📚 כל השיעורים

🍭 💍 סעודת אירוסין: מצווה או סתם מסיבה?

פרק א · השיעור

📜 האם בעבר סעודת אירוסין – יש…

האם בעבר סעודת אירוסין – יש מחלוקת הפוסקים האם זה סעודת מצווה או לא מצווה.

זה מתחיל, מאיפה זה מתחיל? מחלוקת... מתחילה מחלוקת בגמרא, שבגמרא כבר מתחיל... גמרא בפסחים דף מ"ט [פסחים מ"ט ע"א], ששם דן האם סעודת אירוסין רשות או מצווה. שמה רבי יוסי... גם סבלונות היא מצווה, גם סעודת... שגם מצווה. אוי אוי, אבל זה מביא שהרי"ף וסיעתו פסקו כרבי יוסי.

למה? סימן תמ"ד. מה זה קשור, סימן תמ"ד? אתה יודע מה זה קשור תמ"ד? [...] הלכות פסח. זה קשור להלכות פסח, כי הוא הולך לבטל את החמץ. שם דן מתי מותר לאדם לעבור על... מה לאדם? מה... חייב בדיקה! חייב בדיקה. לאדם אסור לעשות רק ביטול בלב. יש לאדם חמץ, בכל זאת יש מקרים שבהם רבנן התירו לעשות מה? ביטול, כשהולך לעשות מצווה, ואם הוא ילך – יתבטל לו המצווה.

אומר רבי יוסי... שם פוסק כמו רבי יוסי. כן, זה המקרה ש... פוסק שם בסעיף... כמו... הוא פוסק כמו... אה, זה כמו הרב... רבי יוסי, ששם... שגם סבלונות מצווה. ולכן מי שהולך, אם חתן הלך להביא סבלונות לכלתו – גם פטור, כי יכול לבטל בלב.

למה זה נקרא מצווה? איזה מצווה מדובר כאן? איזה... משנה ברורה שם כותב... אז הפוסקים... המשנה ברורה, שהמשנה ברורה כותב שכל דבר שעושים זה לקרב, זה בכלל סעודת מצווה. כך נדמה לי שמשנה ברורה שם כותב, כך זכור לי.

אז אומר שם: זה לא סותר מה שכתב בסימן רמ"ט סעיף ב' בערב שבת, וסעודות בערב יום טוב. אז... מה? יש פה סתירה מפורשת בשולחן ערוך! כאן הוא פוסק בערב פסח מצווה, ולגבי ערב שבת [בשו"ע] פוסק שלא. ונדחקו הרבה בזה.

באמת לא קשה, אומר. אז לא, סליחה, ניחא בערב פסח, ניחא בערב פסח... שמה חצות, זמן חצות, סעודה... חמץ אסור, ומצה גם כן אסור... רק... ואדרבה, הרי בערב פסח... בגמרא... יוכל לאכול חמץ כל הזמן, גם כל השאר... בשביל שלא... תאב לאכול, ודאי תאב לאכול... ביום טוב...

אז הוא מתרץ את הסתירה: למה כאן אתה רואה שסעודת אירוסין בערב שבת אסור? אז מה, לא קשה? כאן נושא מוקדם, כאן נושא מאוחר? לא קשה כלום. זה... אה, זה עדיין זה קושיה מסוימת... סעודת מצווה... עדיין קשה: לא סתם סעודות מצווה, רק שמה זה לא דוחה בגלל ה... למה, למה שם זה לא דוחה? דחוף... לא בגלל שהוא שמה... מצה... לא משום כבוד שבת. אז אולי רק רק מזמנה, באותו יום? יכול להיות, כן. אולי כל מה שהתירו בזה, שהתירו בזה, זה רק כשזה באותו יום, זה כמו מילה, כמו פדיון? כן, יכול להיות זה, לכן אין קושיה. אה, זה שכן קושיה, זה הסיבה של זה.

פרק א · השיעור

📜 יפה

יפה. כמה זה? בהגהה של סימן תמ"ד לפני שאמר את זה... כי עשירות שומרת הנפש. יפה... ומה שנוהגים שעושים סעודה בשעת קשרי תנאים, כתבו אחרונים: בזמננו שעושים בשבת התנאים, גם כן מסעודת מצווה! למה? אז הוא כותב למה: מה ש... פוסק שגם גם זה, כאן הרא"ש כתוב, בדקתי, שכל דבר שמקרב את הלבבות

ס"מ? איפה זה כתוב? כך עולה לי בראש, אני לא זוכר. כך מונח לי בראש, אני לא יודע. זה הלשון המפורשת: קירוב לבבות. אולי זה הסיבה שהמשנה ברורה מפורשת מה שאומרת... אה, זה אפשר לראות. יודע מה? לגימה שמקרבת, כן. כל זה בפסחים. איפה, בבבלי? [...] מי אמר את הטעם הזה? אולי... של המקום, אולי... של המקום מסביר? יכול להיות שזה הטעם של... אה, אני שמעתי... כך מסבירים כמה פוסקים פה. [...] שככה מסבירים שזה הטעם. פה לא משמע שפה לא מסכימים לזה, כל סעודה של קירוב לבבות ככה זה יכול, כן. טוב, אחר כך... שאין בו שום דבר. טוב, יפה מאוד. אז בזה נחלקו, יפה מאוד. זה פסק הלכה, יפה מאוד. הזמן... מה, יפה מאוד.

טוב, עד כאן זה היה לגבי מה? לגבי אירוסין, מה של סבלונות. מה הדין בימינו? מה שהיום מה עושים? סעודת אירוסין סתם, כאילו הם... חלק גדול... את התנאים, הסכם... מסכמים תנאים, מה שנקרא, כן.

אז המגן אברהם שמה במקום, אתה... מסתפק: צורכי... מקרי סעודת מצווה? ככה אומר שמה המגן אברהם. אמרת שגם מצד... סעודת קניין, כן. ורוב הפוסקים פסקו, ורבי... מקור חיים, שולחן ערוך הרב, כולם פסקו שמקרי סעודת מצווה. בוא נראה אם שולחן ערוך הרב יש פה, שפתחנו מקודם. יש כאן מה שפתחנו מקודם היה, הנה, שמה זה היה, כאן. ונפתח פה, איפה זה היה? כן, אז כאן הדבר הזה, כן, נראה מה פוסקים... [...]

אז למעשה הם פסקו כולם לא כמו שאמר... מסתפק. זה שיסתפק, זה יפה. בוא נבוא... בערב שישי, כי שבוע אחר כך צריך לעשות מצווה? סתם נזכרת יום שישי, בוקר טוב אליהו! מה עכשיו נזכרת? אה, זה ככה. טוב, אז הוא אומר כאן: זה שעושים באז, כן? אז בטוב... כן, זה מה... ששוכחים... שזמן רב קודם חופה עושים אירוסין, קניין, צורכי מצווה... פה שעצמו מכריע שזה סעודת מצווה, בסדר? כן, אז הם רואים בעצמם, יפה, יפה מאוד. כן, אם הטעם משום כל שמקרב את הלבבות לזה, אז בני שושבינין... אז זה יפה מאוד. אז ככה נחלקו הפוסקים האם זה מצווה. למעשה הפוסקים פסקו ש... כולם פוסקים... כן, שזה יפה מאוד, אה, זה חלק מהזה, יפה.

טוב, עכשיו הדבר מעניין פה, מעניין מאוד: האם הספרדים נהגו בעבר לעשות סעודת אירוסין? האם זה דווקא מנהג אשכנזי שהם עושים, או שמא בעבר נהגו ככה? ככה... הספרדים לא... לא קוראים תנאים, זה אצל האשכנזים... קשה להאמין בזה. מה הצד שלא יהיה סעודת מצווה? הרי אתה עכשיו מתחייב שתהיה חתונה והכול, אתה ממש לא מתחייב לקיים מצווה? פשיטא דסעודת מצווה עושה, כן! אז... שחייב... זה ברור שמצווה להקים, לקיים... כן, להקים בית, נו, מצווה! הגמרא אומרת (מגילה כז ע"א): אפילו ספר תורה מוכר אדם כשאתה רוצה להגשת מצווה זה חנון, זה אחם, תיחשב... כפי שגם מצווה, רבי... למה אכפת לו מצווה? רבי ישמעאל... מצווה, נפקא מינה מאוד! הרי זה גם תירוץ של הגמרא, נכון? הגמרא מסתפקת אם אליבא דרבי יוסי לשלוח את זה בכל דבר או לא, נכון?

