📚 כל השיעורים

🍭 🍇 בית מלא כל טוב - ואיך לא שוכחים מי נתן

פרק א · השיעור

📜 אנחנו מתחילים פרשה חדשה

אנחנו מתחילים פרשה חדשה:

"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ הְ' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ" (דברים ו, י).

אתה תבוא לארץ ויהיה בארץ – מה יהיה בארץ? מה יהיה בארץ?
תבוא – תמצא מוכן. תמצא מוכן, תמצא ערים ענקיות. עכשיו אתה בא, אתה תמצא ערים ענקיות, בתים מלאים כל טוב. לא הכנת – הכל נשאר. מאיפה הכל נשאר? מהגויים שהיו לפני כן.

"וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים ו, יא).

אתה תבוא לארץ ויהיה שם מלא שפע, טוב. לא הכנת, לא טרחת – הכל הגיע מוכן. ככה גם היה בארץ, והיו מקומות שבאנו, לקחנו את הערים של הגויים, כי היה לנו הכל מוכן. יפה מאוד.

שאלה ראשונה הזאת: וואי, זה לא למדנו את זה, בוא נראה אם מישהו זוכר את זה. סתם, מישהו אומר להם שזה בתענית על הגשמים, בוכים מי יעבור... "איזה מאלה אינו אחד מהתנאים?" טוב, לא למדנו את זה בכלל, סתם למי שיכול – נחשו. בתענית מחפשים אדם חכם, אדם צדיק ש... בוחרים, צריך שהוא יהיה זקן, צריך שיהיו לו בנים... מה לא צריך? מאוד קשה לנחש, אבל קשה לנחש, אני אומר את האמת. למה לא צריך? למה קשה לנחש? זה סתם ניחוש.

אז התשובה היא שכולו אחי לא צריך, שכל זה לא מופיע, לא למדנו, זה לא חובה, זה לא חובה

אני ממשיך הלאה. טוב, הצריך שהוא יהיה זָקֵן וְרָגִיל [וְיֵשׁ לוֹ] בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָם (משנה, תענית ב, ב)? יפה מאוד. טוב, ממשיכים הלאה.

פרק א · השיעור

📜 – אבל הרב, כתוב ש

– אבל הרב, כתוב ש...
– תכף [אסביר] לכם למה גם את זה קשור היה.

אז אנחנו מגיעים למה? מגיעים לארץ, ה' נשבע לאבותיך, יש שם בתים מלאים כל טוב. מי בנה את זה? הגויים בנו. ועם ישראל מגיע למקום ש... שימו לב, תזכרו את הפסוק טוב כי עוד רגע יש עליו שאלה: יש שם בתים מלאים כל טוב שלא מילאת, בורות שלא חצבת, כרמים וזיתים שלא נטעת. 1, 2, 3, מוכנים? שאלה הבאה:

נכון, היה כתוב שמה נחלי מים? לא היה כתוב שמה בפסוק. ממשיכים הלאה.

אומרת התורה: "הִשָּׁמֶר לְךָ" – מה? מחמת השפע – "פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (דברים ו, יב). אני מבין, איך אפשר לשכוח את ה'? מה, מישהו יכול לשכוח כזה דבר? מה התורה מתכוונת? [...]

איך אדם יכול לשכוח את ה'? מה, מישהו יכול לשכוח? מה זה אומר שמה? אבל מה זה אומר שמה?

שנייה, לא הכוונה שהוא שוכח את ה', אלא מה הוא יכול לשכוח? הוא יפסיק להרגיש שהכול מגיע מבורא עולם. הוא יחשוב שמה – שאני דאגתי לזה, אני הצלחתי. זה מה שאדם עלול להגיע: לא לשכוח את ה' – לשכוח שבורא עולם דואג להכול.

שאלה חדשה: מה אמרנו שאדם מחמת השפע שוכח את ה', מה הוא יכול לשכוח? את מה הוא שוכח? את ה' לא לשכוח... מה, מישהו יכול לשכוח שבורא עולם... מה הוא יכול לשכוח? מה הוא יכול לשכוח? מה הוא יכול לשכוח? לא את ה' אפשר לשכוח, מה הוא ישכח? [...] לא לשכוח לברך ברכת המזון? באמת? [...] טוב, התשובה היא: [...] להפסיק להרגיש ש[...] יפה מאוד. נכון.

אז: "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב", כמו שראינו. הלאה, אנחנו ממשיכים הלאה: "וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ [...] הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' [אֱלֹקֶיךָ]" (דברים ו, יא-יב).

