📜 הוא לקח שני בקבוקי יין ועל…
הוא לקח שני בקבוקי יין ועל אחד מהם בירך "הטוב והמטיב" להודות לה'. אז גם אני עושה אותו דבר: "בורא פרי העץ" כבר בירכתי, אבל יש פה פרי חדש ואני מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", להודות לה' שברוך ה' זכינו להגיע לערב זה בשמחה ובבריאות, ונודה לה': "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קיח, א).
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. אָמֵן.
עוד בערך 10 דקות יגיע הרב, ואז נקרא... ואז נעשה את... ואז נקרא את שטר התנאים וגם ישברו את הצלחת.
אני רק רוצה להגיד וורט, כן, זה לא פשט, רק וורט קצר חמוד שקשור לפרשת השבוע ולשבירת הצלחת. אם אתם רוצים לשאול חידה: איך מופיע לשבור צלחת בפרשת השבוע? איפה מופיע לשבור את הצלחת בפרשת השבוע?
אז רק נגיד משהו קצר חמוד, לא... פרפרה, מה שנקרא פרפראות, לא מדינת...
אה, שאלנו מקודם חידה: איך מופיע מי ששבר את הצלחת בפרשת השבוע? צלחת – הוא שבר משהו.
כתוב בפרשת השבוע כשנולד יוסף, אז כתוב: "אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי" (בראשית ל, כג). איזה חרפה? על הפשט הרגיל כמובן לילדים, אבל רש"י מביא... מה מביא רש"י במדרש? כתוב במדרש פירוש מאוד מעניין, שמה? עד עכשיו אם נשברה צלחת בבית, היו אומרים לאישה: "למה שברת צלחת? עד שקנינו והכול, זה הסט מהחתונה והכול". עכשיו כשנולד לרחל ילד, אם נשברת צלחת, מה אומרים? "זה הוא שבר". לא משנה כן או לא, אבל זה הוא שבר, זה בסדר. מאז כבר לא מאשימים את הילדה, את... את האישה.
שואל הרב חיים שמואלביץ: אני לא מבין, רחל מחכה כבר כמה שנים לילדים, אה... כמה מחכה, כבר כמה שנים בכתה לילדים, לא מעט מהשנים כבר חיכתה – זה מה שמעניין אותה? שיוולד ילד שמעכשיו יעקב אבינו לא יצעק עליה?! לא נשאר, תגיד, לא נשאר... מזה? אדם מחכה כל כך הרבה שנים לילד, זה הדבר האחרון שהוא חושב עליו! מזה הוא חושש?!
📜 ברב חיים שמואלביץ – בשיחות מוסר,…
ברב חיים שמואלביץ – בשיחות מוסר, אומר הרב חיים שמואלביץ תירוץ, כן, בשיחות מוסר כדבר... מה הוא אומר? אומר: מכאן למדנו יסוד, שכשאדם מודה לקדוש ברוך הוא, לא צריך להודות רק על הדברים הגדולים הענקיים; צריך להודות מראשית ועד הדבר הכי קטן! גם על זה שמעכשיו לא יצעקו עליי – גם על זה צריך להודות. טוב, הכל מנשים, ואז הדבר הכי הכי קל – גם על זה צריך להודות.
אז מישהו אמר על דרך... מיוחד, שכאן נוהגים שאחרי ששוברים את הצלחת אומרים, אז ושרים... מה? אלא יש בשבירת הצלחת עוד דבר: אנחנו אומרים ש... אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על השידוך הזה, ודאי, זה שהם התחתנו והכול, אין טוב... כמה צריך להודות לקדוש ברוך הוא! אבל אנחנו מודים בעזרת השם לקדוש ברוך הוא גם שיהיו ילדים, ובעזרת השם גם שיהיו ילדים וישברו בתוך הבית צלחת – יהיה את מי להאשים... כמה זה...
עכשיו אנחנו מודים על הכול, מכל כול, אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא ומשבחים אותו על כל הדברים, כל הדבר הקטן שאנחנו מודים. בעזרת השם שנזכה, בעזרת השם [...] איך זה? איך זה?
[שירה]:
"יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, יד-טו).
"עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן, דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל" (פסחים מט ע"א).
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
"לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים צב, ג).
"מִזְמוֹר לְתוֹדָה:
הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ.
עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה.
דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹקִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ [וְלֹא] אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
כִּי טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ" (תהלים ק, א-ה).
📜 "וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ,…
"וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ" (תהלים פג, יט).
"אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹקִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ" (תהלים פו, ח).
"וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים עט, יג).
"הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ" (תפילת שחרית / מודים).
חבר'ה, בוא נשמע אתכם!
"הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ..."
ברוך השם זכינו שיצא
[...] לכבוד החתן, הבעל הטורים פותח את הפרשה ואומר: יש אומרים שפרשה זו סתומה... פרשה זו סתומה, כן, כן, כי... כי יעקב ברח, התחבא, אז סתמו את הפרשה.
📜 השאלה
השאלה: יעקב אבינו ברח פעם, התורה נכתבה כמה מאות שנה אחרי זה, אז הפרשה היא סתומה כי יעקב בורח? צריך להחביא את זה? די, כבר את יעקב מצאו אחרי זה! עד שכתבו את התורה מוצאים את יעקב כבר, אז מה זה ה... מה עכשיו נזכרו לסתום את הפרשה?
אז האמת היא שמוצאים את זה בתורה בעוד מקומות. אולי דוגמה אחת נראה בעזרת ה' בפרשות הבאות: נראה שיעקב חוזר, אז כתוב: "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית־אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת" (בראשית לה, ח). אז רש"י מביא מדרש ש"אלון בכות" – זה אבל שני, ובכלל זה היה אבל, התברר שמה נודע לו על שני. אז למה העלימה תורה את מיתת רבקה? למה התורה העלימה? שלא ידעו כשהיא מתה, שלא יקללו הבריות: "הכרס שהביא[ה] את עשו". זה היה... הלוויה שלה הייתה 300 שנה לפני שכתבו את התורה, אז התורה מסתירה את... את מיתתה [תרעומתם], שבשעת הפטירה לא יקללו אותה 300 שנה אחרי זה? מה, איך זה עובד? מה זה קשור אחד לשני?
זה הפירוש הפשוט, זה המוסר של הדבר הזה – שאנחנו חושבים שהתורה נכתבה אז, אה... אז אחרי... אלא זה הולך הכל הפוך.
הרי כולם שואלים, העולם שואל: יעקב אבינו ברח, בכלל ברח לשם ועבר, איך זה נקרא לברוח מעשו? אמא שלו ואבא שלו אמרו לו לברוח, והוא בורח לשם ועבר. איפה עשו חשב שהוא נמצא? זה המקום הראשון שהוא נמצא! מה, צריך להיות גאון לחפש את יעקב אבינו בשם ועבר? זה המקום הראשון שיעקב אבינו נמצא! זה נקרא לברוח? פלא עצום! כן.
ראיתי שואל את השאלה, אומר תירוץ: לא, עם הארצות [רשעים] לא נכנס לבית מדרש. כן, זה לא נראה לי שזה מספיק התשובה. אולי, אולי תשובה, אבל לא... עשו מחפש אותו להרוג אותו, והוא לא חושב על הרעיון של [שם] ועבר? זה כאילו, כאילו יעקב ברח לאיזה מקום, אה... משונה. זה המקום שהכי פשוט! זה הרי פלא עצום!
והתשובה היא זו: שכשהתורה מסתירה משהו, זה הולך הפוך. אם התורה מסתירה את זה, אז הוא לא יראה אותו גם אם הוא יהיה לידו. זה "אִסְתַּכַּל בְּאוֹרַיְתָא וּבָרָא עָלְמָא" (זוהר תרומה קסא ע"א). זה הולך הפוך! לא שרואים בן אדם לפי ה... אי אפשר למצוא בן אדם שהתורה מסתירה אותו. כשיעקב בורח, התורה מסתירה את זה, סותמת הפרשה – אז לא... אז אז לא ידעו, לא ידעו, לא יראו אותו.
וזה אותו דבר: שבמיתת רבקה התורה הסתירה את זה, את המיתה, אז אז אז הבריות... כשמתה כביכול לא רואים, אמרנו, לא יכלו לראות את המיתה שלה.
הרמב"ן יש לו דרך אגב תירוץ שמה אחר למה לא, למה הסתירו: היה לה קבורה לא מכובדת כל כך, מי שקבר אותה זה היה... הקבורה שלה... בגלל שלא היה אף יהודי שיקבור אותה, כן, לא היה... עשו כעס עליה. הוא אומר, אומר: תעשו חשבון מי, מי, מי קבר אותה? מי היו המלווים? אומר: בני חת היו. לא כל כך נעים להגיד שהייתה לוויה כזאת, עדיף לא להגיד, זהו. כך אומר הרמב"ן, התקשה בקושיה הזו.
📜 אבל המדרש אומר אחרת, כן, המדרש…
אבל המדרש אומר אחרת, כן, המדרש אומר שהסתירו את זה שלא יקללו. על כל פנים, זה... זה מה שכתוב פה בטורים הזה, שהתורה הזה הולך הפוך: "אִסְתַּכַּל בָּהּ וּבָרָא עָלְמָא". בעצם זה ההבנה שיהודי צריך לדעת, שכל מה שהוא עושה זה הכל מסתכלים בתורה ולפי זה זה עובד, זה לא הולך הפוך, לא מה שאנחנו עושים, זה הכל, זה התורה. והכל צריך להיות לפי התורה, והכל מחושב עם התורה. התורה כבר כתבה את הכל, ואנחנו צריכים לעבוד לפי זה ולא הפוך – הכל צריך לעבוד לפי זה.
נמצאים פה בשמחה, בחתן שיהיה... אה... שיש שורשים, אבות וסבים, ברוך ה'.
האמת היא שלפני כמה ימים השידוך, אני לא... לא הכרתי, אבל החתן אמר לי שהכלה, אבא שלה הוא מחבר ספר... אז נכנסנו היום באוצר החכמה, ומיד פותחים – זה עולה ככה רשימה של אה... מחברות, שמחה על דורות... נכון, הוא ידוע ועושה דברים נפלאים, הוא ידוע בחתונה והוא ידוע בזה והוא ידוע בזה, גם יש ככה מכל הצדדים. עכשיו אני... שחקמקה, זה חדש, הוא לא היה שמה, זה לא נמצא, חדש שמה לא היה.
על כל פנים, אז שנמצאים בכזה... חתן, שהכל הכל זה ברור מהתורה, הכל מהשכמת הבוקר בבית המדרש, תמיד בתפילה, מסודר. ראשונים לעשות, ראשונים לבוא, תמיד לבוא בתפילה בהתחלה, תמיד להישאר אחרי, תמיד להיות בסדרים מסודר, להיות כל הזמן לדעת שהתורה המנחה שלנו, זה המלווה, זה ה... זה המורה דרך שלנו בכל דבר.
עכשיו שהוא בונה את הבית שלו, זה הבנייה האמיתית – שבונים עם תורה כל השנים, אז היסודות נכונים. עם כאלה יסודות להיכנס לבית של... בסייעתא דשמיא, שתתברכו... ענבי הגפן בענבי הגפן, יזכו לבנות את ביתם, בניין עדי עד, למזל טוב ולשמחה.
נבקש מהסבא של החתן לומר כמה דברי תורה.
כמה דברים. ברוך ה', עושים... דברי תורה לכבוד שמחת אירוסין.
יש... רש"י מדבר על עניין שיעקב אבינו הלך לשם ועבר, אבל אני חושב שמונח עוד דבר. כי כתוב שיעקב אבינו, ש... אם יש לו ”סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה“ (בראשית כח, יב) – זה מדרש, אבל הרמב"ם מביא את זה, לא ב'יד החזקה', הוא מדבר על זה במורה נבוכים, הוא חלם לפי... סולם... מגיע וארבע מדרגות...
