''יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם'' שלום תלמידים מתוקים, מה שלומכם?הרגע שמענו את פסוקי ברכת הכהנים, הנאמרים בבית הכנסת על סדר התפילה.אתם יודעים, שבזמן בית המקדש, הכהנים היו מברכים את עם ישראל בתוך בית המקדש.אני רוצה לשאול אתכם שאלה, מה כל כך מיוחד בברכת הכהנים?לפני שהכהנים אומרים את הפסוקים, הם מברכים: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוונוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה" כן, באהבה.
ברכת הכהנים נעשית באהבה. אבל לא ראינו את זה בשאר ברכות שאנחנו מברכים. אנחנו, כשאנחנו מברכים ''להתעטף בציצית'', אנחנו לא אומרים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ בְּאַהֲבָה לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית", אנחנו לא אומרים בהנחת התפילין כל בוקר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ בְּאַהֲבָה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין".
אם כן אנחנו רואים שברכת הכהנים, יש בה עניין של אהבה. אתם יודעים, שההלכה אומרת שכהן לא יכול לברך את עם ישראל אם יש לו איזה שונא, או שעם ישראל אינו אוהב אותו, הוא לא יכול לשאת כפיים.מדוע? כי זה לא נעשה באהבה. תלמידים יקרים, יהי רצון בעזרת ה' שברכות הכהנים הנאמרות בכל יום, ישפיעו על עם ישראל שפע, ברכה והצלחה, ונהיה כולנו מאוחדים, ועל ידי כך, בעזרת ה', נזכה לביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן.