📚 כל השיעורים › 🕯️ שבת, חגים ומועדים › חנוכה
מופיע גם ב: 🇮🇱 ארץ ישראל ועם ישראל 🎓 גדולי ישראל

השמן הטהור שבתוכנו שהתגלה בחנוכה בשואה

🎙️ הרב קלמן בר

📖 השיעור כתוב

אחי ואחיותיי, חנוכה שמח ומאיר, צוות המחנכים, אתם. בשבילי חנוכה, אני רוצה לספר סיפור, אולי שניים, שעבורי, אני חושב, זה הרעיון של חנוכה. שני הסיפורים נראים לא קשורים, אבל תעשו פסיק ביניהם, הם קשורים עד קשורים. אחד שהיה מגדולי הפוסקים בדור הקודם בא ל'מנחת יצחק', הרב יצחק וייס, הוא היה הרב של העדה החרדית, היה מגדולי הפוסקים. בהקדמה לחלק השלישי של הספר שלו, של השאלות ותשובות, הוא כותב, במקום הקדמה, הוא כותב: 'אני רוצה לספר על נפלאות ה' איך שמר עליי.' וכך הוא אומר: הייתה עיירה גרוסוורדיין, זו עיירה בחוץ לארץ, ברומניה, שם הוא היה בערך בן 16-17, והגרמנים יימח שמם נכנסים.

הם כמובן לוקחים את כולם למשלוחים, אבל הם היו צריכים כשלש מאות בחורים שיעבדו עבודה קשה ביערות, וזו הייתה הצורה היחידה להינצל. לא היו צריכים את כל הבחורים, אבל הוא הצליח להכניס את עצמו גם לתוך הבחורים, ועבדו עמל קשה. אחרי חודש ימים הם כבר לא היו צריכים אותם, וגם הם לוקחים אותם, אוספים אותם לתוככי בית הכנסת הגדול בגרוסוורדיין. מחכים למה? שתהיה רכבת פנויה שתוכל לקחת אותם גם כן לאושוויץ. מסביב יש קלגסים נאצים כדי לבדוק שהם לא יברחו בכלל, ותנאים - תת תנאים, בקושי מים, וככה הם נמצאים.

ביום השני מגיע קצין נאצי, אבל הפעם הוא מלווה בכומר, והס הושלך, והכומר מתחיל לדבר. הוא אומר 'תשמעו, אנחנו הגענו עם הממשל הנאצי להסדר. אתם היהודים, אם מישהו מוכן להמיר את דתו, אם מישהו מוכן לעשות את הדבר, אנחנו נעשה לו פה טקס הטבלה, לא פה - ניקח אותו ואחר כך ניתן לו, הוא יכול לנסוע לאפריקה באונייה.' זו הדרך שבעצם אדם יכול להציל את חייו. הם מסתכלים, אף אחד מתוך השלש מאות לא מצביע, אף אחד לא. הייתה קבוצה של כשלושים נערים, הם הצביעו שהם מוכנים.

מי הם הנערים הללו? הם היו נערים נאולוגים. נאולוגים זה כמו... יש גם היום בית כנסת נאולוגי בהונגריה, זה מקביל לרפורמים. לא היה להם שום דבר עם הדת, ואם הם יכולים להציל את עצמם - מדוע לא. כך הוא מספר. והוא ראה את זה, אותו הרב וייס שהוא היה גם בחור בן 17-18, והוא הלך לדבר איתם. הוא הלך לדבר איתם, הם קיבלו את הדבר הזה, ואז הם חזרו בהם וכולם נשלחו לרכבת לאושוויץ. כך הוא מספר קטע קטן מהסיפור, ואני רוצה כאן לשים נקודה. סיפור אחר, קראתי אותו בעודי ילד.

