🍀 "משנה מקום, משנה מזל"
שלום לכולם. היום אתם קצת פחות, אבל תמיד צריך לראות את הטוב — ואלה שבאו, יפה מאוד שבאו והקדישו מזמנם ללימוד תורה. ובעזרת ה', הקדוש ברוך הוא ישלח בריאות טובה לכולם, כמו שאתם תמיד מבקשים, והצלחה בכול.
היום נעסוק בנושא שקשור לאסטרולוגיה — מזלות. הוא קשור גם לנושא הקודם שדיברנו עליו: אם לא הכול תמיד טוב, איך מסתכלים על אירועים בחיים. לכן בחרתי בנושא הזה.
קודם כול כמה כותרות מעניינות. "משנה מקום, משנה מזל" — אדם שעובר לגור במקום אחר, מזלו משתנה. באמת? היו שעברו למקום אחר, ולא עזר להם.
אנחנו רגילים לומר גם: "אין מזל לישראל". מה פירוש "אין מזל"? מסכנים היהודים, אין להם מזל? או שהם מעל המזל? נראה אם אתם צודקים; יהיו כמה הפתעות.
ואומרים גם: "הכול תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל" — יש ספר תורה שקוראים בו, ויש ספר תורה שיושב לו בארון.
ובשמחות אנחנו אומרים: "מזל טוב". מה זה "מזל טוב"? שיהיה המזל שלי טוב? מה בדיוק אני מאחל? נחלק את השיעור לפרקים.
"משנה מקום משנה מזל", "אין מזל לישראל", "הכול תלוי במזל", "מזל טוב" — מה פירושם באמת?
📓 הפנקס של רבי יהושע בן לוי
הפרק הראשון עוסק בשאלה: האם חכמינו האמינו במזלות? אולי הכול שטויות? הרבה אומרים שזה שטויות, שאין לזה שום בסיס, שזו סתם המצאה.
נראה. תלמידים הולכים בדרך, ומוצאים פנקס — פנקס של רב חשוב מאוד, רבי יהושע בן לוי. פותחים אותו, ורואים בו דברים מעניינים מאוד:
- מי שנולד ביום שני בשבוע יהיה אדם רגזן (בדקו על עצמכם — זו רק ההתחלה).
- מי שנולד ביום רביעי יהיה חכם ונאה.
- מי שנולד ביום חמישי יהיה גומל חסדים.
התלמידים התרגשו מאוד ממה שכתוב בפנקס. הלכו ואמרו לרב אחר, רבי חנינא: "אתה יודע מה כתוב בפנקס? איזה פנקס חשוב, אילו ידיעות יש בו!" אמר להם רבי חנינא: "אמרו לרבי יהושע בן לוי שבעיקרון הוא צודק, ורק בדבר אחד אינני מסכים איתו: הוא אומר שהכול הולך לפי היום בשבוע, ואני אומר לכם שזה לא נכון — לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה גורם".
המזלות בשמיים מתחלפים כל כמה שעות, ומי שנולד במזל מסוים — זה מזלו. למשל:
- מי שנולד במזל חמה יהיה אדם נאה, יאכל משלו וישתה משלו — כלומר, לא ייהנה מאחרים — אבל כמו שהשמש זורחת, גם סודותיו יהיו גלויים לכול. אדם כזה — שלא יהיה גנב; ואם יהיה גנב, לא יצליח, כי מיד יגלו אותו; הוא לא יודע לשמור סודות.
- מי שנולד במזל צדק יהיה צדיק.
- מי שנולד במזל מאדים — אדום, דם — יהיה שופך דם.
נשאלה כאן שאלה: האם זה הולך לפי המזל של החודש, כמו מזל שור? לא — לא לפי החודש ולא לפי היום, אלא לפי המזל שסובב בשמיים באותן שעות. בגמרא יש רשימה ארוכה מתי עולה כל מזל ומתי הם מתחלפים, ולא נלמד אותה — היא ארוכה מאוד ותשעמם אתכם. אנחנו דנים בנושא עצמו.
בפנקסו של רבי יהושע בן לוי נכתב שתכונות האדם תלויות ביום שבו נולד, ורבי חנינא אמר: לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה.
✂️ "חנוך לנער על פי דרכו"
ואיפה חופש הבחירה? המשמעות היא שאדם שנולד במזל מסוים נולד עם תכונות מסוימות. זה אינו מונע ממנו את חופש הבחירה! הוא יכול להפנות את התכונות האלה לדברים טובים, ויכול להפנות אותן לדברים רעים — הבחירה בידו. אבל מהתכונות עצמן הוא לא יברח.