📜 עכשיו, מה
עכשיו, מה... מה העניין ש... עכשיו על עניין של... שכל הכוח שלנו להחזיק מעמד בגלות, כבש אחד בין שבעים זאבים (על פי תנחומא תולדות, ה), בין באופן... בין באופן גשמי... זה יעקב אבינו שהלך קודם לגלות, לגלות אצל לבן. ”עִם לָבָן גַּרְתִּי“ (בראשית לב, ה) – שמעתי? שלא למדתי שום דבר מדרכיו הרעים (על פי רש"י שם). רק עשיו... ועד עכשיו יש ניסיון שיתנהג כמו... כמו ש... יעקב... זה הכוח של כל... להחזיק מעמד בגלות.
והפשט, אבל מה נותן לנו את הכוח? זה, היה צריך 14 שנה של אימון, שלא שכב באמת בבית המדרש של שם ועבר (על פי מגילה טז ע"ב; רש"י בראשית כח, יא). אבל יש... אצל יצחק אבינו לא היה תורה? אבל בית המדרש הכוונה מחיצה, שאין שום דבר חוץ לתורה. אצל אברהם אבינו היה מכניס אורחים, היה עוד דברים, אבל הוא רצה בפינה שלו – אף אחד לא מכיר אותו, אף אחד הוא לא מכיר, אף אחד. 14 שנה בלילות לא שכב, רק נרדם על הסטנדר. זה הכל להחזיק מעמד בגלות, הכל שהחתן... בתוך הישיבה כל השנים. ושמעתי פעם... שהיה כאלה שמשגיחים שמע דבר. הוא אמר: פעם היה רוח, אפילו אחד לא הולך... אבל באה ההשכלה והחריבה את זה... אבל יש הכל, רחוב מלא... השפעות. הדבר היחיד שמציל אדם מהשפעות הרחוב זה ישיבות... זה באמת, זה זכות גדולה. גם כשמתחתן, זה גם עניין של... מתחתן, גם נמצאים יותר ברחוב... אבל זה הכוח של התורה, בוודאי בוודאי. עד החתונה צריכים להמשיך את זה בכל הכוח וכל הזה. האמת ש... הבית זה בית... של הבן שלי, חסד, רואים שהבית שלו, הקדוש ברוך הוא...
כתוב בפרשה הקודמת שיצחק חזר וחפר את הבארות שאברהם חפר, והפלשתים סתמו את זה, וקרא לזה אותם שמות שאברהם קרא לזה [״וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו״ (בראשית כו, יח)].
שואל את השאלה: מה, מה כל כך חשוב לחפור דווקא את אותן, את אותן בארות, וגם, גם דווקא אותם שמות?
אז אה, הבת לגבינסקי אומר, שכתוב גם ש... שהחמור, החמור של המשיח, אז זה אותו חמור שמשה... מבראשית, אותו חמור שאברהם... שאברהם רכב עליו בדרך לעקידה [פרקי דרבי אליעזר, פרק לא]. מה, מה כזה חשוב שיהיה, שיהיה כזה חמור?
כל הפעמים רואים ש... שצריך דווקא, דווקא על יסוד של דברים קודמים. אפשר, אפשר לעשות, אפשר לעשות דברים חדשים, אבל זה לא אותו דבר כמו ש... כמו שאם, אם זה בנוי על, על מה ש... על מה שהדורות הקודמים עשו.
אז בוא נדבר על החתן. הרי רואים כמה, כמה... רואים כמה שהוא מחובר ל... למה שהוא קיבל, והוא בשטייגן, ובתפילות, תפילות הוא, הוא נמצא קבוע, אפילו בבין הזמנים הוא לא מפספס תפילה. והוא גם שומר, הוא גם יודע, הוא יודע כשיש לו מטרה הוא יודע צריך לעשות את זה, אבל כמובן הכל לא על חשבון דברים אחרים, רספקט לכולם, כמו ש... כמו שהוא קיבל... של בית ישראל.
היות ונשים נוהגות שלא... לא נוהגים שגם הכלה מדברת ולא בנות מדברות, אז אני אגיד בשמם. כן, הכלה משום מה מאוד... אה, כן, עשיתי הרבה חקירות, אבל משום מה יש דבר תורה אחד שאף פעם לא מסכימה לפספס אותו, היא נורא נורא אוהבת אותו, אז אני חייב להגיד אותו.