פרק א · השיעור

📜 למה כשיש הרבה אדם שוכח

למה כשיש הרבה אדם שוכח? יש הרבה – אז הוא אמור לזכור! יש כל כך הרבה טוב, למה הוא שוכח? למה שפע יכול לגרום לאדם לשכוח?

כי מחמת השפע אדם מרגיש... כן, שהוא מתרגל לזה כבר. מתרגל. לא, גם עוד דבר: וגם כשאדם... אדם זוכר את ה' הרבה יותר כשיש לו צרות. מה את אומרת?

[...] אז אדם שירבה הטובה אדם, אומר הרמב"ן, יזכור האדם ימי עוניו שהיה עבד במצרים ולא ישכח את ה'.

מה קרה? פשוט מאוד: כשאדם טוב לו... תחשבו, כשהם היו שבויים לא היה יום שהם לא התפללו. למה? כי הם רצו לחזור, הם רצו לחזור והכול. כשאדם טוב לו, כשיש לו כל כך הרבה טוב – הוא שוכח. כשאדם יש לו בעיות, יש לו צרות... תחשבו, אתמול הייתי צריך לתקן את הצמצום של הבית ספר. זה היה מאוד קשה כי אני לא טכנאי. כן, ברוך ה', אבל אתה מתפלל הרבה. למה? כי זה באמת היה לא פשוט. מה, אני לא טכנאי ולא זה, הקדוש ברוך הוא עזר לי ותיקן... היה... אתה מתפלל. למה אתה מתפלל? כי אתה מרגיש שאתה לא יודע. אתה לא יודע, יודע... אני לא יודע, לא למדתי את הדברים האלה, ואתה שמח, מודה שזה קורה. אבל כשהכול טוב אתה יכול לשכוח. לכן השפע יכול לפעמים לגרום לאדם לשכוח את ה', וצריך לזכור את ה' בשפע.

"אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו, יג).

מה אומר משה רבנו? צריך שלושה דברים: לירא את ה' – זה להרגיש את הזה, לעבוד אותו – לקיים מצוות, ולהישבע – להרגיש שיש בורא לעולם, אתה מרגיש שהוא בעל עוצמה.

לחזור עוד פעם? ליראה – הכוונה היא שאדם מרגיש שיש פה מישהו בעל עוצמה, מישהו שיש לו כוח. ומה? אז הוא אמר שלושה דברים: לירא את ה', לעבוד אותו – לקיים מצוות, ולהישבע רק בשמו, שכשצריכים להישבע – אז רק בשמו.

"לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹקִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹקֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם. כִּי אֵל קַנָּא ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף ה' אֱלֹקֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים ו, יד-טו).

פרק א · השיעור

📜 צריך

צריך... למה לא ללכת אחרי אֱלֹקִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹקֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם" (דברים ו, יד) – לא לעבוד את האלוקים של הגויים.

שואל רש"י: ואת העמים ש... [הרחוקים] מותר? לא! אומר רש"י: הכוונה היא שזה הכי צריך להיזהר – מי שקרוב אליך אתה יכול לטעות, מי שהוא רחוק זה לא מצוי, אבל קל וחומר שצריך להיזהר ממי שהוא רחוק. יפה מאוד. [...]

טוב, הוא הדין הרחוקים, גם הם אסורים לגמרי. [...] הלאה:

"לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה" (דברים ו, טז).

איפה זה מסה? מה היה שם במסה? אומר רש"י: מיד אחרי יציאת מצרים, ברפידים, לא היה להם מים. במקום לבטוח בה' שזה עתה קרע להם את [הים], הם ניסו אותו, ולכן נקרא המקום מסה. למה? כי הם ניסו את ה'. מה הם ניסו? האם... מה? האם הוא יביא להם מה? מים, נכון. [...] האם הוא יוכל להביא להם מים. יפה מאוד!

[...] הפעם זה: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז). זה היה קשה. [...] טוב, בואו נזדרז, אנחנו כבר אוחזים ב... [...] חלק מהשאלות קשות מאוד בכוונה כדי שיהיה אתגר. בעיקר זה:

"לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים ו, טז). מה זה לא לנסות את ה'? מה פירוש המושג?

אומר הרמב"ן, מה הכוונה? אדם בא ואומר, מה? "אני רוצה לראות אם יש אלוקים", או מבקש שאלוקים יעשה לו נס. "אם אלוקים נמצא" – מכירים את זה? – "אם אלוקים נמצא, שיעשה לי ככה וככה". זה אסור לאדם לעשות, לנסות את ה'. אין, אסור לנסות! בורא עולם כבר הוכיח לנו במעמד הר סיני. אין כל פעם אתה אומר: "אני רוצה ניסים", אלוקים לא חייב לך שום דבר.