זה מה שאומר הפסוק במשלי: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". מה פירוש "על פי דרכו"? הילד נולד במזל מאדים — הוא יהיה שופך דם, יהיה לו סגנון מסוים. אם תרצה שיישב כל היום על הכיסא ויצייר — זה לא מתאים לו; הוא לא טיפוס כזה. חנך אותו לפי דרכו: אם נולד במזל מאדים ואתה יודע שזו תכונתו — עשה אותו מוהל! הנה לקחנו את תכונת שפיכת הדם והפכנו אותה לטוב.
זה חופש הבחירה. חופש הבחירה אינו נשלל משום שיש לך תכונות מסוימות; השתמש בתכונות האלה לדברים טובים ונכונים.
מספרת הגמרא — ושימו לב שהדברים נאמרים ברצינות מלאה: אמר רבה, "אני נולדתי במאדים, ואינני שופך דם". אמר לו אביי, תלמידו: "מר נמי עניש וקטיל" — גם אתה, אדוני, מעניש וגוער בהם, כמו שופך דמים.
כלומר, רבי יהושע בן לוי ייחס למזלות משמעות רבה; רבי חנינא לא חלק על כך שהמזלות משמעותיים, אלא אמר רק שלא מזל יום גורם אלא מזל שעה; ורבה אומר "נולדתי במאדים ואינני שופך דם", ואביי עונה לו "מר נמי עניש וקטיל". כולם קיבלו את העובדה שמי שנולד במזל מסוים באמת יהיה כזה.
המזל נותן לאדם תכונות, אבל לא שולל את בחירתו — מי שנולד במאדים יכול להיות מוהל, ולהפנות את תכונתו לטוב.
😲 ההפתעה ברש"י
הפרק השני: עד כמה חזק כוחו של המזל.
נחלקו בדבר. רבי חנינא אומר: מזל מחכים — לפי המזל נקבע אם תהיה חכם; מזל מעשיר — לפי המזל נקבע אם תהיה עשיר; ויש מזל לישראל.
מה פירוש "יש מזל לישראל"? עכשיו באה ההפתעה. "מזל טוב"? ישראל מעל המזל, שולטים בו? אנחנו שייכים לקדוש ברוך הוא? אמרתי שתחכה לכם הפתעה, וידעתי מראש שלא תאמינו לי — כי אתן כל כך בטוחות במה שאתן אומרות. אז מה עשיתי? ציטטתי את לשונו של רש"י.
אומר רש"י: "מזל מחכים" — לפי המזל תהיה החוכמה, כמו שאמרנו: מי שנולד במזל חמה יהיה נאה וחכם. ועכשיו ההפתעה:
"ויש מזל לישראל — שאין תפילה וצדקה משנה את המזל".
ידעתי שלא תאמינו לי ותכעסו עליי — אבל סבלנות, עוד לא גמרנו. רש"י אומר שלפי החכם הראשון, רבי חנינא, "יש מזל לישראל" אין פירושו שישראל מעל המזל או שמזלם טוב, אלא שהמזל שולט שלטון מוחלט גם בעם ישראל, ואינו ניתן לשינוי! לא אני כתבתי ולא אני אמרתי — רש"י הקדוש אמר: "שאין תפילה וצדקה משנה את המזל".
הלאה: רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל. ומה פירוש "אין מזל לישראל"? שעל ידי תפילה וזכות משתנה המזל לטובה. כלומר, נחלקו רבי חנינא ורבי יוחנן אם תפילה וזכות מצליחות לשנות את המזל: הראשון אומר שלא, והשני אומר שכן.
לפי רש"י, "יש מזל לישראל" פירושו שאין תפילה וצדקה משנות את המזל, ו"אין מזל לישראל" — שתפילה וזכות משנות אותו לטובה.
📏 אלו ואלו דברי אלוקים חיים
כבר הזכרתי זאת פעם אחר פעם, אבל אזכיר שוב, כי זה חשוב מאוד: יש יסוד שהניחו האחרונים, שבכל מחלוקת באגדה — "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". כלומר, גם זה צודק וגם זה צודק, תלוי בנקודת המבט.
כמה סנטימטרים אורכו של המכשיר הזה? מזווית אחת נראה שלושה או ארבעה; מישהי מסתכלת מצד אחר ואומרת שתים עשרה; ואחרת אומרת ארבע עשרה. אז מי צודקת? זה בדיוק מה שאני רוצה שתבינו.