📜 כולם שרים "עוֹד יִשָּׁמַע
כולם שרים "עוֹד יִשָּׁמַע... בְּעָרֵי יְהוּדָה [וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם]" (ירמיהו לג, י), חשוב ששרים פה, כולם, כולם, אה, כולם שרים. אבל משום מה, כלה מאוד אומרת: למה... אבל משום מה השיר הוא לא כמו שכתוב במקור.
אם תפתחו את הנביא, תפתחו את הנביא, בתוכו יש חמישה קולות, ככה הקדוש ברוך הוא נתן לנו. כתוב, בואו נראה... עוד יש... חמישה קולות, כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמישה קולות [ברכות ו ע"ב]. מה הם? "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו לג, יא).
ומה הקול החמישי? אז מעט מאוד יודעים, רק... הגמרא בברכות דף ו' עמוד ב' [ברכות ו ע"ב], מעט מאוד יודעים את זה, כי זה כתוב, ברוך ה', כן, הקול החמישי הוא... עכשיו בירמיהו, כן: קוֹל אֹמְרִים: 'הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ' [ירמיהו לג, יא]. דהיינו, מה הפסוק כאן אומר? ברור שהפסוק אומר שהקול החמישי – שאנשים מרוב שמחה, מרוב הודיה לקדוש ברוך הוא, הם מודים לקדוש ברוך הוא, על מה? על כל המציאות הזו... בשמחת חתן וכלה. יש פה אפילו חוברת שנקראת פה 'הקול החמישי', חוברת שלמה שמדברת. וכדאי לדעת, חוץ משמחת חתן וכלה, הקול הזה הוא גם מספר על תופעה שמתרחשת היום. שימו לב: הפסוק הזה מתנבא על דבר שמתקיים היום בימינו ממש, ונסביר.
מפורש הלכה בשולחן ערוך, לא איזה ווארט יפה. השולחן ערוך כותב הלכה בסימן נ"א, כותב השולחן ערוך הלכה למעשה שצריך יהודי לנהוג בגלל הקול החמישי. כן, כן, יש הלכה בשולחן ערוך סימן נ"א סעיף ט' – אומר השולחן... לא יודע כמה מקיימים אותה, אבל יש הלכה בשולחן ערוך שכותב השולחן ערוך בגלל הקול החמישי. מה, מה הלכה בשולחן ערוך? אומר השולחן ערוך: 'מִזְמוֹר לְתוֹדָה' [תהלים ק, א] יש לאומרו בנגינה. אנשים אומרים מזמור לתודה – צריך לשיר מזמור לתודה! מזמור... יש מצווה לאדם לשיר כל יום, לפחות מדי פעם, לפחות לשירו.
איפה זה כתוב? מי אמר לשולחן ערוך? אומר השולחן ערוך שהמקור לזה – כי כתוב שלעתיד לבוא כל הקורבנות בטלים, קורבן תודה אינו בטל; כל המזמורים בטלים, מזמור לתודה אינו בטל. איפה כתוב שמזמור לתודה לא יתבטל? איפה זה כתוב, מאיפה השולחן ערוך יודע את זה? אז הוא מסתכל במקור, ב'ארחות חיים', הוא אומר שהמקור הוא הפסוק. כתוב הפסוק מפורש: 'קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ' [ירמיהו לג, יא]. זה שיעור שלם להסביר למה, אבל הפסוק מתכוון, אומר המפרש: הקול החמישי זה מזמור לתודה. דהיינו, מה הכוונה שהפסוק אומר שלעתיד לבוא לא יתבטל? הכל יתבטל – מזמור לתודה לא יתבטל.
עכשיו שימו לב: הפסוק הזה הוא לא רק מצווה, הפסוק הזה גם מספר סיפור. הפסוק הזה מה אומר? 'עוֹד יִשָּׁמַע... בְּעָרֵי יְהוּדָה' [ירמיהו לג, י]. כשרב דב יפה היה נוסע לחתונות, הוא היה אומר להם: היום צריכים לשמוע את ה'עוד ישמע'. אומר עוד פעם: כשרב דב יפה היה נוסע לחתונה, הוא היה אומר לאנשים: היום צריכים לשמוע את ה'עוד ישמע'. מה הפירוש? אנשים נוסעים בירושלים, יש חתונה, יש הכל, והם לא שומעים שהפסוק מתקיים! הנה הפסוק – אתה לא שומע 'עוֹד יִשָּׁמַע... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַםִ' [ירמיהו לג, י]?! הנה, תראה איפה אתה נמצא עכשיו! אתה לא נמצא... הנה, ברוך ה', יש הרבה שלבים, אבל הנה אתה רואה, מתחיל להיות.