סיפור מאוד מפורסם על חנוכה באושוויץ. לא קשור בכלל לסיפור הזה, אבל תזכרו את הסיפור הראשון, ותכף אנחנו נקשור בין הדברים. סיפור, אני קראתי אותו בעודי ילד. יש ספר: 'אני מאמין'. קבוצת נערים באושוויץ, ימי החנוכה, הם החליטו שהם מאוד מאוד רוצים, מעוניינים לקיים הדלקת נרות חנוכה בתוככי המחנה הידוע לשמצה, אושוויץ. אושוויץ. איך מדליקים נרות?! קודם כל אין שום חומר שיכול לעשות להם בכלל חנוכיה, ואם יתפסו אותם - אחת דינם. אנחנו יודעים מה עלולים לעשות להם באותה שנייה, אבל הם החליטו בהחלטה נחושה שהם מקיימים את מצוות הדלקת נרות החנוכה.

גם באושוויץ מחלקים לכל אחד ואחד מרגרינה, טיפת שומן, שבזה הוא יחייה את נפשו ואת גופו. הם החליטו כבר כמה ימים קודם, הם אוספים את המרגרינה הזאת וכך יהיה להם שמן, וזה כבר השמן של החנוכייה. טוב, אבל צריך חנוכייה. הם מצאו כפיס של עץ, עושים בו שמונה חורים, מצאו, עושים ככה, מחוררים ועוד חור אחד קצת רחוק לשמש, ויש להם חנוכייה. אז כבר יש להם חנוכייה, ויש להם שמן, אבל עכשיו חסר להם פתילות. איך משיגים פתילות? אתם בוודאי ראיתם את המדים של אושוויץ, כמו פיג'מה כזאת עם כפתורים.

הם מחליטים להוריד את הכפתור, מוציאים את החוט, ומהחוט הזה הם עושים פתילים. אל תשכחו - אושוויץ, פולין, בימים הללו קור אימים, והם הולכים פתוח עם הכפתור, ואם הגרמנים יתפסו אותם שאתה הולך פתוח - אחת דינם. אבל בכל מחיר הם מחליטים לקחת את הכפתורים, מורידים אותם ועושים פתילות, ואלה הפתילות של החנוכה. יש להם שמן, פתילות, ויש להם חנוכייה. ומגיע היום הראשון, ובהתלהבות אדירה הם פוצחים ברינה, ויש להם אור, להם ולכל המחנה, אור אדיר שנותן להם את האור הזה.

סיפור ידוע שמופיע בספר 'אני מאמין'. כמו שאני קראתי אותו, קרא אותו גם דוקטור באואר. דוקטור באואר הוא חוקר של השואה ב'יד ושם'. הוא הוציא ספר על הרבה מחקרים, על הרבה סיפורים שקרא, אבל הוא חוקר את אמיתותם, הוא חוקר מה היה. והוא קרא גם את הסיפור הזה, והוא רוצה לשאול, הוא שואל את עצמו - הסיפור הזה אירע? מי הם הנערים הללו? הוא מגיע למחקר מאוד מעניין. מי הם הנערים? אתם זוכרים את הסיפור הראשון על הנערים הללו, שהם רצו רק תמול שלשום, הנערים הנאולוגים הללו שהם רצו להמיר את דתם?

אלה הנערים הללו שהגיעו לאושוויץ, מוכנים למסור את הנפש על הדלקת נרות חנוכה. זה הנערים הללו, לכן שני הסיפורים קשורים זה לזה. ואתה עומד ואתה שואל, איך אותם נערים, אותה קבוצת נערים שרק תמול שלשום הייתה מוכנה להמיר את הדת, והיו מוכנים לעשות הטבלה לשם הנצרות, והיום- תראו מה הם מוסרים את עצמם?! והתשובה, שבכל יהודי ויהודי יש נפש יהודייה, יש נפש יהודית, יש כוחות אדירים. והנפש הזאת היא תמיד נמצאת בכל אחד, וגם אם הוא ינסה להסתיר, בסוף היא יוצאת.

ואחרי שגילו להם את המטמון, היהודים גילו להם את הנקודה היהודית שבהם, היא הוצתה והיא כבר לא יכולה להישאר. אם תרצו, זה עבורי כל סיפור החנוכה. אתם יודעים כמה הלכו להילחם נגד היוונים, כמה היו החשמונאים בתחילת דרכם? 12, רש"י אומר, ועוד אחד - אלעזר, 13 איש. ואיפה כולם? כולם זה לא עניין אותם, כולם הם כבר שבויים בתרבות ההלניסטית, כולם בתרבות היוונית, זה מה שמעניין אותם. אז מה קרה, איך הם אחרי זה הצטרפו לחשמונאים? רק הדליקו את האור, הדליקו את האור הנפלא הגדול הזה, וכולם, כולם ניצתו, ראו את האור של היהודי.