כך גם באגדה: אם נסתכל מנקודת מבט מסוימת, התוצאה תהיה "אין מזל לישראל" — את המזל אפשר לשנות; ואם נסתכל מכיוון אחר, התוצאה תהיה "יש מזל לישראל" — אי אפשר לשנותו. אבל ברור שצריך לחשוב ולהבין מתי כך ומתי כך, ונגיע לזה לאט לאט.
כמו מכשיר שאורכו נראה שונה מכל זווית, כך במחלוקות באגדה — כל צד צודק מנקודת המבט שלו, וצריך להבין מתי כך ומתי כך.
🐍 שמואל ואבלט
קודם כול נראה מה דעת הרוב: האם רוב חכמי ישראל סבורים שאפשר לשנות את המזל, או שאי אפשר? נסתכל בכמה סיפורים מפורסמים מאוד. הכול לקוח מן הגמרא (שבת קנו ע"ב) — מדברי חכמינו, ולא דבר חדש.
מעשה בשמואל ואבלט. אבלט היה חברו של שמואל, גוי, חוזה בכוכבים. פעם ישבו שניהם והביטו בדרך המובילה לכיוון האגם והיער. אמר החוזה בכוכבים לשמואל: "אתה רואה את האיש הזה? הוא הולך אל היער, ואני רואה בכוכבים שלא יחזור". אמר לו שמואל: "אם הוא יהודי, אני אומר שיחזור". "נראה", אמר לו החוזה.
מחכים ומחכים — והאיש חוזר. והחוזה הרי ראה בכוכבים שהאיש ימות! איך ייתכן שראה בכוכבים, וזה לא התקיים? אמר שמואל לאיש: "הראה לי מה אתה נושא במשאך". פתח את המשא ומצא בו נחש חתוך לשניים. אמר אבלט: "עכשיו הבנתי — ראיתי נכון".
שאל שמואל את האיש: "ספר לנו, בבקשה, מה עשית". אמר האיש: "אנחנו חבורה של פועלים. כל יום כל אחד מביא משהו מן הבית, שמים בקופה משותפת ואוכלים יחד — זה מביא חומוס, זה טחינה, זה פיתות. היום ראיתי אחד הפועלים שפניו חפויות. שאלתי אותו: 'למה אתה עצוב כל כך?' אמר לי: 'שכחתי להביא את חלקי'. אמרתי לו: 'אל תדאג, אשים במקומך — גם את חלקי וגם את חלקך — כדי שלא תתבייש, ותוכל לאכול איתנו'. וכשאספתי, עשיתי את עצמי כאילו הוא נותן, אבל באמת אני נתתי במקומו".
אמר לו שמואל: "מצווה גדולה עשית!" והוא זכה להינצל ממוות — לא כמו שחשבתי עד היום, אלא ממוות כפשוטו: נגזר עליך למות, ובזכות מצוות הצדקה שעשית היום זכית להישאר בחיים. אם כן, מה אומר שמואל — אפשר לשנות את מזלו של אדם? כן. זה סיפור מספר אחת.
אבלט החוזה ראה בכוכבים שהאיש לא יחזור מן היער — אבל בזכות הצדקה שנתן לחברו העני הנחש נחתך בתוך משאו.
📍 בתו של רבי עקיבא
הסיפור השני מפורסם גם הוא: בתו של רבי עקיבא. אמרו לו החוזים בכוכבים: "דע לך, ביום שבתך תתחתן — יקברו אותה". לא מחכים — מיד קוברים.
הגיע יום החתונה. בערב נעצה הבת את הסיכה שלה, זו שיש לה חוד, בסדק שבקיר. בבוקר, כשהוציאה אותה, נגרר אחריה נחש מת — הסיכה נכנסה יום קודם בדיוק לתוך עינו.
בא רבי עקיבא ואמר לה: "ספרי לי מה עשית. כנראה נגזר עלייך למות, כמו שאמרו החוזים — הם לא שיקרו. מה עשית?" סיפרה לו: "אתמול בערב, בזמן החתונה, עני אחד דפק בדלת. מי שם לב לעני באמצע חתונה? אבל אני שמתי לב, והבאתי לו מנה טובה, שלא יישאר רעב". אמר רבי עקיבא: "היינו דכתיב 'וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת' — לא רק ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה!" אם כן, אפשר לשנות את המזל? כן, מצוין.
החוזים אמרו שבתו של רבי עקיבא תמות ביום חתונתה, אבל היא האכילה עני שאיש לא שם לב אליו — "וצדקה תציל ממוות".