כן. ולמה? אז אם ודאי שכן, שוב מצווה... רבי... או מצווה בלי שמתנים? כן. שו"ת חוות יאיר? זה ודאי שמצווה נקייה זו.

אז שאלה פשוטה שסביב העניין: האם נהגו בעבר, או סתם מצווה מה שעושים בלי תנאים? בלי תנאים. אז זה מעניין, פה הוא אמר לי שנחלקו בזה ה'כף החיים' וה'ילקוט יוסף', ככה הוא כותב פה. כן, כך הוא כותב פה. הוא כותב פה שהוא חיפש: הילקוט יוסף זה... כף החיים... אבל הוא פשוט פסק כמו ה'פרי מגדים'... שזה לא, שלא מצווה, רק משהו טוב, מנהג יפה, זה לא מצווה כלל.

פרק א · השיעור

📜 זאת אומרת שלפי כולם לא

זאת אומרת שלפי כולם לא... איך הוא תירץ על ה'כף החיים' את הקושיה?
אה, בסעיף ט' זה לא ראיה בכלל! לא ראיה. יכול להיות... תסתכל, בסעיף ט' זה לא ראיה בכלל שהוא כתב ככה. לא רשום ט'? אה, רשום ט', בסדר. הגהה י"ב, ככה רשם, יפה. איך הוא תירץ? השולחן ערוך דיבר באיזה מקרה? אה, ששלח סבלונות, בסדר. כן, ילקוט יוסף חולק עליו, פסק כמו כל שאר כל הפוסקים. יפה מאוד, אז לכתחילה, אבל לא מחייב.

מאוד מעניין ש... מאוד מעניין, ספרדים נוהגים עד היום הזה לקרוא כתובה בחג השבועות שחיבר ר' ישראל נג'ארה. בכל... הם נוהגים בבוקר... עייפות, לא יודע. יש כאלה מדלגים... היו מדלגים, כן. אבל... מנחם צודק, קורא את זה לפני הזה, לפני העניין, קוראים את זה לפני הקריאה בתורה, לא? גדול הרעיון! כן, אה, זה... אז הם נהגו לקרוא את זה כתובה.

אצל אשכנזים, עוד פעם, לא קוראים. לחסידים שיש להם את הזמן, כי הם לא עייפים, כי הם קוראים את זה מאוחר, אה, זה... אז הם קוראים שטר תנאים ש... לא ברור מי חיבר, יש אומרים שחיבר את... אשכנזים כנגד שני את השיר הזה... מה ש... מפריד... מה? לא, של אה נו, איך קוראים לו, שרבנו שיבח את הניגון, אקדמות? אה, כן, זה כן! זה כולם נוהגים, בטח! טועמי... בשבת, בטח! אבל אצלנו נגמר בזה... שהקדוש ברוך הוא רצה ש... צבי, צבי... רצה, צבי ויתרעי בן, רצה ש... כן, היה שם מאוד יפה. בטח עד היום אומרים קצת: "צבי ויתרעי בן" וכו', בכל מקום אין לוותר על זה, אין כזה... כתובת האלשיך, אין כזה מציאות... כולם קוראים, כן. לא הרבה זמן, לא יודע, נכון, יפה. תדע את זה, יש טעם כזה, חיבר אותו האלשיך הקדוש... לא יודע איך חסידים קוראים אותו, אצלנו עד היום חיבור חמוד.

