"אדוני המלך, אתה זוכר? בבית של המן יש עץ גבוה חמישים אמה". שלום לכם ילדים יקרים. מה שלומכם? אתם יודעים מי אני? אני באתי מתוך מגילת אסתר שלכם. לא, אני לא אחשוורוש! מה פתאום?! אני גם לא המן הרשע! אני אספר לכם, אני אתן לכם רמז: אתם יודעים שאחשוורוש כעס על המן הרשע, רצה לתלות אותו, אני הזכרתי לו: אתם זוכרים מי אני? אני חרבונה. גם שרים עליי בסוף: "וגם וגם וגם וגם וגם וגם וגם, חרבונה, חרבונה…" אני אגיד לכם משהו על הסיפור של המגילה שלכם שאולי אתם לא ידעתם אותו.
אתם יודעים שכשמרדכי היהודי הצדיק שלכם אמר לכם "תתפללו שלושה ימים", איך כולם התקבצו ביחד וצמו שלושה ימים, אבל הילדים הקטנים הם לא יכולים לצום, אבל בכל זאת הם התפללו והתפללו והתפללו כל המשפחה ביחד. התכנסו יחד כל המשפחה ויחד התפללו. האבא התפלל מה שהוא יכל, האמא התפללה מה שהיא יכלה, כל הילדים כולם, כל אחד קרא תהילים. זה היה פשוט נפלא, מרגש. אפילו המן הרשע היה מסתובב באמצע הרחוב מתעצבן על כל הילדים שלומדים תורה, שאומרים פסוקים, שאומרים תהילים.
בזכות כל התפילה של כל הילדים האלה כל המשפחה ביחד התפללו, הגזירה הגדולה שהייתה עליהם - התבטלה לגמרי, בזכות זה אתם הצלחתם להנצל מהגזרה של המן. אבל אל תשכחו בזכות מי המן בסוף היה על העץ? בזכותי! בזכות חרבונה! אז אל תשכחו בפורים הזה לשיר טוב טוב: "חרבונה, חרבונה, חרבונה זכור לטוב, חרבונה, חרבונה, חרבונה זכור לטוב!" חודש טוב לכל הילדים החמודים של החמ''ד!