🌴 רב נחמן בר יצחק ועץ התמרים
הסיפור השלישי עוסק בכיסוי ראש של בנים — דבר שבמידה מסוימת נחשב היום של נשים, אבל כאן הוא שייך לבנים.
לאמו של רב נחמן בר יצחק אמרו החוזים בכוכבים: "בנך יהיה גנב". היא חולמת שבנה יהיה תלמיד חכם, ואומרים לה "בנך יהיה גנב" — זה ממש לא מוצלח. כשהבן התחיל לגדול, הקפידה שיכסה את ראשו, ושיתפלל. רב נחמן הקטן לא ידע ולא הבין למה אמו מבקשת זאת.
פעם ישב מתחת לעץ תמרים, ונפל כיסוי ראשו. פתאום הסתכל למעלה: "וואו, איזה פירות!" הוא ראה את התמרים היפים ולא יכול היה להתאפק. טיפס על העץ, וכל כך רצה לאכול, שחתך בשיניו את האשכול וקטף את הפירות.
וברוך ה', רב נחמן נעשה תלמיד חכם גדול. כלומר, רב נחמן הצליח לשנות את מזלו ואת גורלו.
מן הסיפורים האלה אנו למדים שבדרך כלל אפשר לשנות את המזל. אבל תכף נראה שזה לא פשוט כל כך; יש כאן דברים מורכבים מאוד.
החוזים אמרו לאמו שבנה יהיה גנב, והיא הקפידה שיכסה את ראשו; כשנפל כיסוי ראשו הוא קטף בשיניו תמרים שאינם שלו — ובכל זאת נעשה תלמיד חכם גדול.
👼 המלאך הממונה על ההריון
הפרק הבא עוסק בשאלה מעניינת: מתי נקבע המזל? ביום הלידה? כאן יש קצת חדשות.
מספרת הגמרא: דרש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון "לילה" שמו, ונוטל טיפה — התא שממנו הילד נוצר וגדל — ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו: "ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש? חכם או טיפש? עשיר או עני?"
ועל דבר אחד לא נאמר: רשע או צדיק. למה? "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". לכל אדם יש חופש לבחור אם לעשות טוב או לא — זו בחירתו. אבל שאר הדברים — אם יהיה חכם או עשיר — אינם בבחירתו; הם קבועים מן השמיים.
לפני הלידה נקבע אם האדם יהיה גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני — אבל לא צדיק או רשע, כי "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים".
👴 "האב זוכה לבן" — גם בשנים
יש משנה מפורסמת במסכת עדויות: האב זוכה לבן בחמישה דברים — בנוי, ובכוח, ובעושר, ובחכמה, ובשנים. ושימו לב לדבר מעניין מאוד: "ובשנים" — אריכות ימים. מה הכוונה? שבדרך כלל, באופן נורמלי, ככל שהאב חי — כך פחות או יותר יהיו שנות חייו של הבן.
וזה גם רש"י מפורסם בחומש. כתוב אצל יצחק: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת", והוא קורא לעשו: "הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי". מסביר רש"י: מה פירוש "לא ידעתי יום מותי"? אמר רבי יהושע בן קרחה: כל אדם חי — שוב, באופן נורמלי, אינני מדבר על מקרים מיוחדים — לפי מה שחיו אביו או אמו, פלוס מינוס חמש שנים. ולכן יצחק, שהגיע לגיל 123, לא ידע אם שנות חייו יהיו לפי אמו, שחיה 127 שנים — ואז לא נשאר לו הרבה לחיות — או לפי אביו, שחי 175 שנים. הוא לא ידע ולא רצה לקחת סיכון, ולכן קרא לעשו ואמר לו: "צא וצוד לי ציד, אני רוצה לברך אותך לפני מותי, כי איני יודע מתי אמות" — אולי ילך לפי אמו.
ואני מכיר אישית שזה קורה, וזה מעניין מאוד: אדם נפטר בגיל שישים ומשהו, אביו נפטר גם הוא בערך באותו גיל, וגם אחיו נפטר בערך באותו גיל — כולם בין שישים לשישים ושבע, ואף אחד מהם לא מבוגר מדי. מדהים. אני בטוח שגם המדע יסכים למסקנה המעניינת הזו — אבל אני רוצה דווקא להסביר אותה מסיבה אחרת.
האב זוכה לבנו גם באריכות ימים, ולכן יצחק לא ידע אם יחיה כשנות אמו או כשנות אביו — "לא ידעתי יום מותי".
📜 למה מורישים לילדים?