אבל למה? למה אשכנזים קוראים שטר תנאים, והספרדים קוראים שטר כתובה? שאלה מצחיקה: סעודת מצווה היא רק שאלה מצחיקה, כן? מה התשובה הפשוטה? לספרדים יש תנאים בכלל? מושג כזה... אין כזה שטר ועסק וזה. אז אם יש, "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מו, י), "הוא יתן שם טוב ושארית"... ברור שקורא את זה, מובן שזה זה.

אבל עדיין נשארה קושיה: בחג השבועות יותר מתאים לקרוא את הכתובה, לא? שטר תנאים... אירוסין זה בפסח! בפסח? אירוסין בפסח. אירוסין בפסח היה, ושבועות – מפורש במשנה: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" (שיר השירים ג, יא) – זֶה מַתַּן תּוֹרָה (משנה, תענית ד, ח)! בסדר, גם יום כיפור הוא, כי אחר כך הלוחות שניות. דבר פשוט שמתן תורה זה נקרא כמו חתונה!

אז הוא תירץ לי תירוץ פה: אולי סתם... ריבונו של עולם... נו, אולי, אולי קוראים את זה בגלל שאנחנו כל הגלות נקראת אירוסין, החתונה תהיה מפורש בגאולה השלמה. אין לו... חופש? כאילו מה, כאילו אין לו חתונה? חתונה רק... עדיין, כן, יש כזה מקור שכתוב שזה, בעלי מוסר אומרים את זה: שעולם הזה הוא גלות ואירוסין, לעתיד לבוא כתוב... מה קורא? דווקא הפסוק כתוב: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה" (הושע ב, כב). בכל אופן יש כזה מדרש כזה. טוב, זה... למה זה...

אך מה ההבדל? אני חושב שזה פשוט: למה זה של... אמר, למה כתובה זה רק עוד חלק, טקס קטנצ'יק מהטקס בחופה, ואנשים לא שמים לב בגלל שזה... לעומת האשכנזים – אין כלום. אין ברכות, אין כלום, אין זה. כל מה שיש זה רק ה... רק השטר, זה כל העסק. אז עשו מזה עסק, תגדיל מזה.

טוב, יש שם עוד תירוץ יפה, הסבר מאוד יפה: ידוע שיש חילוק בין הספרדים לאשכנזים, שהאשכנזים שמו הרבה יותר עסק על היראה, והספרדים שמו הרבה יותר עסק על האהבה, כן.

פרק א · השיעור

📜 איפה זה מתבטא מאוד חזק על…

איפה זה מתבטא מאוד חזק על הנושא הזה? כן, בדקדוק, כן בחומרות. כן, חומרות זה מנהג, זה מנהג אשכנזי. לא הגיע... אניח קצת יותר, אבל זה עסק אשכנזי. הליטאי, לא יודע אפילו הליטאי או ליטאים סתם, טוב, הפרומרים והזה, עסק שלם: חומרות והכל. פעם זה... לא ברור, זה עסק אשכנזי שזה...

ומה אומר היום בזה? כי יש... למה אפשר, צריך ללכת להתחבר לבורא עולם, צריך לתפוס את זה בצורה נכונה: אדם שמדקדק בדבר, מאוד אכפת לו. כל קוצו של יו"ד והכל, זה גם אוהב, ככה אכפת לו מאוד שיהיה ישר, שיהיה יפה, שתקין, שהכל כמו שצריך על פי כל ההלכות. כמובן... לא להגיע למצב של... כן, יותר מדי, אבל כן, המקור היה שמזה שיש להם... מאוד אכפת לו, מאוד מדקדק, ככה הוא מתחבר לדבר שמאוד אכפת לו, וזה... כן, אנשים שמשוגעים לדבר, כן, מדקדקים. זה הספרדים יותר ב... אבל אצלם חומרות לא היה.

לעומת זאת, רואה בחוש, כן, אצלם היה מוטיב מאוד, מה? הנושא של תפילה, השירים בתפילה, והכל מתבטא הרבה יותר, כן. הסמל הכי חזק לזה זה הסליחות, כן, זה הסמל. איזה ספרדי... נורא יראה, גם כל המילים והכל, וזה ספרדים, יפה מאוד.