פרק א · השיעור

📜 ובוא נראה, לפי הרמב"ן, למי נאסר…

ובוא נראה, לפי הרמב"ן, למי נאסר לנסות את ה'? [...] יפה מאוד, לכל הדורות! [...] לכל הדורות נאסר לנסות את ה'. נשארו לנו רק עוד ארבע שאלות, אני רואה.

אומרת התורה: "שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ" (דברים ו, יז).

וכאן, "שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן" – למה נאמר פעמיים? שצריכים לשמור בכל הכוח!

ואז, מה תזכה בזכות זה? מה תזכה? [...] אז מה יקרה, הקדוש ברוך הוא מה יעשה? ישמור... [...] איפה ה' הבטיח להם? אני חושב שהתשובה היא א', אני חושב... לא, אני לא יודע בעצמי. אולי... אולי ב'? לא, אולי ב', אולי ב'. אני בעצמי...

עכשיו מגיעה מצווה מאוד חשובה: [...] "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" [דברים ו, יח] – זו מצווה נורא... מה המצווה כאן? מה המצווה "הישר והטוב"? יש מצווה לאדם לעשות לא רק – תשמעי מה זה – לא רק מה אני חייב, אלא גם מה? גם מה אני רוצה? לא, לא. מה זה "ועשית הישר והטוב"? זה מושג נורא... לפעמים אתה לא חייב, אבל אתה עושה יותר ממה שאתה חייב – לפנים משורת הדין. זה נקרא "הישר והטוב", שאדם עושה לפנים משורת הדין.

כמו הסבל שרבה בר בר חנה... סיפור נורא יפה, את הסיפור הזה אעשה אותו בדקה אחת בדיוק: רבה בר בר חנה שכר סבלים, והסבלים האלה החליקו – החליקו על בננה – ונשבר להם, נשבר. הם צריכים לשלם. הם באו, ברחו, אין להם. אמר להם רב... למה, שמחל להם? חכו, זה לא נגמר. הם נשארו בוכים. "מה אתם בוכים?", שואל, "מה אתם בוכים?". אמרו לו: "עבדנו כל היום ולא קיבלנו כלום". זה אומר להם: "אני אשלם לכם גם?! מה, לא מספיק שברתם, אני אשלם לכם?!". אמר לו... אמר לו, מי זה היה? אמר לו רב, אמר לו רב: ודאי שאתה לא חייב לשלם, שברו לך, [אבל] "ועשית הישר והטוב" – זה גם בכזה מקרה.

אני אעבור לשאלה הבאה. מה זה? בוא נראה. אוי, איזה שאלה קשה, אמאל'ה! [...] זה מופיע בגמרא במסכת בבא מציעא פרק "אלו מציאות", ולמדתי את זה בשבת עם הבן שלי. נו, אבל לא כזה קשה: הוא מצא חמור והוא לא היה חייב להחזיר אותו. מה הוא עשה? מה הוא עשה לפנים משורת... תחשבי לבד, זה לא קשה. [...] אדם מצא חמור. אם אדם מצא חמור, מה הוא יכול לעשות לפנים משורת... החמור היה נאבד לפני שנה, והבעלים התייאש. מה אפשר לעשות לפנים משורת הדין? מה, מה אפשר? [...] החזיר אותו לבעלים! הוא עשה השבת אבידה אחרי שנה שלמה.

והאחרון, אחרון, אחרון... [...] אחרון, אחרון חביב. [...] זו השאלה האחרונה: [...]
"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' [אֱלֹקֶיךָ] לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ׃ לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" [דברים ו, יח–יט].

פרק א · השיעור

📜 בזה שאתה עושה טוב, במה תזכה

בזה שאתה עושה טוב, במה תזכה? "לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'". אז ה' נותן לנו ערים טובות וזה, דואג שנגרש את כל הערבים, ואנחנו בעד זה לא שוכחים את ה', יראים אותו ונשבעים רק בשמו, ולא עושים... עובדים עבודה זרה. יפה מאוד.

איזה מן הפסוקים האלה מתאר מה שה' נותן לנו? זו שאלה קשה... קלה דווקא. רגע, לא, מה ה' נותן... [...] תחשבו מה ה' עושה. איזה פסוק מתאר מה ה'... מה ה', לא מה אנחנו, מה ה'... מה ה' עושה, לא מה אני עושה, מה ה' עושה? [...] יפה מאוד, וואו וואו וואו וואו, יפה מאוד! משהו משהו! "לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" [דברים ו, יט]. יפה מאוד! [...] נכון, זו שאלה שאפשר להבין [...] נכון מאוד. שאלה אחרונה! וואי וואי וואי...

