📚 כל השיעורים

🍭 💛 קריאת שמע: הפרשה שהתורה בחרה, ואיך אוהבים את ה'

פרק א · השיעור

📜 בן אדם להחליט לבד – הייתי…

בן אדם להחליט לבד – הייתי אומר לך: תבחר מה הפרשה הכי חשובה בתורה. כל דבר חשוב, איך אני יכול להחליט מה חשוב? באה התורה ואומרת לך: יש לי משהו הכי חשוב מהכול, זה העיקר ובו צריך להתמקד. למה? בגלל שזה מצווה כל יום להגיד את זה. לא רק מצווה להגיד את זה [...] חוץ מהמצווה להגיד את זה, זה מצווה... מה זה? בוא נעשה, אפשר משחק יפה: כמה פעולות אנחנו עושים בשביל לזכור קריאת שמע?

[...] כמה יש לך? [...] שלוש? מה שלוש? [...] קוראים קריאת שמע בבוקר, קוראים קריאת שמע בערב. אוקיי, חלק, זה בסדר. [...] מזוזה, תפילין – קושרים את זה על התפילין של יד, קושרים את זה לתפילין של הראש, שמים את זה על המזוזה בכל דלת, ו... ויש מצווה [...] ללמד את הילדים את זה, כן? כך כתוב בגמרא מפורש, נכון? כשקטן מתחיל לדבר, מלמדו "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" [דברים לג, ד], ולאחר מכן מלמד אותו קריאת שמע, נכון? כמו שמפורש... שם בקידושין [סוכה מב ע"א]: "תורה ציווה לנו" ראשון, ולאחר מכן אותו קריאת שמע – פסוק ראשון של קריאת שמע. למרות שאנחנו לא פוסקים ככה להלכה; להלכה פוסקים שכל קריאת שמע, כל התורה כולה... כל התורה, בסדר, כי אפשר לפרש כמה פירושים בזה.

אבל בכל אופן, יכול להיות שכן. יש לך חמש-שש מצוות בערך שהתורה נתנה לפרשה אחת: לקרוא את זה בוקר וערב, להניח את זה על יד וראש, ולשים את זה במזוזה. אם תרצה, יש לך מצווה ב... רק שלושה חלקים: יש מצווה לדבר בזה, יש מצווה לשים את זה למעשה... יש מצווה: מחשבה, דיבור ומעשה. כן, יש לך מצווה לחשוב על זה: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" [דברים ו, ו] – מצווה לחשוב על הדברים האלה. כן, זה מצד שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד [תהילים טז, ח].

המצווה לחשוב על זה היא מצווה לא מוגדרת, לכן היא לא נמנית בתרי"ג, אבל יש מצווה דאורייתא לחשוב על הדברים האלה. זה כלול בהמון מצוות, לכן קשה למנות עוד מצווה מתרי"ג, כי... כי זה כלול, קשה מאוד להגדיר את זה בתור עוד מצווה, כי אין גדרים ברורים, אז לא מנו בתור תרי"ג. אבל יש לך עוד מצוות עשה דאורייתא כאן – יש מצוות עשה דאורייתא לחשוב על הדברים האלה, שנאמר: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" [דברים ו, ו]. מפורש אומר ככה. איזה הגדר של המצווה? אומר הרשב"ם [דברים ו, ו]: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" – שיהיו מוסכמים וחקוקים על לבבך הדברים האלה, להסכים, להפנים את זה. איך הוא מביא? אז אם זה נשאר ספון... לא, איפה ישר כזה הולך? כן, "וְהָיוּ הַדְּבָרִים [הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם] עַל לְבָבֶךָ", מצד שני תמיד לחשוב על הדברים האלה. בקיצור, בעברית יפה, זה המצד הזה של... יפה, מעולה, יפה.