על פי זה, גם תורה יפה מאוד, שאתה רואה את זה יפה מאוד: שמה שכן, האשכנזים קוראים את השטר של התנאים. אה, רגע, את זה חלק... ידוע שאירוסין ונישואין זה גם, זה גם מורה על יראה ואהבה.

כי מה? כי אירוסין, מה זה? "סור מרע"! מה פירוש? ישראל עם קדוש... רק נאסרים זה על זה. גם שמים... עושים נסירה... נאסרים... זה הפירוש, מה זה? "אני לא שייך לכולם, אני רק שייך לך, אבל לא שייך לך גם עדיין".

נישואין זה אהבה – מתחילים לחיות ביחד! אז מאוד כן, כמו פסח, זה באמת... האשכנזים עשו אירוסין, לא עשו אירוסין... כן, אירוסין יש יסוד, מחברים ליראה, לכן אירוסין. ספרדים, שלא ככה מתעסקים, זה לא אירוסין... ככה אפשר לומר דרך למה שזה... אירוסין לא עשו... פירוש מאוד מאוד יפה להסביר למה אלה עשו ואלה לא עשו, זה פירוש מאוד יפה.

זה [...] רק אחר כך נהיה מנהג. אתה רואה ש... לא מצווה, הוא לא הבין מצווה מה שיש כאן.

יפה. בוא תראה קצת, פעם אחת בחיים תראה מה מדובר בכלל. אז הנה, זה השטר האירוסין שנהגו בכמה מקומות, בעיקר לקרוא. את זה לא חיבר... זה לא השטר אירוסין של... דומה ל... ראשון לציון של... שהוא חיבר את זה, כן. לא יודע מי חיבר את זה, אחד... חיבר את זה. אה, כן, לא הרב נג'ארה, לא, ברור שלא. בוא לא שנג'ארה חיבר את הכתובה. נו, גם סתם, תירגע... תראה את המילים רגע! תראה איפה חיבר את זה – חיבר איזה מישהו אשכנזי ת'מילים, רואים ישר. [...] מתחיל... גם שטר אירוסין, איך מתחיל שטר אירוסין? מזל טוב, "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מ"ו, י'), הוא יתן שם טוב ושארית, [אלו] דברי התנאים והברית שנדברו [והותנו] משני הצדדים, לשם תפארת... שטר אירוסין.

פרק א · השיעור

📜 למה דווקא

למה דווקא? מה הקשר? זה מה הקשר? אה, אולי בגלל שכל ה-40 יום קודם יצירת הוולד נקבע, שאתה אומר שתכלית הנישואים היא בשביל שיהיה המשך לעולם... כי זה חיבור מראשית לאחרית. יכול להיות של"אחרית", יש פה מראשית לאחרית. אנחנו רואים את זה, זה כמו חיבור של הבריאה מאדם הראשון – אתה מחבר את זה עד הגאולה השלמה, כן. וזה לא גאולה שלמה, אתה אין לך חיבור מבחינת העולם הזה...

בכתובה האמיתית, כן, החליף את זה מי שחיבר את זה, אולי חיבר צד אחד מיוחד. "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת ב', י"ד), העומד לצד עצמו, כבודו, ושאר כסות ועונה... בכל מיני... שבתכל'ס פשט...

– כל זה קוראים?
– לא, זה שטר לא אמיתי, זה של שבועות.
– כן, זה דומה מאוד לאמיתי, זה של שבועות. הוא לקח את זה ועשה את זה לזה, כן. אתה יודע, תכף נראה, יודע את המקור שזה... מה קוראים בזה? סימן טוב, אה, ככה קוראים: סימן טוב ומזל טוב... [...] "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'" (משלי י"ח, כ"ב)... תיקון חצות... למה אומרים את זה? [...] מה התירוץ שלך? פשוט, זה תירוץ... הוא יתן שם ושארית, או שם טוב ושארית מהברית... צד הלו מצפן זה מצולם להספיע ואמרו אין, וכאן הם צריכים לדאוג שהם יורידו אין... צריכים להגיד אין אדם נשמר הבית משם הטומאה... את החירות... צריכים לראות איזה זה.

