היי, שלום ילדים חביבים, מה שלומכם? זה אני חמוריקו, חמורו של רבי חנינא בן דוסא. אני מאחורי השיחים, נרגש! רוצה לספר לכם מה קרה בדקות אלו ממש. רבי חנינא, אדוני, רצה להביא משהו לבית המקדש, אבל מכיוון שהוא רש ודל ואין לו כסף כלל וכלל, הוא החליט לחפש משהו כן להביא. אין לו כסף - לא לתור, לא ליונה, לא לעז ולא לפרה. ולכן הוא חיפש משהו לקחת לבית המקדש... הוא מצא כאן אבן והחל לסתת אותה. אהה, אתם לא יודעים מה זה לסתת? זה לסדר אותה שתהיה חלקה.
הוא רצה להביא משהו לבית המקדש. אז הוא לקח פטיש ואיזמל וסידר את האבן וסיתת אותה. אבל האבן הייתה כל כך גדולה, שהוא לא יכול להרים אותה, וכסף לא היה לו כדי לקחת מובילים להוביל אותה. אז מה הוא עשה, אתם שואלים? הוא חיפש מובילים, ופתאום באו כמה בחורים ואמרו לו: "רבי חנינא, מה אפשר לעזור לך?" הוא אמר להם את כל הסיפור, שאין לו מה לתת לבית המקדש, והוא מצא אבן וסיתת אותה, ועכשיו הוא לא יכול להרים אותה. אמרו לו אותם בחורים: "שים את ידך על האבן", וכשכולם יחד הניחו את היד על האבן, רבי חנינא מצא את עצמו בבית המקדש.
כשהוא הסתובב לראות איפה הבחורים שעזרו לו - הוא לא מצא אותם. הוא הבין שאלה לא היו בחורים רגילים אלא מלאכים! אתם יודעים איזה דבר נפלא למדתי? כשבן אדם ממש רוצה לעשות טוב - הקדוש ברוך הוא עוזר לו, הקדוש ברוך הוא מסייע לו. על זה נאמר… איך הולך המשפט הזה? "מחשבה טובה - הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה". כשאנחנו ממש מתכוונים לעשות טוב, הקדוש ברוך הוא מביא לנו את הטוב עד אלינו. זה רבי חנינא אדוני, איזה גדול אדוני רבי חנינא. ילדים טובים, מחשבות טובות, דיבורים טובים ומעשים טובים, זה מה שחמור כמוני - חמורו של רבי חנינא - יכול לאחל לכם. יום טוב, יקרים שלי.