עכשיו, אז יש לך מחשבה, דיבור ומעשה במצווה הזאתי [...] יש לך שזה גם לחלק את זה, כן? [...] עכשיו, הדיבור, מעשה... [...] אז אתה רואה שהתורה החשיבה את זה יותר מכל המצוות שב... כל מיני דברים שבתורה. אין לאף פרשה בתורה כזה דבר, אפילו לא לעשרת הדיברות ולא שום דבר! סימן שהתורה הבינה שזה העיקר, שפה נמצא העיקר. כן, אם אתה שואל איפה עיקר היהדות – כאן נמצא עיקר היהדות. אחרת למה התורה... זה העיקר בגלל שזה... זה אמונה, ה' אחד. אז אם קודם כל אני רוצה, מה, לתת לו תרגיל כל כך

יפה. בכתב, בכתב, משחק לילדים ככה, על... בכתב, בחוברת, תכתוב: "תביא ראיה שהתורה החשיבה את המצווה מכל המצוות", או "כמה פעולות רצתה התורה כדי שנפנים את הדברים שזה העיקר? מְנֵה חמש פעולות".

אז יהיה: לקרוא קריאת שמע בוקר, ערב; נניח, על יד, על הראש; אז יהיה מזוזה; לחשוב על הדברים; גם לילדים יכול להיות. כן, זה חמש מצוות. יפה. אחד.

עכשיו, מה יש בפרשה אחרי שאתה יודע מה... ש"שִׁוִּיתִי ה' [לְנֶגְדִּי תָמִיד]" [תהילים טז, ח], א... ככה יש כאלה שלומדים, כן. יש כאלה ש"הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", שזה ש"וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" [דברים ו, ו], שזה מצד ה"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", לשים תמיד. ככה, יש כאלה שלומדים, כן.

פרק א · השיעור

📜 טוב, עכשיו מה יש בפרשה

טוב, עכשיו מה יש בפרשה? שאלת. אז כמובן יש בדבר ראשון, מה? אמונה. "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" [דברים ו, ד] – אמונה.

אם אני רוצה סתם שיעשה איזה בתור משחק, אני רוצה... רשימה של דברים ששם... נכון? את החמישה דברים האלה... שישים את החמישה דברים הנכונים מתוך איזה עשרה דברים, חמישה דברים, או שישים אותו לפי הסדר שהתורה רצתה, אז זה יפה. יפה, הלאה.

טוב, עכשיו אני יודע שמה? שזה העיקר. עכשיו אני רוצה לראות מה... מאיפה, מה יש בזה?

אחד – יש בזה אמונה בבורא עולם. לא סתם אמונה, אלא אמונה בבורא עולם הרבה יותר עמוקה:

א' – שהוא "אֱלֹקֵינוּ" [דברים ו, ד], שהוא במיוחד לנו, הוא הרבה יותר אכפת לו מאיתנו מאשר מהגויים. כן, זה "אלוקינו" – השגחה עלינו, השגחה פרטית הרבה יותר מאשר סתם באופן כללי, שהשגחה כללית; שעל עם ישראל הקדוש ברוך הוא משגיח הרבה יותר. אלוקים שבחר בנו מכל העמים, אז זה "אלוקינו", כן. הוא אלוקים של כולם... מה קנה כמה גויים... בדיון ארוך נפלא.

"אֶחָד" [דברים ו, ד] – לא כמו שהוא כתב פה בדיוק, זה לא... זה הפשט נראה לי, נכון. 'אחד' זה דבר נוסף, להבין מה זה 'אחד', כן. אבל במינימום להבין ש'אחד' זה... שהוא מנהל את הכל, דבר ראשון, ו'אין עוד מלבדו'.

ול'אין עוד מלבדו' יש בלי גבול להבין מה זה 'אחד', שזה ספר שלם, כן. יש של האדמו"ר האמצעי, הרש"ב... הספר שלו על ייחוד ה'... בחב"ד זה הרבה: מה זה, מה זה 'אחד'? זה דבר בלתי... אין גבול איפה האדם ואיפה איפה מגיע 'אחד'.

טוב, בכל אופן, אז יכול להאריך ב'אחד' בלי סוף. עכשיו אני רוצה ללמוד אמונה, אני מאריך עכשיו בלי סוף. יפה, אני עובר הלאה.