כִּי יִשְׁאָלְךָ... חכו, יש הפתעה! תכף יש הפתעה, חכו! באמת יש היום משהו, הפתעה אחר כך שהכנתי באמצע הלילה. חכו, הכנתי עוד משהו היום מגניב, כי היום... כל פעם אפשר להמציא משהו חדש, זה בסדר גמור. כל יום זה משהו, כל יום שאנחנו מגיעים זה משהו אחר, זה לא אותו הדבר.

"כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם" [דברים ו, כ]. מתי זה נאמר? בפסח, הבן שואל מההגדה. ומה אנחנו אומרים לו? למה עושים ליל פסח? "וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה" [דברים ו, כא] [...]

בוא נראה את השאלה. אני גם יודע מה השאלה, אני מחכה לראות. תק, מה השאלה? זה לא... זו שאלה קשה. תחשבו שהתשובה לבן – "עבדים היינו" – קשורה לפסוק אחר בשיעור. אני אסביר מה הכוונה... זו שאלה קשה. אני בודק את השאלה: אם אנחנו רוצים שלא יקרה לנו משהו, אנחנו צריכים לזכור את מצרים. איזה דבר צריך כדי... איזה דבר יעזור לנו? אם נזכור את מצרים, זה יעזור לנו מה? לא לנסות... השאלות אחרות. אם נזכור את יציאת מצרים, זה יעזור לנו מה? לא... לא לנסות את ה'? לא ללכת... לעשות הישר והטוב? לא לשכוח את ה'? אם נזכור יציאת מצרים, מה זה יעזור לנו? יעזור למה? יעזור לנו את הישר והטוב? יעזור לנו לא לשכוח את ה'? תק תק תק תק תק, יעזור לנו... יפה מאוד! תם הזמן. וואו, יפה מאוד! יעזור לנו לא לשכוח את ה', נכון מאוד!

ועכשיו תראו את ההפתעה. בוא נראה עכשיו, בוא נראה עכשיו מה קורה: יעזור לנו לא לשכוח את ה'. בוא נראה, יפה מאוד, סיום החידון! וואו וואו וואו וואו וואו! [...]

עכשיו יש הפתעה! הפתעה, תכף יש הפתעה. כן, הנה סיכום של כל השיעור שיש בתמונה הזאתי! אתם רואים? שוב, כל השיעור... כל זה נקרא... אתה זוכר איך קוראים לזה? איך כל התמונה הזאתי... איך קוראים לה? יש לה שם. איך קוראים לזה? אה, לא שם... שעושים תמונה אחת, מי זוכר איך קוראים לזה בלועזית? תמונה אחת שעושה את כל השיעור, מי זוכר איך קוראים לזה בלועזית? הנה, מי זוכר איך קוראים לזה? [...]

הנה, אתם רואים בתמונה... [...] תראו עכשיו... אז הנה: בארץ מקבלים... יכול לשכוח את ה'... מחסור יכול להוריד... גם כשהכל טוב זוכרים יציאת מצרים... לך מודים... באופן שאנחנו עוברים. תראו איזה הפתעה יש היום! [...] זהו זהו, אפשר לתקן... אפשר לעשות חידון חזרה [...] מה, לי אין את זה עכשיו, זה רק אצלכם! לי אין את זה עכשיו, זה רק אצלכם! [...] הנה, את יכולה לתקן הכל עכשיו [...] לא עבר לך? צריך לעבור! למה לא עבר? הנה, הנה למעלה, לעשות שוב את החידון לקבל ציון... אז...

פרק א · השיעור

📜 מי שנשבע בשם ה' – ירא…

מי שנשבע בשם ה' – ירא את ה' ועובד אותו ["אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו, יג)].

מה דינם של העמים הרחוקים? מותר לעבוד אותם? מותר לעבוד אותם? גם הם אסורים – הוא הדין לרחוקים [רש"י, דברים ו, יד].

הרב, זה מה ש[...] במדבר נִסּוּ בני ישראל את ה'. מה הם אמרו? הם אמרו: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז). [...] רגע, בַּמַּסָּה [...] בני ישראל את ה', אמרו: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז). [...] למי נאסר? כן.

📚 עוד חומרי לימוד – חינם, במאגר הקול החמישי: חיפוש במאגר
המאגר המלא: www.kol-toda.co.il