ושימו לב, זה אני מוציא... זה הוא לא אמר, רב שלמה זלמן אויערבאך. מי שיסתכל, כתוב מפורש בספר שלו, כתוב שמה שכאב לו מאוד: למה כל כך הרבה שירים יש, במיוחד חסידים ששרים כל כך הרבה שירים, ואילו מזמור לתודה שכתוב בשולחן ערוך – לא שרים? איך זה יכול להיות? הוא שאל. מופיע בספר שלו... מופיע שלא הבין איך זה יכול להיות, משהו ששולחן ערוך אומר – לא מקיימים! מאז שהוא נפטר... אבל היום ברוך ה' יש למעלה מ-40 שירים, יש היום על מזמור לתודה! הנה הפסוק שהקדוש ברוך הוא אמר מתקיים בימינו. אז זה לא רק פסוק, זה גם נבואה שברוך ה' אנחנו רואים איך היא מתקיימת ברוך ה' בימינו, שאנשים מרגישים מתוכם רצון להודות לקדוש ברוך הוא. ומה שרב שלמה זלמן אויערבאך לא מצא אפילו שיר אחד – היום ברוך ה' יש לך בלי סוף בעזרת השם. ועכשיו כמובן אנחנו גם נשיר, גם אנחנו בעזרת השם, עם אחת המנגינות שיהיה לזה...
טוב, שעה טובה ומוצלחת! עולם בקניין, שם זה הבניין. שהזיווג יעלה יפה בעזרת השם בשעתו.
📜 וכמו שתמיד היה אומר, מרגלא בפומיה,…
וכמו שתמיד היה אומר, מרגלא בפומיה, שהרב פינקוס היה אומר תמיד, שכל האיחולים והברכות וכל השמחות והאירועים של יהודים זה גדר של תפילה של רבים. אז בעזרת השם שיתקבלו כל הברכות והאיחולים, ושהזיווג הזה יעלה יפה ויצליח, אמן.
אז אני רואה שכדרכו בקודש רבי יהודה, הוא כותב פה את הקונטרס "חנוכת הבית כמקדש". אז על זה יש עוד תוספת – לא יודע אם נכנס בחוברת או לא – שהנוסח הקדמון של "הזיווג יעלה יפה"... ידוע שכיוון שהשל"ה הקדוש מפורסם, אומר: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" [שמות כה, ח] – הקדוש ברוך הוא עיקר החפץ שלו שיהיה לו דירה בתחתונים. עיקר החפץ שלו זה שיהיה לו להשרות שכינתו על אנשים צדיקים, שעושים נפשותם משכנות לאביר יעקב, ולא על עצים ועל אבנים, ככה הוא אומר. אז ממילא "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ולא בתוכו.
עכשיו, אז ממילא אם הבית של היהודי צריך להיות מקום להשראת השכינה כמקדש, אז אומרים "שהזיווג יעלה יפה". יש לנו ספר שהוא מחנך אותנו במצוות – ספר החינוך. בספר החינוך במצווה צ"ה, זה המצווה לבנות את בית המקדש, ואז צ"ה זה בגימטריה יפה – "יפה" זה צ"ה. "שהזיווג יעלה יפה" – "יפה" בספר החינוך זה בניין בית המקדש, שיהיה בית לה', בית למקום להשראת השכינה, "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
אז האמת, הפרשה הזאת לא צריך יותר מדי רמזים ורמיזות לקשר את זה לאירוסין ולענייננו, כיוון שיעקב אבינו הולך לשאת אישה, לבנות את הבית: "יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתְךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" [רות ד, יא]. וגם שבע ברכות לומדים פה מהפרשה: "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" [בראשית כט, כז], כן, לומדים פה מהפרשה.
