שלום לכם ילדים מתוקים. פרשיות 'תזריע' ו'מצורע' עוסקות בפרשיות הצרעת, בכל מיני נגעים שקיימים באדם - בגופו, בזקנו ועל בגדיו. אתם יודעים למה מגיעים הנגעים הללו? אומרים חכמים שהסיבה היא בגלל לשון הרע. אם אדם מדבר לשון הרע, דברים לא יפים אחד על חברו, מספר עליו דברים לא נעימים, אז מגיעים עליו הנגעים האלו. כך היה בזמן שבית המקדש היה קיים. מספרים על ה'חפץ חיים', ה'חפץ חיים', רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הוא חי בחוץ לארץ לפני כמאה שנה, הוא כתב ספר שנקרא 'חפץ חיים' בענייני שמירת הלשון.
מסופר שפעם הוא נסע ברכבת וישב לידו איזה אדם, הוא שאל אותו 'תגיד, אתה מכיר את ה'חפץ חיים'? רבי ישראל מאיר הכהן מראדין?' הוא לא זיהה שמי שיושב לידו זה ה'חפץ חיים' בכבודו ובעצמו. אמר לו 'תדע לך, זה רב מאוד מאוד מכובד, זה רב גדול, זה רב תלמיד חכם שכולם מכירים אותו.' והרב, ה'חפץ חיים' ששומע אותו מדבר ככה על עצמו, אומר 'מה פתאום? הוא בכלל לא אדם חכם, הוא אדם פשוט וישר, אבל הוא לא חכם ולא תלמיד חכם.' אותו אדם כועס על ה'חפץ חיים', 'איך אתה מדבר ככה?
זה רב חשוב!' קם מהקרון והולך לקרון אחר. הם מגיעים לראדין, למקום שבו גר ה'חפץ חיים', כל אחד הולך לדרכו, הרב הלך לביתו ואותו אדם הלך לאיזה בית מלון. אחרי הצהריים מגיע זמן הדרשה של הרב, והרב נכנס לדרוש בבית הכנסת, והנה אותו אדם שכעס על הרב רואה את הרב דורש ואומר 'אוי-אוי-אוי, לא ידעתי שזה הרב, וככה התנהגתי אליו בחוסר כבוד, כעסתי עליו!' ניגש אל הרב אחרי הדרשה ומבקש את סליחתו של הרב, 'מחילה שככה דיברתי אליך!' אומר הרב אני הוא זה שצריך לבקש סליחה כי הטעתי אותך, ומכאן למדתי שאפילו על עצמי אסור לדבר לשון הרע.' אסור לאדם לדבר עליו, להגיד שהוא לא מצליח, שהוא לא יכול, שהוא לא מסוגל, שהוא לא מספיק חכם, שהוא לא מספיק יפה. האדם טוב, כל אחד ואחד מאיתנו טוב כמו שחנן אותנו ה', ובזה אנחנו צריכים לשמוח ולא חס ושלום לגנות.