פרק א · השיעור

📜 כן, זה קבלת עול מלכות שמים,…

כן, זה קבלת עול מלכות שמים, נכון מאוד, בסדר. קבלת עול מלכות שמים פה קשור, לא סתם שמאמין שהקדוש ברוך הוא מלך, לא; מלכות שאני בכלל... שאני מכיר שיש פה מישהו. אם אני לא מכיר בזה, אני לא... אני פה לא... אני לא מכיר בך. צריך להכיר שהוא באמת... הוא בעל הבית על הבריאה. אני לא מכיר את זה... עול מצוות... לא הכוונה קבלת עול מלכות שמים רק דווקא שאני עכשיו מקיים מצוות, עול מצוות זה גדול, אבל לאו דווקא, אלא שאני בכלל מכיר בזה. כי אם אני לא מכיר אז אני לא... אז אין פה מלך, כן, מצדי אין מלך.

טוב, עכשיו מגיעה מצווה שנייה שהתורה ציוותה עליה, שמופיעה פעם ראשונה בתורה כאן. ומה היא? לאהוב את הקדוש ברוך הוא בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד – מצווה שאין לה גבול ואין לה סוף.

זה כתוב בהרבה מקומות, לא רק כאן... מופיע פעם ראשונה כמצווה כאן.

כתוב בעוד מקומות אהבת ה'?

כתוב בעוד מקומות המושג אהבת ה'?

בטח, בדברים מופיע אחר כך בלי סוף.

לא בלי סוף – עוד תשע פעמים. מופיע עוד תשע פעמים: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מַה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" [דברים י, יב] שמה, אבל מופיע...

פעם ראשונה מופיע בקריאת שמע, אין לפני כן בתורה. לא קיים מושג... מצד הקדוש ברוך הוא לפני קריאת שמע. שאלה יפה מאוד להבין למה, אבל אין לפני כן.

פרק א · השיעור

📜 עכשיו, התורה אומרת גם לאהוב את…

עכשיו, התורה אומרת גם לאהוב את הקדוש ברוך הוא בלב, בנפש, [ב]ממון. קשה לדעת בדיוק מה ההגדרה בין לב לנפש, אפשר לשחק עם זה הרבה. להבין מה זה "מאֹדֶךָ" – זה לא בדיוק ממון. שלושת הדברים האלה אפשר לשחק איתם הרבה, לא ברור בדיוק מה הם.

מה שבטוח ש... ביטוי של... חז"ל דרשו את זה כידוע: "בְּכָל לְבָבְךָ" (דברים ו, ה) – דרשו: "בשני יצריך" (משנה, ברכות ט, ה). אפילו גם כשאתה מתעסק ביצר הרע – תזכור את הקדוש ברוך הוא! כל מעשה בעולם הזה – תזכור את הקדוש ברוך הוא, תעשה לכבוד בורא עולם, תזכה לוותר על התאוות. אבל אפשר להסביר מה זה יצר הרע... רש"י... לא, זה לא פשט. אבל יש עוד חוץ משאר מידות הרעות. מה... שמונה פירושים: לקחת את היצר הרע בשביל דברים טובים.
– כן, להתגבר על התאוות.
– פירוש שני שונה לחלוטין.
– כן. למה?
– פירוש ראשון – מה שלוקח תאוות, משתמש בהן בעבודת השם.
– כן, עושה חידון, תאוות הכבוד – לשם בורא עולם.
– כן, פעם שנייה – מתגבר על התאוות לכבוד בורא עולם, משהו אחר בכלל!
– לא פירוש, זה אותו רעיון, אבל ביצר הרע יש שתי אפשרויות: האם להתגבר עליו, או הכוונה היא – זה הפוך – להשתמש בו לשם בורא עולם, לגייס אותו לשם.
– כן, זה משהו אחר בכלל. כאן אני מתגבר, כאן אני משתמש בו עצמו בשביל בורא עולם. אני אוכל... כמו חידון, אני יכול גם הפוך: אני יכול ליהנות ולהרגיש אהבת השם, רק... יצר הרע, השתמשתי בו... שמח אנחנו לא נותנים.
– כן, יפה. הלאה.

