1151 אבות פרק ג משנה ח עצות לזכירת הלימוד הרב שלום פינצ'ובר שלום ילדים יקרים, שלום אהובים! אתם יודעים, אצלנו בחמ"ד אחת המטרות של החזון היא לחיות חיי תורה, ומה זה אומר לחיות חיי תורה? זה אומר לאהוב את התורה, להרגיש כמה התורה חשובה לנו, היא ממש חשובה לחיים שלנו! ללמוד אותה, לזכור אותה, וכמובן לקיים אותה, ועל זה יש לנו משנה ממש מתאימה בפרקי אבות פרק ג' משנה ח', וכך אומרת המשנה: "רַבִּי דּוֹסְתַאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ", זה אומר שצריך ללמוד ולזכור את כל מה שלומדים, "שֶׁנֶּאֱמַר: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ", חס וחלילה לא לשכוח את כל מה שלומדים, כי זה ממש החיים שלנו.
אבל רגע, איך עושים את זה? איך לומדים וזוכרים את כל מה שאנחנו לומדים? זה ממש קשה. אז דבר ראשון אנחנו צריכים לדעת שהתורה היא ממש החיים שלנו, כמו שדגים לא יכולים לחיות בלי מים, כך אנחנו לא יכולים, ובאמת - עם ישראל, גם כשגזרו עליו גזירות קשות, תמיד עם ישראל למדו תורה, והם ממשיכים ללמוד תורה. זה ממש החיים שלנו, אבל בכל זאת צריך גם שיטות. עכשיו תעצרו בבקשה את הסרטון, ותחשבו בכיתה איזה עצות יש לכם לעשות כדי לזכור את מה שלומדים בתורה, ועוד מעט אני אראה לכם יופי, חשבתם?
עכשיו תראו חמש הצעות. אני אעשה אותם בפנטומימה ואסביר. דבר ראשון: לשתף את החושים, את העיניים, האוזניים והפה. בעיניים - להביט אל מי שמלמד אותנו, ההורים, הרב, המורה, וגם להסתכל בסידור, בחומש, בגמרא, במשנה, להסתכל במילים, זה עוזר לנו לזכור. בפה ובאוזניים - להקשיב היטב, וגם כשאנחנו לומדים משנה או גמרא, לקרוא בקול את מה שאנחנו לומדים, לקרוא בקול שהאוזניים שלנו תשמענה את הדברים. 2. זה אומר לחזור, לשנן, כמו שמשננים משניות. זה עוזר ממש לזכור, כמו שלומדים משניות בעל פה.
3. זה אומר לעשות שירי בקיאות, כמו שיר הפרשות למשל, "בְּרֵאשִׁית, נֹחַ, לֶךְ-לְךָ, וַיֵּרָא..." זה עוזר ממש לזכור את סדר הפרשות. יש עוד הרבה שירי בקיאות נפלאים. 4. זה מה שאנחנו עושים עכשיו, עושים כל מיני סימנים וקיצורים וראשי תיבות, ולמשל יש לנו פה רשימת ראשי תיבות: ברז"ל, מנחמ"ת, גר"ב חש"ק, אבג"ד גע"ש... מה זה אומר ראשי התיבות? אם תחכו לסוף הסרטון - אגלה לכם. 5. זה לתמצת, לכתוב בקיצור את הדברים, סיכומים. על זה יש לנו דמות נפלאה, הרי"ף, רבי יצחק אלפסי, שנפטר בי' באייר, וחי לפני המון שנים, לפני 920 שנים בערך, והוא חיבר ספר 'הלכות רב אלפס'.
בספר הזה הוא חוזר על הגמרא בקיצור, ומביא בסוף את ההלכות. אז גם היום הרבה אנשים שלומדים תורה, רבנים, תלמידי חכמים ולומדי הגמרא, אחרי שלומדים את הגמרא - יש להם סיכום, זה חוזר על כל מה שלמדו בקיצור, ובסוף גם יודעים את ההלכות. יש כאלה שגם משתמשים בשיטה הזאת אחרי שלומדים תורה, עושים לעצמם סיכומים. אבל רגע, אוי ואבוי, אם ניסינו את כל השיטות ובכל זאת אנחנו לא מצליחים לזכור? נכון, נכון, לפעמים הדברים מסובכים או קשים או ארוכים, או מרגישים לא טוב, או כל מיני סיבות שבגללם שוכחים את דברי התורה, על זה אומר לנו רבי דּוֹסְתַאי בהמשך המשנה, "יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ"; הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ." "יֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ" זה אומר שלא מתייחסים לדברי התורה ברצינות, ואז שוכחים אותם. אבל אם אנחנו מתאמצים ומשתדלים, הקדוש ברוך הוא מאוד אוהב את ההשתדלות שלנו, ומאוד מעריך. זה בעצם מה שהוא רוצה, זה החיים שלנו, משתדלים, וגם אם שכחנו בסוף - בסדר, הקדוש ברוך הוא ראה את המאמצים שלנו.
ולגבי הראשי תיבות, הנה. ברז"ל זה אומר הנשים של יעקב אבינו, יעקב אבינו התחתן עם רחל ולאה, וקיבל גם את בלהה וזלפה, בלהה לרחל, זלפה ללאה, ראשי תיבות ברז"ל. מנחמ"ת זה הבנות של צלופחד: מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה, ראשי תיבות מנחמ"ת. גר"ב חש"ק - ערי מקלט, ואבג"ד גע"ש זה שבע מצוות בני נח. אפשר להמציא עוד הרבה ראשי תיבות, ולעשות כל מיני סימנים. ואתם זוכרים את חמשת הסימנים שעשינו? בואו נראה אתכם אם אתם זוכרים. שיהיה לכולנו בהצלחה רבה בלימוד התורה, באהבה, בחשק, בשמחה, ושגם נזכור את הדברים שאנחנו לומדים ובעזרת ה' גם נקיים אותם, באהבה ובשמחה. להתראות!