כמה שנים נקצבו לאדם שנולד — איננו יודעים. אמרתי שבדרך כלל הילדים חיים לפי שנות חיי ההורים, פלוס מינוס. למה? החוקרים יסבירו זאת בדרכם, אבל האמת היא אחרת.
שאלו את עצמכם שאלה מעניינת: למה אנשים כותבים צוואה, ובה כותבים שהרכוש יעבור לילדיהם? למה לא לתרום את כל הכסף לצדקה? לכאורה צדקה היא מצווה גדולה יותר. נכון, גם לתת לילדים זו צדקה, והם גם חמודים — אבל יש כאן משהו עמוק יותר.
למה ילדים מאריכים ימים כמו אביהם, ולמה האב זוכה לבנים בחוכמה? יש כאן סוד גדול: הבנים ממשיכים את תפקידו של האב עלי אדמות. לכן האב צריך להוריש להם את כספו — כך מבקשת התורה. בדרך כלל יש לבנים נטייה להמשיך את מה שעשה אביהם — יש גם שינויים, אבל יש בזה משהו: הילדים ממשיכים את הנטייה, ממשיכים לשאת את המשא של אביהם.
האב מצווה להנחיל לילדיו כדי שיוכלו להמשיך בתפקיד חייו; הוא צריך לעזור להם להמשיך אותו. יש עוד מה לעשות במשא שהתחיל — ולכן צריך לתת לצדקה, נכון, אבל את רוב הכסף נותנים לילדים, כדי שימשיכו. לא סתם קובעת התורה דיני ירושה: באופן טבעי הכסף מגיע לילדיו של האדם, כדי שימשיכו את תפקיד הוריהם עלי אדמות. ולכן גם הילדים מצווים לדאוג להוריהם, ואם ההורים נזקקים — לעזור להם לצורך תפקידם.
הבנים ממשיכים את תפקידו של האב עלי אדמות — ולכן התורה קבעה שהכסף עובר אליהם בירושה, ולכן גם הם דומים לו.
⏳ שנות חיים לפי התפקיד
מה שאני כן יודע הוא שלכל אדם — לא רק להורים — יש תפקיד עלי אדמות, וכדי לבצע את תפקידו הוא מקבל שנות חיים, שיספיק לבצעו.
דוגמה, ובה שאלה — ואולי כך גם אמר החפץ חיים: למה מי שעסק בתורה ובגמילות חסדים זכה לשישים שנה, ואילו מי שעסק רק בתורה זכה לפחות? לכאורה צריך להיות הפוך! מי שעסק רק בתורה עסק בדבר חשוב עוד יותר — למה קיבל פחות שנים?
אומר החפץ חיים: מי שעסק בגמילות חסדים — הגמילות חסדים לקחה לו הרבה זמן, ולא הספיק לבצע את תפקידו. כדי לבצע את התפקיד צריך היה, למשל, לחיות שלושים שנה, אבל עשר שנים הלכו לגמילות חסדים. האם נקפח אותו משום שעסק בגמילות חסדים, ולא ניתן לו את השנים לביצוע תפקידו?! לכן, אף שגמילות חסדים נחשבת פחות מתורה, כיוון שעשה דבר חשוב, ואי אפשר למנוע ממנו לבצע את תפקידו — נותנים לו עוד שנות חיים.
אחת המשתתפות הציעה הסבר אחר: מידה כנגד מידה — הוא עשה חסד, ולכן עושים עמו חסד ומוסיפים לו שנים. זה הצד שלפי "אור החיים"; והצד שאני אומר הוא לפי החפץ חיים.
לכל אדם יש תפקיד, והוא מקבל שנות חיים כדי לבצעו — לכן לפי החפץ חיים מי שעסק גם בגמילות חסדים קיבל שנים נוספות.
🔮 כוכבים — זכוכית שדרכה עובר השפע
לפני שנמשיך אני רוצה לעצור לרגע: מה פירוש שהמזל נקבע לפי מצב הכוכבים? כוכב הוא דבר דומם, גוש של חומר. כוכב צדק, כוכב חמה — לא משנה איזה. איך גוש חומר יכול לקבוע לי מזל? זה נשמע מוזר, ולא הגיוני. אין דבר פיזי שיכול לקבוע לי מזלות ותכונות רוחניות!