אבל יש מדרש מיוחד במינו – ויצא יעקב. אומר המדרש רבה, הביא את הסיפור המפורסם שאותה מטרוניתא שפגשה את רבי יוסי בן חלפתא, שואלת אותו: הקדוש ברוך הוא, אחרי שהוא ברא את העולם בשישה ימים, מאז מה הוא עושה? אמר לה: יושב ומזווג זיווגים. והיא אמרה: מה, זה כזה קשה? צריך בשביל זה להיות... טוב, אז היא ניסתה עם העבדים והשפחות שלה, יצא שמה בלגן אחד שלם, אז הבינה שזה לא כזה פשוט.
אבל מה שנוגע לענייננו, זה באמת שאלה, תחשבו על זה: מה, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, בסדר, כל הבריאה הנפלאה, ובאמת זה מה שהוא עושה 24 שעות? מזווג זיווגים? כמה זיווגים כבר יש, כל היום יושב ומזווג זיווגים? מה, מה הפשט באמת?
יש לנו תמיד, כל שנה אנחנו אומרים את היסוד מהבעל שם טוב הקדוש. הבעל שם טוב הקדוש אומר יסוד: שמזווג זיווגים זה לא רק איש ואישה. ודאי, זה הדבר הידוע והמפורסם, אבל אומר מה יש פה? אומר, כל דבר בבריאה, הקדוש ברוך הוא, יש לו התיקון שלו, יש בכל דבר ניצוצות של קדושה, צריך לתקן אותם: במאכלים, בכיסאות שבבית של האדם, בבגדים שלו. בכל דבר יש ניצוצות קדושה שהם שייכים לכל אחד ואחד, ומה שהקדוש ברוך הוא מזמן לכל אחד.
נכון, חתן, בעזרת ה' תקנה חליפה לחתונה, כן? פְרָאק, מה שלא יהיה עכשיו. אז כמה... כמה הכינו חליפות כאלה? אולי אלף, אולי מיליון חליפות כאלה הכינו בסין או לא יודע איפה, כן? עכשיו, אבל החליפה הספציפית, מה שאתה רכשת – זה הגיע אליך ולא לאף אחד! 'שומר אמונים', עוד הרבה צדיקים כותבים, אומר: אין פה מקריות. אומר, הקדוש ברוך הוא מזמן לכל אחד ואחד מה ששייך לו לתיקון שלו עם הניצוצות קדושה ששייכים לו: הבגדים, הילדים, ההורים, הכול מה ש... אז יוצא, אומר הבעל שם טוב, לא רק איש ואישה זה מזווג זיווגים – כל הבריאה כולה, לשדך מה שייך למי ולמה, זה נקרא 'מזווג זיווגים'.
📜 אז זה גם מסתדר, שמה שבאמת…
אז זה גם מסתדר, שמה שבאמת היה... הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית, זהו? רק עושה שידוכים של איש ואישה? לא יכול להיות דבר כזה! אלא 24 שעות... אלא מה שאתה אומר פה, שכל דבר זה נקרא 'לזווג זיווגים', כן? לשדך את הדבר המתאים של התיקון של כל אחד ואחד. ממילא, זה כל הניהול של העולם, כל ההתנהלות של העולם, כן? מה, מה יהיה לזה, ומה יהיה לפלוני, ומה יהיה לאלמוני.
כמו שכתוב בפסוק: ”הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ“ (עמוס ג, ג). סתם לא הולכים אנשים ביחד, נפגשים, הולכים ביחד – על הכול אין שום מקריות! ובוודאי וודאי בזיווג. כבר יש לנו מפרשת... חיי שרה, וגם בפרשיות האלה עם לבן, כן? ”מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ“ (על פי מועד קטן יח ע"ב), ”מֵה' יָצָא הַדָּבָר“ (בראשית כד, נ), כן? שבוודאי, זה בוודאי לא במקרה, כן, ודאי מאת ה'.