אה, לא, פה אומר שלא. אני אומר שפה זה מנהג שלא פה, ואף שנוהגים לשלם זה, אז הוא אומר [...] שנים אותו זה קודם... מה השילוח, או שבאו לק... או שאלות לפני כן, רואים אנו שמקילים בזה קודם... ראש דבר ("רֹאשׁ-דְּבָרְךָ אֱמֶת", תהלים קי"ט, ק"ס), מה הקשר ראש דבר עכשיו?
– כאילו התחלה של כל העניינים?
– מה, כן?
– התחלה של כל...
– כן, מה שאתה הולך להתחיל עכשיו, כן, שמתחילה את זה. הלוא הוא... כדת משה וישראל.

"ואל יבריחו" – זה חידוש עצום! מאיפה לקח את זה? מאוד מעניין: "ואל יבריחו ואל יאלימו, לא זה מזו ולא זו מזה".

איפה כתוב כזה דבר בסדר כתובות? שאסור לבעל להבריח נכסים, להחביא כסף? מילא היום שאישה עובדת אתה יכול לדון שלא ברור שהכסף שייך לו כמו למזונות, דברים... כן, היום פוסקים מאוד מאוד מסתבכים בזה. היום פוסקים לא כל כך מהר אומרים שהכסף שייך לבעל באופן כללי, כן, אבל צריכים להסתבך... בעסק עושים את זה בפשוט, מה שנדרשים עושים חצי-חצי, לא עושים... למרות שבהלכה לא ככה, כן, כן, כלום, הכל שלו, כן.

מאיפה לקח את זה מי שכתב? מאיפה לקח את זה ש"אל יבריחו ואל יאלימו... שום הברחה... תנאי גמור"? הנה הם... באוצר הפוסקים סימן שח... איפה כתוב כזה דבר? מעניין, כן. רק יש לו מחסור... שבשרים... למה זה? לא מבין מה זה הקטע הזה... שוב, זה שטר לכתוב... בגמרא כך לא היה, תירוץ פתאום, מה פשוט, איך זה? כן, מה, עד היום זה לא ככה, אפילו היום לא נוהגים ככה... זה קושיה... וזה בסדר גמור... החתן מתחייב כאן, כאן מה עכשיו פה צריך לזה, פה את החידוש מכיל את ה... כן, שמנו כסף. השטר הזה כן... אבל תופס הרבה יותר חזק. חלק מדובר מה שסיכמו ביניהם, וזה עושה... זה כמו זיכרון דברים, וגם יש לחתום שטר וכולי וכולי.

בואו נאמר... גם מדובר מה שסיכמו ביניהם, אה, זה גם בשעת קניין... יש פה שאלה סתם, כן, עצמה, כן: כמה באמת, כמה חייב? כמה חייב דירה אמיתית ש... משם? למה? שאלה פשוטה. בסדר, אין דברים הנקנים באמירה בלי... רשע, לא? גם מחייב רשע? גם חייב? מה ששם יש גזל הרבה יותר חמור מאשר... הרי ברור שלא לקיים הבטחתו פחות חמור ממה שהוא לגזול, כן.

פרק א · השיעור

📜 כן, אומר

כן, אומר: [...] בסדר, הרבה פחות חמור ממה ש... גזל יותר חמור, אין ערוך! אם אדם ייקח והוא לא ישלם – יותר חמור! צריכים לקבל התורה... על כן זמן החתונה כדי להאריך... טוב, אוצר... לא ברור לי... זה אמיתי, סתם... כי התורה הקדושה... כמו חלב, דם נעקר ונעשה חלב, כי "דָּם נֶעְקָר וְנַעֲשָׂה חָלָב" (בכורות ו ע"ב)... או שמתגברים... כי על ידי זה... אש ומתגברים אור.