ואכן, אחת המשתתפות ענתה: מי שקובע את הכול הוא, כמו שאמרנו, המלאך — מן השמיים. כשצריך שאדם ייוולד חכם, מסדרים מן השמיים שייוולד בזמן שהכוכב הקשור לחוכמה שולט בעולם. למה? כי הכוחות שנשלחים מן השמיים פועלים דרך הכוכב הזה. לא הוא הקובע — שלא תהא זו עבודת אלילים — אלא ה' שבשמיים קובע, והוא שולח את שפעו דרך הכוכב המתאים. הכוכב הוא כמו זכוכית שדרכה עובר האור, ולכן מי שנולד במזל הזה יהיה חכם. לא משום שהכוכב עושה, אלא משום שבשמיים קובעים, והכוכב הוא רק הצינור שדרכו עובר הכוח.
ממילא, אם לא תיוולד במזל הזה, בזמן שהכוכב הזה שולט, לא יוכל לעבור אליך הכוח הרוחני שה' רוצה להעניק לך. לכן מסדרים מן השמיים שכל אחד ייוולד בזמן שבו שולט בשמיים הכוכב המתאים למזלו.
ו"מזלו" — אחליף את המילה במילה אחרת: תפקידו בחיים. כל אדם מקבל תפקיד בחיים, ועליו לבצע אותו. כדי שיוכל לבצע אותו על הצד הטוב ביותר, השפע עובר דרך הכוכב המתאים, כדי שיקבל את התכונות המתאימות לתפקידו.
לא הכוכבים קובעים — ה' קובע, ושולח את השפע דרך הכוכב המתאים; ולכן מזלו של אדם הוא בעצם תפקידו בחיים.
🧄 רבי אלעזר בן פדת ושן השום
באילו תחומים פועל המזל? אומר רבא: "חיי, בני ומזוני — לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא".
- "חיי" — אורך החיים שלך.
- "בני" — הילדים שלך, בנים ובנות.
- "ומזוני" — הפרנסה והעושר.
"לאו בזכותא תליא מילתא" — לא תמיד זה תלוי בזכות; "אלא במזלא תליא מילתא". כלומר, לפעמים נראה שלא תמיד יש לצדיק ילדים מוצלחים, ולא תמיד יש לו עושר.
והמקור האחרון: לרבי אלעזר בן פדת היה מצב כלכלי קשה מאוד. יום אחד עשה רבי אלעזר הקזת דם — והקפידו מאוד על הקזת דם; בשבילם זו הייתה ממש בריאות. היום נותנים עוגות ושתייה למי שתורם דם, אבל לרבי אלעזר לא היה דבר; הוא היה עני מאוד. הדבר היחיד שמצא בבית היה שן של שום. שם את שן השום בפיו — אבל אין בה קלוריות ולא כלום — ונרדם מרוב חולשה.
ראו חכמים שאינו מגיע לבית המדרש, ובאו לבקר אותו ולשאול לשלומו. כשנכנסו, ראו דבר מפתיע מאוד: רבי אלעזר ישן, בוכה וצוחק, וניצוצות של אש יוצאים ממצחו. הבינו שיש לו גילוי אלוקי, וחיכו עד שהתעורר.
שאלו אותו: "גלה לנו סוד — למה באמצע השינה בכית וצחקת?" אמר להם רבי אלעזר: "ישב עמי הקדוש ברוך הוא, ואמרתי לו: עד מתי אצטער בעולם? אין לי מה לאכול! עד מתי יימשכו חיי הקשים? אמר לי: אלעזר בני, רצונך שאחריב את העולם ואבנה אותו מחדש? אולי תיוולד במזל של עושר. אמרתי לו: כל כך הרבה — ורק 'אולי'? ושאלתי: ריבונו של עולם, עברתי את מחצית חיי או לא? אמר לי: עברת. אמרתי: אם כך, אני מוותר. אין צורך שתשנה את העולם; נגמור כבר כך, הכול בסדר. איני רוצה להטריח אותך להפוך את כל העולם בשבילי".
ונשאלת שאלה פשוטה מאוד: סיפרנו על רבא, וסיפרנו על רבי אלעזר בן פדת שהיו עניים מאוד — למה לא התפללו שייעשו עשירים?
"חיי, בני ומזוני — במזלא תליא מילתא"; ורבי אלעזר, כששמע שגם בבריאת עולם מחדש רק "אולי" ייוולד במזל עושר, ויתר.
🌏 המלמד שנסע לאינדונזיה
עכשיו נגיע ליסוד שאני רוצה שנבין. התחלנו בשאלה, וראינו מחלוקת אם אפשר לשנות את המזל או לא, ואמרנו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, לפי נקודת המבט. כאן נגלה את הסוד: הכול תלוי באיזה מזל מדובר. ואסביר את עצמי, כדי שלא אהיה כמו תוכי.
