שלום לכם ילדים מתוקים. פרשת 'בְּחֻקֹּתַי' עוסקת בעניין שנשמור את התורה ואת המצוות, ואם נשמור את התורה ואת המצוות, ונלמד תורה בצורה רצינית, הקדוש ברוך הוא יושיע אותנו ויביא לנו המון ברכות. מספרים סיפור יפה על שמירת התורה והעמל על התורה, שמסופר על הרב יוסף חיים מבגדד, קוראים לו 'הבן איש חי'. 'הבן איש חי' היה הרב הגדול של עיראק ושל כל יוצאי הגולה, והוא כתב המון המון ספרים. ושואלים איך הוא הגיע לזה שכל כך הוא נהיה תלמיד חכם?
מסופר שכשהוא היה קטן, הוא הלך, הוא ואחותו, ברחוב ולפתע פתאום הוא נפל לבור עמוק, בור של איזה שניים-שלושה מטרים, הוא נפל פנימה וכולם התחילו לצעוק, אחותו הולכת לקרוא לאנשים, 'בואו ותצילו אותו! מסכן אחי, רבי יוסף חיים, הוא נפל לתוך הבור!' בסך הכל היה ילד בן שבע. ובאמת מגיעים אנשים, מחלצים אותו מתוך הבור. לא היה לו כל כך הרבה רוח חיים, הוא נשם בכבדות, ואמא שלו מתפללת ומתחננת ובוכה: 'הקדוש ברוך הוא, תציל את יוסף חיים שלי! אוי ואבוי, חס ושלום שלא יקרה לו דבר רע'.
והנה לפתע הוא משתעל, קם ומתרומם ואומר 'מה קרה לי? נפלתי לתוך הבור? ברוך ה' שהציל אותי, מעכשיו אני מקבל על עצמי שאם הקדוש ברוך הוא הציל אותי, אם הקדוש ברוך הוא החייה אותי, כנראה יש לזה סיבה טובה'. מאותו זמן ואילך הוא נודר נדר, ואומר 'אם ה' החייה אותי, אני רוצה להקדיש את כל חיי ללימוד תורה וללמד תורה את עם ישראל'. באמת בזכות הדבר הזה שהוא קיבל על עצמו, והתאמץ יום-יום, שעה-שעה לשבת וללמוד תורה ולגדול בתורה, היה רבם של כל ישראל