ועכשיו עושים זה, ועכשיו קונים. מה עושים? [...] קונים באיזה קניין של... אה, זה סודר. סודר! סודר של מי? [...] פה כתוב שסודר של העדים ראוי לאדם... בנוסח, ככה משמע... כדי להמשיך... לא יודע, סודר של מי צריך שיהיה? לא יודע... שהצדיק... את הכול לקח... אפילו החולקים בגמרא שמה, לא? כן, זה... כן, כן. כמה יש פה גם הרבה... קניין סודר, חתן, מחותנים, כמה שכתוב... אגב, סודר קונה... בכלי ולא... כן.

ומתי חותמים? [...] אחרי שקוראים את השטר? כן.
לא, משמע לפני כן, זה הכי יפה... [...] אין בעיה? לא, מה זה שקוראים לפני כן? יש בעיה שלחתום לפני כן? לא אסרו? מה הוא כותב בהלכות... תבדוק מה הוא כותב... [...] אה, כן, צריך קניין, כן. אם אתה תעשה... מה? אם אתה תחתום לפני... החתימה הזאתי, זה שטר מוקדם! כן.
עדיין... לא נכון, מה הבעיה? עונה: זה שטר מוקדם באותו יום, אבל גם זה לא עושים לכתחילה, נראה לי... איזה פסק...

כי צריכים לשמור את הנפש מאוד, בעיקר לשמור את הנפש על ידי הכבוד, כי הנפש... הכבוד וכולי. וכשנפגם הכבוד, יכול להיות שבעצם באותו יום זה נפקא מינה כל כך? אז נותנים כבוד... עד המקום... צדק, וצריך להמשיך... שיהיה מצד צדקה. זה פה שהוא... שזה... כי העיקר לשמור את הנפש המלובשת בהכבוד, כי הבית שם עיקר, כי עיקר כבודו של אדם... בית... שטר מוקדם באותו יום... מלכות... זה קונה... רק בסוף חלק המלכות... כבוד המלכות הוא בפנים, בבית.

איך זה לא טוב? מה זה לפני? בפנים בבית! גם זה, החתימה הזאתי... לכאורה איך אתה לפני שהיה דבר כזה? מה, לפני שהיה כבוד? אבל לא כולם, נראה לי זה מלכות... כי הבית... אישה... יש פה גם בזה קיבוץ הנפשות נקרא בשם בית... למה בטוחים עושים... הפנים הוא המוח... אשכנזים, את האשכנזים מאוד מדקדקים... לא זוכר מה עשו... צריך להמשיך שם כדי ש... כדי שיהיה... כבוד, כדי שיהיה כבוד ה' מלא את הבית, שיתלבש שם ה', ואז זוכים לקבל נפשות על ידי הבית, בבחינת: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ" (תהלים קכח, ג) וכולי, שהם פני הבית, בבחינת שערים.

וזה שביקש דוד המלך... פִּתְחוּ... זה שביקש דוד המלך: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה ה'" (תהלים קיח, יט) וכולי. כי כל זמן שממשיכים בחינת פנים לפתח, פתח הבחי'... כבוד אדם צבח כזה חיג שאדם דזה חיג.

מה שהוא עשה, הוא לקח את זה מצח. כל חכם כתב את הסיבות, העמיד בעצמו את עצמו, אז עשה... מכאן אתה רואה, עשה אחר כך, איפה זה? אחר כך הוא עשה להם... יפה מאוד.

אחר כך הוא עשה צדקה. צד השני – כנסת ישראל, לכלה... הנעימה... תפארת, מתניתא קדישתא, עלניטה קדישתה שפה... מה זה? קדישת שפיטה חזקה... לא, עלמא! עלמא? אה, כן, יפה, עלמא, כן. פה... ככה, כמו הזוהר: זרק ניצוצין... שזרק ניצוצין... בת מלכים... באבות הקדושים, מלכות דוד ושלמה, כן, שזה מלכות... אם הוא יותר מוכתר בכתר מלכות. ככה ממשיך.

פרק א · השיעור

📜 פעם אחת

פעם אחת... יפה מאוד. שיהיה בשעה מוצלחת, אמן!

📚 עוד חומרי לימוד – חינם, במאגר הקול החמישי: חיפוש במאגר
המאגר המלא: www.kol-toda.co.il