כמו שתמיד היה אומר הרב יוסף עדס, היה אומר: איש ואישה, אומר: ”מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב“ (משלי יח, כב), דהיינו שאם אדם מאמין שמה שה' זימן לו זה כמו מציאה – כשאדם מוצא מציאה ברחוב, עוד פעם, זה אין לו מה עכשיו... אם אמר, הוא יודע שזה מהשמיים, זה בזכות הכישרונות שלו? זה בזכות החוכמה שלו? ודאי שלא, מציאה! אז הוא אומר ככה: אותו דבר, אם אדם חושב שמָצָא אישה, זאת אומרת זה לא בזכות הכישרונות שלי, או בזכות החוכמה שלי, או הייחוס שלי, אלא הקדוש ברוך הוא זימן לי מה שמתאים לי, אז 'מָצָא אִשָּׁה' – כמו מציאה אתה חושב שזה ככה, מאת ה', אז זה 'טוֹב', הקדוש ברוך הוא יראה לך שהוא לא שלח לך סתם.
אבל אם אדם אומר: ”וּמוֹצֶא אֲנִי... אֶת הָאִשָּׁה“ (על פי קהלת ז, כו) – זה אני מצאתי! זה החוכמה שלי, הכישרון דיבור שלי, אני עשיתי רושם, אני, הייחוס שלי, וכן ”וּמוֹצֶא אֲנִי... אֶת הָאִשָּׁה“, חס וחלילה...
זה יכול להיגמר לא טוב, הקת ש... אמר {מַר מִמָּוֶת} (על פי קהלת ז, כו), רוצה לשמור.
אז לכן בכל דבר צריך לדעת שזה לא רק בזיווגים – זה הכול, והכול מכול כול. איך אומר [רבי] משה מקוברין: תירוץ לכל הקושיות בעולם – "אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים", בזה נגמר הסיפור.
אז בעזרת השם, כמו שאמרנו, שהזיווג יעלה יפה. יפה כמו בית המקדש, בספר החינוך מצווה צ"ה [צד"י ה'], שזה בגימטריה "יפה". אז בעזרת השם שתזכו, שברוך השם יש פה ענבי הגפן בענבי הגפן.
ואני תמיד, אני אסיים בזה – לא ווארט, זה ווארט שהוא עצמו ברכה ואיחול, שאני תמיד רגיל אומר בסיעתא דשמיא בשם הרב ידידיה (זכה כבר הרב טה פה לשמוע אותו, חסל טוב לשמוע אותו... של הרב ידידיה פרנקל בתל אביב, שהיה השידוך של הרב לאו). אז אז הוא אמר ככה, אמר: {עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ} (בראשית ב, כד).
📜 גם ככה אבא ואמא קשה להם…
גם ככה אבא ואמא קשה להם שהילדים עוזבים את הבית, עוד מזכיר להם את זה?! תגיד "ודבק באשתו", שלום על ישראל! מה זה משנה עוזב, לא עוזב? זה הכול ידוע כבר, תגיד את התכל'ס!
אני אומר: לא, זה לא פשט. אומר, הביאור הוא: "על כן יעזוב" – זה לא שעוזב את הבית, לא יודע, במציאות. אלא אומר: "יעזוב" בעברית, כשאדם זוכה לירושה, מקבל ירושה מההורים שלו, מהסבים שלו, מהדודים שלו, זה נקרא בעברית "עיזבון". אז אומר: כשאדם זוכה לגדול בבית, כן, של הורים צדיקים, של משפחות של בני תורה, של תלמידי חכמים, אז איך אומרים – יש מה לקבל, יש עם מה... יש פה קלח עם מה ללכת, כן, לא ראה ראה דברים ספד שונח. אז אומר: {עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ} (בראשית ב, כד) – ייקח בעיזבון, בירושה, את מה שהוא קיבל מאבא שלו ואמא שלו, ואת זה ידביק באשתו.
אז בעזרת השם בשעה טובה, שיהיה בברכה והצלחה [ברוכו ואצלוכה], סימן טוב והצלחה, גם לידידנו אהובנו רבי יהודה, גם לסבא, לכולם, המשפחה המכובדת בצד של החתן. גם בעזרת השם שנזכה, בעזרת השם, ש... "בורא עולם בקניין, השלם זה הבניין", בניין עדי עד, אמן כן יהי רצון.