לפעמים מזלו של אדם — מה שנגזר עליו בשמיים — הוא, לדוגמה, ללמד תורה. האדם הזה נמצא בין יהודים, מלמד תורה, וברוך ה' מצליח, כי הוא נברא עם התכונות המתאימות ללמד תורה. הכול טוב ויפה.
יום אחד נסע היהודי הזה לאינדונזיה. אין שם אף יהודי. את מי ילמד תורה? אין. אבל תפקידו — הפצת תורה בישראל — נשאר. מה יקרה לו? האיש הזה ייעשה עשיר. על זה אמרנו "משנה מקום משנה מזל". למה? כי הוא צריך לבצע את תפקידו, להפיץ תורה, ואינו יכול לבצעו על ידי הוראה, כי אין את מי ללמד; ואת התפקיד אי אפשר לקחת ממנו. מה עושים בשמיים? נותנים לו עושר: פתאום ישלח ידו במסחר, או יקנה כרטיס הגרלה ויזכה ויהיה מיליונר. ושם הבחירה בידו: הוא יכול לתרום את המיליונים שזכה בהם למוסדות שעוסקים בהפצת תורה, וממילא למלא את שליחותו עלי אדמות. הנה דוגמה למזל שמשתנה.
איך ייתכן? כי תפקידו בחיים לא היה להיות עני או עשיר; תפקידו היה ללמד תורה. כשהוא מלמד תורה, אינו זקוק למשכורת ענקית, ולכן זה מה שהיה לו. כשאין את מי ללמד, נתנו לו בשמיים עושר, כדי שיוכל לבצע את תפקידו. בתקופה אחת בחייו היה עני יחסית, ובתקופה אחרת נעשה עשיר.
מי שתפקידו להפיץ תורה ונקלע למקום בלי יהודים — יקבל עושר כדי לתרום לתורה; כשהעושר אינו התפקיד אלא אמצעי, המזל משתנה.
🛒 ניסיון העוני וניסיון העושר
אבל יש אנשים שתפקידם בחיים הוא להיות עני, או להיות עשיר. מה פירוש? זה בדיוק התפקיד שלך בחיים: לעבור את החיים בניסיון העוני, ולראות איך אתה מגיב — האם אתה מקבל באהבה? האם אתה אומר "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"? או שאתה מורד ואומר: "ריבונו של עולם, אני אדם טוב, אני צדיק, אני טוב מחברי — למה הוא עשיר ואני עני? זה לא צודק, זה לא יפה"?
ויש גם הפוך: אדם שמזלו בחיים הוא לעבור את העולם בניסיון העושר, ולראות איך הוא מתמודד איתו.
ואגב, מה טוב יותר לנשמה — ניסיון העוני או ניסיון העושר? דווקא ניסיון העוני. אף שאיננו אוהבים אותו, מבחינת הנשמה ניסיון העוני טוב יותר, כי בניסיון העוני אתה מתפלל, אתה קרוב לאלוקים. בניסיון העושר קשה מאוד להיות קרוב לאלוקים; העושר מביא פעמים רבות לגאווה, להתגאות בעושר. לא פשוט לעבור את העולם בניסיון העושר.
ואם זה הניסיון שלי, זה התפקיד שלי בחיים — אם אתפלל עכשיו "איני רוצה להיות עני, אני רוצה להיות עשיר", זה לא יועיל. למה? זה תפקידך בחיים. אתה רוצה שישנו לך את התפקיד? יש בדור הזה אלף אנשים שצריכים לעבור את העולם בניסיון העוני — ישנו הכול, יבראו הכול מחדש, כמו בסיפור של רבי אלעזר בן פדת, כדי להטיל את התפקיד על מישהו אחר? לא נעים. לכן במקרה כזה קשה מאוד לשנות את מצבך.
יש מי שתפקידו הוא דווקא לעבור את העולם בניסיון העוני או העושר — ואז תפילה לשנות זאת כמוה כבקשה לברוא את העולם מחדש.
🛒 עגלה נוספת של ייסורים
אחת המשתתפות שאלה כאן על מי שאינו יכול עוד לשאת את הייסורים, ובא לבקש מן הצדיק שיעזור לו להפסיקם. הסיפור החסידי ידוע:
היה פעם יהודי שהיו לו הרבה צרות, והלך לרבי. רצה להיכנס, ואמרו לו שאין מקום, ושלא כל אחד יכול להיכנס מיד: "שב והמתן בחדר ההמתנה". בעודו מחכה, הוא רואה פתאום כאילו הוא נמצא בשמיים, ומכריזים: "פלוני בן פלוני יעמוד לדין". הוא רואה את כל מעשיו נשפטים בשמיים. כף העוונות הייתה מלאה וכבדה. אמרו בשמיים: "הביאו את כל הצרות שעבר". הביאו עגלות מלאות צרות שסבל, ושמו אותן בכף; וכשכף המאזניים כמעט השתוותה — נגמרו העגלות. אז צעק: "הביאו לי עוד עגלה מלאה ייסורים!"
