שלום לכם ילדים יקרים, מה שלומכם? בפעם שעברה במסגרת עוסקנו בפרשת ציצית, עסקנו בפסוק השני של פרשת ציצית - "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת". הנה הפתיל תכלת, איזה יופי. איזו מצווה יקרה, ילדים, איזה כיף לעשות אותה! זה מאוד מרגש, להתעטף בציצית, בטלית, ולהסתכל על הציציות, על כל הארבע ציציות. הנה אני אוסף את כל ארבע הציציות, מארבע כנפות.
למה ילדים? מה שאמרנו, הנה אני מסתכל על הציציות, אני נזכר בכל תרי"ג מצוות. למה צבע תכלת? למה לא צבע... אני אוהב צבע אדום, בורדו, ירוק, למה צבע תכלת? ילדים יקרים, התכלת הוא צבע מאוד מיוחד וטהור, וקדוש מאוד מאוד, הייתי אומר אפילו, בזהירות, יותר מכל הצבעים. אתם יודעים שבבתים בצפת, מי שהולך לצפת, אז בתקופת האר"י ועד היום, היו צובעים את הבתים בצבע תכלת. זה לא סתם התכלת הזה, זה צבע הכי טהור שיכול להיות. אתם יודעים למה? אני אספר לכם.
הגמרא מביאה דברי חכמים מתקופת התנאים, וככה היא מצטטת "תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָה נִשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל צִבְעוֹנִין?" למה התכלת שונה מכל הצבעונין, שהתורה, התורה הקדושה, הקדוש ברוך הוא, בחר שבציצית יהיה דווקא פתיל בצבע תכלת? את זה שואל רבי מאיר, רבי מאיר בעל הנס, והוא עונה, בואו נשמע. "מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד". נסביר רגע. התכלת דומה לים, תסתכלו על הים, זה ממש צבע התכלת של הציצית שלנו.
אתה חושב שזה ירקרק-תכלת, זה הצבע של התכלת, הים, וואי איזה צבע יפה. והים, הצבע שלו דומה לרקיע, עננים בצבע תכלת, זה כל כך יפה, זה כל כך טהור. והרקיע, הצבע תכלת שלו, דומה לצבע של כיסא הכבוד ולספיר, כיסא הכבוד, איפה שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יושב, ומנהיג את העולם, ודואג לו, ומנהיג את עם ישראל, ונותן שכר טוב לצדיקים, ושהוא ברא את העולם. "תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד", זאת אומרת, כשאנחנו מסתכלים בציצית שבצבע תכלת, אנחנו צריכים לחשוב על הים, אחרי זה להעביר את המחשבה שלנו לרקיע, ואחרי זה מהרקיע לחשוב, אנחנו אף פעם לא ראינו את כיסא הכבוד, אבל לדמיין את כיסא הכבוד, שם למעלה למעלה, וככה אנחנו מתחברים לקדוש ברוך הוא.
"תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, יָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד." איזו מצווה יקרה, ילדים, פתיל תכלת, "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ" שזכינו למצווה היקרה הזאת, ולכל המצוות שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, שאנחנו רואים את כולן בתוך הציצית. להתראות ילדים!