"וּבְכָל נַפְשְׁךָ" – יש לך רש"י: "אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ" (רש"י, דברים ו, ה). זה לא פשט המילים, לא ברור לי... זה ביטוי יוצא... זה לא פשט המילה, זו דרשה. "בְּכָל נַפְשְׁךָ" פירושו לאהוב את הקדוש ברוך הוא. מה הכוונה "בכל הנפש"? תסביר לי מה זה.
– אז בוא נעשה... במחשבות, ברגשות ובמעשים.
– אלה לא מחשבות, רגשות, מעשים. נפשך – מה זה מעשים? מה... לא, לא. מה זה נפש? לא, פתאום אחד זה מחשבות, אחד זה רגשות? מי זה מי? לא יודע.
– נפשך זה מחשבות.
– אה, לא, רצון! נפש זה הרובד הנמוך יותר, לא?
– אה, נפש זה בדרך כלל רצון, שכולך...

מה זה מחשבות, ולמה נקרא לב? כי מחשבה עמוקה נקראת תמיד לב. כל מחשבה עמוקה נקראת לב. בתורה אתה יכול למצוא מלא פעמים את זה, כמו: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (דברים ו, ו). מה זה? תפנים את זה! "שִׂימוּ עַל לְבַבְכֶם" (חגי א, ה) – מה הכוונה? בואו נתבונן בזה, אל תרוצו הלאה. כן, לב פירושו מחשבה עמוקה, זו הגדרת המושג לב בתורה. כן. "חובות הלבבות" – הפירוש הוא לחשוב מחשבות עמוקות. אדם לא יכול לעבוד על הלב, בלתי אפשרי, אז הוא יכול לעשות מחשבות עמוקות שיפנימו... בלב.

יודע, אם הייתי מגדיר את זה... בתור מחשבה עמוקה, או בתור קבלה של דברים ש...
– העיקר לב. ככה אמר הרב אביגדור מילר, שהלב הכוונה היא מוח, מוח עמוק.
– זה הקבלה של... זה הקבלה של הדברים. לא הכוונה לזה, לשים לב... לא רק מחשבה לדברים, אלא...
– כי אם היה במחשבה, למה קראו לזה לב? כי אם היה מחשבה, היית במחשבה... כמו לחשוב לפני מצווה, שאתה מריץ, מעיף משהו בזה, מעביר. זה נהיה בעצם כאילו חלק... חלק מהאמונה שלך, ולא... ולא רק... שאני חושב יאללה ואמרתי יאללה.
– כן, כשאני אומר לו... מחשבה חזקה. כי הרי כשאתה לומד פסיכולוגיה אומרים לך: תשמע בן אדם, על הלב, אין לך אפשרות להחליט, אבל יש לך אפר"ת – יש לך אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. אם תפרש אחרת, תחשוב אחרת – בסוף תרגיש, נו, אחרת, כן? אין לי אפשרות להגיד לך: אל תחשוב ככה; תבין שזה לא מוכרח שאתה תחשוב ככה. אני יכול, יש לי אפשרות לחשוב מחשבות אחרות. לא, זה לא מוכרח שאני חושב ככה.

טוב, זה בעצם בכל הקלישאתיים, יש בעצם קודם כל... דבר שני, שזה בעצם בוחר את הדבר שאתה... כן, כאילו בוחר, שיוצר כאילו להחליט בדרך הזאת, כן? בתוך המודל: קודם כל להבין שיש אפשרויות, דבר שני זה להחליט. כי אדם חושב בהתחלה שזהו זהו, שזה מה שהוא... מה שהוא מוכרח, כי זה מה ש... מתיישב על ליבו, מה שנקרא. מה שיש את הפרשנות שהיא למעשה על ליבו, כן, הוא לא חי בדיוק... את זה לפי ה... אז אם תתחיל לחשוב מחשבות בשכל, תפרש את זה אחרת – הרבה סיכויים שתתחיל גם להרגיש אחרת לאט לאט. כי לרגש ממש אין לך שליטה, מה נעשה, אבל יש לך אפשרות במחשבות.

