1045 מי רוצה להתפלל? רוצה? המורה או המורה אמרו לי שאני חייב, זו מצווה להתפלל. אבל גם אם זו חובה, זה יכול להיות גם מתוך רצון ושמחה. בואו נספר על זה סיפור על הרב חנן פורת והרב משה לוינגר זכר צדיקים לברכה. שניהם היו פעילים מאוד למען ארץ ישראל. אחרי שבמלחמת העצמאות נפלו בידי הערבים אזורים שלמים מארץ ישראל, באה מלחמת ששת הימים, תשע עשרה שנים אחר כך, וכבשנו מחדש. ואז, כשכבשנו מחדש את שטחי ארץ ישראל, הממשלה התמהמהה, לא מהר אישרה, שיקולים ביטחוניים, מה יגידו הגויים..
באו התלמידים הללו ואמרו: "אנחנו נדחוף, אנחנו נביא עוד ועוד תלמידים שיקימו ישובים". וכך קמו המון המון ישובים. אז במסגרת הפעילות הזאת שלהם, פעם אחת הגיע זמן של תפילת מנחה, ובאו ואמרו להם: "רבותינו, הגיע זמן תפילת מנחה." הרב לוינגר מיד אמר: "אנחנו פטורים, אנחנו עוסקים בצרכי ציבור ולפי ההלכה, אדם שעוסק בצרכי ציבור הוא פטור באותו רגע מתפילה, הוא עסוק במצווה אחרת חשובה מאוד." אמר הרב חנן פורת: "רבי, רבי ומורי הרב משה, אני מבין, אבל אני רוצה!
אני מבין שאני פטור אבל אני לא יכול בלי להתפלל, אני רוצה להתפלל." איך הרב לוינגר שמח לשמוע את התשובה הזו של הרב חנן פורת. והם עצרו והתפללו מנחה כי הם רצו להתפלל, לא כי הם היו חייבים. באמת לפי ההלכה הם היו פטורים אבל הם רצו. אז כשאנחנו מתפללים בכיתה, לפעמים אנחנו מרגישים חייבים להתפלל, צריך לדעת - זו זכות, זו זכות לדבר עם ה', זו זכות, זו מתנה יקרה שהקדוש ברוך הוא אומר: "תפנו ואני שומע." אז בואו נתפלל בשמחה. שתהיה לנו תפילה זכה, תפילה מתוך רצון ואהבה. בהצלחה.