לפני כשלושת אלפים שנה פרצה מגיפה בעם ישראל, מאה אנשים מתו מידי יום באופן קבוע במשך תקופה ארוכה. דוד המלך הבין שמגיפה כזו לא מגיעה במקרה, והוא חיפש דרך לעצור את המגיפה. הוא תיקן חובה על כל אחד מישראל לומר בכל יום מאה ברכות, ואכן המגיפה נעצרה. מה הקשר בין מגיפה ומחלות לאמירת ברכות? ברכות הן הדרך שלנו להתייחס לשפע שה' נותן לנו. ה' ברא בעולמו כל כך הרבה שפע של פירות, ירקות, מאכלים וממתקים. אם בני אדם לא יודעים להעריך את זה, אם הם מתרגלים לחשוב שהשפע הזה מובן מאליו והם נהיים נהנתנים ומפונקים, ה' לא רוצה לתת להם עוד, להפך - הוא לוקח אותו מהם.
תלמידים יקרים, הדור שלנו זוכה לראות שפע שכמותו לא חלמו לראות העשירים הגדולים ביותר של הדורות הקודמים. כמות המעדנים העצומה שמחכה לנו במכולת, הפירות והירקות בשלל הצבעים והטעמים, והחטיפים המתוקים, מחייבים אותנו לברך את ה' כל יום בכוונה גדולה כמה שיותר, לפני ואחרי כל אכילה. ועכשיו, כשעם ישראל בזמן מלחמה ולצערנו יש גם נופלים, אנחנו צריכים שוב להוסיף כמה שיותר ברכות. עוד ברכה ועוד ברכה, כך נביע לה' כמה שיותר הכרת טובה על כל העושר העצום הזה, ונזכה שהוא ימשיך להעניק לנו עוד שפע בחמלה וברחמים.