בעצם לכל אחד יש את הנשמה שלו. אומר הרב קוק באחד ממאמריו לחנוכה, זה בעצם הרעיון של פך השמן. פך השמן היה טמון, אף אחד לא ראה אותו, אבל נעשה נס והוא דלק שמונה ימים. כל אחד הוא פך שמן, כל אחד הוא טמון. יש לפעמים לא רואים, לא מרגישים, אבל אתה צריך לדעת, אתה רק מצית אותו - הוא ניצת, הוא נשמה אלוקית. אבל יתרה מכך, לכל אחד יש כוחות גנוזים אדירים. תמצא אותם, יש לך. הגמרא אומרת במסכת סנהדרין, להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא. אדם טובע מטבעות, יש עשר שקל, כולם אותו דבר.

הקדוש ברוך הוא טבע מטבעות, הפנים שלנו, אף אחד לא דומה לשני. למה? להגיד 'בשבילי נברא העולם.' מה הפירוש? יש לי כוחות שאין לאף אחד, כל אחד ואחד יש לו את המיוחדות שבו, כל אחד ואחד יש בו את האור המאיר שבו, ואנחנו צריכים להאמין בזה. אדם צריך להאמין שיש לו את הכוחות הגדולים הללו, שהוא יכול להצית בהם את האור הגדול והנפלא הזה, וכשאנחנו מדליקים את נרות החנוכה - המסר הוא זה, לא נרות החנוכה דולקים - אנחנו דולקים. כל אחד ואחד יש לו את האור המיוחד שלו, וכשאדם, אני עסקתי כל כך הרבה שנים בחינוך, ואני רוצה לומר לכם, ראיתי - סיפורי ההצלחה זה בכלל לא תלוי בכישרון, ממש לא.

סיפורי ההצלחה זה אדם שיודע שיש בו כוחות, והוא מאמין בעצמו, ואז בתפילה הוא יכול באמת להצית את האור הגדול. אז אנחנו בימי החנוכה, חנוכה מלשון חינוך, כל אחד ואחד צריך לדעת, יש בכם כוחות אדירים. לפעמים הם קצת גנוזים, רדומים. אל תתנו להם, תמשיכו אותם, תדליקו אותם, תעזרו לעצמכם להאיר את הדבר. אור גדול, בעזרת ה', יאיר על ציון, ונזכה כולנו כשכל האורות, כשכל אחד ואחד יידלק האור שלו, אור גדול וחדש יאיר על ציון, נזכה כולנו יחד במהרה לאורו.

אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה, אני רוצה להודות לרב ענזי, אני רוצה להודות לכל הרבנים, לכל המורים, לכל המחנכים שאתם כל השנה כולה עוסקים בהדלקת הנרות, אתם אלה שמאירים את הנרות הללו. לכולם, אני באמת מקרב לב רוצה להודות על עבודת הקודש, על עבודה, מסירות הנפש הזאת, שאתם עושים ולא קל, במיוחד בימים הללו, ללמד דרך הזום וללמד, אנחנו מכירים את המלאכה, מלאכה קשה עד מאוד, אבל אתם כשמשים שטורחים ועמלים ועוסקים, אשריכם, רק בורא העולם, מצדיקי הרבים, עליהם נאמר 'ככוכבים לעולם ועד'.

אני רוצה לאחל לכם שיהיה לכם חנוכה שמח, וכולנו, כל אחד ואחד, יזכה להאיר את האור המיוחד שלו, עד שאור חדש יאיר בקרוב על ציון, ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו. חנוכה מאיר ושמח, שלום שלום.

התמלול והסרטון: מיזם תפילה באהבה · התמלול מובא כלשונו
📚 עוד חומרי לימוד על תפילה – חינם, במאגר הקול החמישי: kol-toda.co.il/search
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה