרצו אותם. ומיד מה עשו היוונים? "וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים" - ניכנסו וחיפשו כל כד וכד שיש בו שמן של מנורה, לטמא אותו, כדי שלא נוכל להדליק את אור המנורה.
"וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים" - מהנותר של הקנקנים. "נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים" - זה עם ישראל, שהם נמשלים לשושנים. נעשה להם נס מהנותר מכד קטן. "בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים" - 'ביני בינה' אלה התלמידי חכמים הגדולים שידעו לבנות ברוח קודשם את חג החנוכה. אמרו: לדורות אנחנו נזכור את הנס הגדול הזה. "בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים". ועכשיו אנחנו מגיעים, ילדים.. רבי מרדכי הוא נמצא בתוך הלב של האומה, בתוך הלב של אירופה, ככה הרבה אנשים אומרים, תחת מלכות רומי הרשעה, שהיא מלכות קשה מכולן.
ושם הוא מתפלל כבר, כי זה לא דברים שעברו, אלא זה דברים שהוא חווה אותם עכשיו. וגם אנחנו קצת, עד הגאולה השלמה. "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ" - אנחנו צריכים גם להתפלל, ילדים, שהקדוש ברוך הוא יחשוף את העוצמה של הקדושה, כי הדרך היחידה להילחם נגד רומי זה בעזרת הקדושה. "וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה" - תקרב לנו כבר את הסוף של הישועה, שנרגיש את הישועה. "נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה" - רומי נקראת 'אומה הרשעה', כמה שהיא התעללה בנו, עם ישראל.
"כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה" - כמה ארוכה היא השעה. "וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה" - לא רואים את הסוף לימי הרעה. אל תשכחו שהוא נמצא לפני 900 שנה, בגלות של אלפיים שנה תחת רומי. לא גלות של שבעים שנה שהיה תחת בבל, אלפיים שנה, רק עכשיו אנחנו התחלנו את הגאולה כשנכנסנו לארץ ישראל, תודה ה'. ועדיין, יש גם רומאים, הם עדיין.. התרבות הזאת, עדיין הם משפיעים עלינו וגורמים לנו להתרחק קצת מהקדוש ברוך הוא, אפילו כשאנחנו בארץ. אנחנו צריכים להתחזק בקדושה ובקשר לריבונו של עולם.
ובואו נתפלל: "דְּחֵה אַדְמוֹן" - אדמון זה עשו, שהוא היה אדמוני, הוא האבא של מלכות רומי. תדחה אותו "בְּצֵל צַלְמוֹן" - מה זה 'צלמון'? "גָם כִּי אְלֶךְ בְּגֶיא צָלְמָוֶות לֹא אִירָא רָע". תדחה את האדמון, את עשו לתוך צלמוות, לתוך מקום רע, שילכו ויעלמו מן העולם. "הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה" - תקים לנו כבר את הרועים שלנו. מי הרועים שלנו? אלה שבעה אושפיזין שמלווים אותנו בסוכות. אבל אנחנו רוצים כבר שיחיו, שהכוחות שלהם יחיו.
שאברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון, יוסף ודוד יבואו ויהיו איתנו וינהיגו אותנו. וככה נדע איך לעבוד את הקדוש ברוך הוא בשלמות. ילדים אהובים, הפיוט המדהים הזה, אנחנו נשיר אותו בעוצמה. אנחנו נודה לקדוש ברוך הוא על כל גלות, וגלות, וגלות, וגלות. נודה לקדוש ברוך הוא כמובן שיצאנו מהגלות, ונודה לקדוש ברוך הוא שהוציא אותנו מגלות רומי ונתקבצנו לפה, לארץ ישראל. ונזכה לקיים את מה שנאמר בתפילה בבית הראשון: "תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ". שנזכה שבית המקדש יבנה ואנחנו נביא קורבן תודה לפניו יתברך. להתראות ילדים אהובים.