הוא בא לרבי לא ממש לתבוע את הקדוש ברוך הוא, אבל לומר: זה לא בסדר, למה עושים לי את זה? "רבי, עזור לי, אינני יכול יותר, די לי". הוא לא אמר "הכול טוב". יש הרבה סיפורים כאלה, ובמקורותינו יש אפילו סיפורים על תביעת הקדוש ברוך הוא לדין. אבל השאלה שנשאלת היא: ואתה, תמיד אתה עושה את רצון ה'? זה לא פשוט מה שאתה אומר.
יהודי שבא להתלונן לפני הרבי ראה את דינו בשמיים — וכשנגמרו עגלות הייסורים לפני שהכף הוכרעה, צעק: "הביאו עוד עגלה!"
🪦 אבן עזרא: "אם אעסוק בתכריכים"
דוגמה לכך — אתם בטח מכירים את המשפטים האלה, ואני זוכר אחד מהם; הוא פשוט מסמר שיער. האבן עזרא היה עני מאוד כל ימי חייו, והוא אמר כך: אם אעסוק בקבורת אנשים — איש לא ימות. למה? כי זה המזל שלי: מזלי להיות עני, ושום דבר לא יעזור לי. מה שאני עושה או אעשה לא יועיל לי מאומה — אהיה עני. אם אקבור אנשים ויתנו לי משכורת, איש לא ימות, כדי שלא תהיה לי משכורת.
והלוא האבן עזרא צדיק גדול, שכתב פירוש לתורה — לא יכול היה להתפלל שיהיה עשיר? למה הוא אומר דבר כזה? למה אינו מתפלל? כי לא תמיד זה מועיל. זה לא יועיל, כי זה מזלו בחיים, תפקידו. כשזה מזלך בחיים, לא תוכל לשנות אותו על ידי תפילה.
זה מה שאמרנו בהתחלה: יש שני מבטים על המזל, ולכן נחלקו. לפי מבט אחד — אם זה אינו המזל העיקרי אלא רק תוצאה, והמזל העיקרי שלך הוא משהו אחר — אם תתפלל תוכל לשנות, אם תשנה מקום משנה מזל, וצדקה תעזור לך. ויש מקרים שבהם לא: "כך הוא מזלי, ומה שלא יעשו — לא יוכלו לשנות".
ולכן אני בטוח שרבא התפלל, ולא הועיל לו. ורבי אלעזר בן פדת — אדם צדיק כמותו ודאי התפלל, כל כך הרבה פעמים! למה נשאר עני? למה לא הועיל? כי זה תפקידו עלי אדמות, ואין שייך לשנות את זה. בזה ענינו על כל השאלות.
האבן עזרא אמר שאפילו אם יעסוק בקבורה — איש לא ימות, כי מזלו להיות עני; ומי שזה תפקידו, תפילה לא תשנה זאת.
🙏 לכן — תמיד להתפלל
נסכם במשפט אחד מה למדנו היום.
ראינו כמה המזלות הם דבר משמעותי, שיש לו תפקיד. לא המזלות קובעים, אלא ה' שבשמיים קובע, והוא מעביר את הדברים דרך הכוכבים — ולכן אומרים "במזל", כי דרך הכוכבים הדברים נעים.
וראינו שלפעמים אי אפשר לשנות את המזל. אבל איננו יודעים מה מצבנו; איש אינו יודע מה גורלו. ממילא כל אחד מאיתנו צריך תמיד להתפלל ולתת צדקה, כי יש מקרים שבהם אפשר לשנות את המזל — רק שאיננו יודעים מתי לא. לכן צריך תמיד להתפלל ולעשות מעשים טובים, כי הזכות הזו יכולה לשנות ולהשפיע. איננו יודעים לעולם אם מזלנו מוחלט וסופי או לא.
אם זה חתום ונחרץ — שזה תפקידך בחיים — קרוב לוודאי שכך יהיה. ואם לא — יש סיכוי שהתפילה והצדקה יתפסו. ברוך ה'.
ה' קובע ומעביר את השפע דרך המזלות; ואיננו יודעים אם מזלנו חתום — ולכן תמיד צריך להתפלל, לתת צדקה ולעשות מעשים טובים.