התורה מצווה לאהוב את הקדוש ברוך הוא ”בְּכָל לְבָבְךָ“ (דברים ו, ה). מה הכוונה? שכל המחשבות שלך ירוצו מעצמם, מטבעם, לחשוב על בורא עולם. זה כמו שאומרים תמיד ביטוי, כמו שהרב עצמו אומר ביטוי: כמו חתן וכלה בהתחלה, כך אומר הרמב"ם (הלכות תשובה י, ג), שכל היום הוא חולם עליה, כן? הרמב"ם עצמו מביא את זה, שהוא משוגע עליה כזה. אז מה זה? אז זה נקרא לב.

לאחר מכן תגיע דרגה יותר גבוהה – לא רק מחשבות אלא גם הרגשות, כל הרצון שיש לך. זה משהו עוד יותר בומבסטי, שאדם מגיע למצב שכל הרצונות שלו זה לשם... זה עמוק מאוד מאוד.

פרק א · השיעור

📜 בן אדם, למה אתה רוצה

בן אדם, למה אתה רוצה... דוגמה פשוטה: למה אתה רוצה לחיות? ככה, יש משהו... אתה רוצה, אבל, לחיות. מעט מאוד בני אדם מאבדים את הרצון לחיות, זה משהו עמוק מאוד. הרצון ליהנות – כמו כולם, מעט מאוד בני אדם מאבדים את הרצון ליהנות. מי שמצבו שהוא לא רוצה ליהנות – מצבו קשה מאוד.

רוב בני אדם רוצים חברים. אלה שהגיעו למצב שבו הם לא רוצים... יש מקום כזה של ילדים... ילדים שנולדו לזה, ההורים שלהם תמיד היו רבים מההתחלה... הם במצב שבו הילדים לא רוצים חברים. מפחיד! דבר מפחיד. לא הבנתי איך זה יכול להיות כאילו במצב כזה... לא מכירים את המושג ליהנות מלהיות חברים. מפחיד שככה... איך אנחנו נבוא לעזור שמה? שנעשה להם פעילות שיראו שהעולם הוא לא רק מלריב, יש עוד דברים. כאילו הם כל כך נולדו לתוך מצב של מריבות שהם לא מכירים... הזוי, לא יודע איך יוצא שם... מסבירים את זה שהם מפחדים להתקרב, מהפחד שאחרי זה הם... שידחו אותם או משהו כזה. מה שבטוח, שהמורה בעצמה כבר הייתה מדוכאת מהסיפור.

לבן אדם יש קושי להתקרב מהפחד, מהפחד שידחו אותו. כן, זה... אז לכן הוא מראש כאילו, הוא מפחד... כרגיל? זה מנגנון כזה מוזר, אופן שנוצר בבן אדם לפעמים כדי שלא יהיה מצב שזה, אז אני מראש שזה... או אדם שמפחד שיקרה לו אסון, ואז הוא... מביא על עצמו את האסון. למה? כי הוא מעדיף... איך? לא לפחד מהאסון, אם כבר יקרה אז לא צריך לפחד ממנו, כל מה שיקרה. זה גם טראומה, שכל בן אדם שזה טראומות יכול כל מיני דברים... זה כבר אני כאילו כולי... שהוא לא רוצה להוכיח לעצמו שאנשים פוגעים בו כשהוא מנסה, רוצה לנסות. כשהוא לא ניסה – זה כאילו אף אחד... להוכיח שלא ניסה. כן, כל מיני דברים... שמתחיל משהו להשתבש, זה לא פשוט.

יפה. אז "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) – מה זה שאתה אוהב את הקדוש ברוך הוא, מה, בכל הרצון שלך? דבר עוד יותר גבוה.
עכשיו, חז"ל אמרו: "אֲפִילּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ" (משנה, ברכות ט, ה; ברכות נד ע"א). לא שזה הפירוש, ברור שלא זה הפירוש, אלא מה? שהרצון להיות עם בורא עולם, להתחבר לבורא עולם, יותר גדול מאשר הרצון לחיות! שלכן אני מסכים למסור את הרצון לחיות – הרצון להיות עם בורא עולם.
אה, זה השאלה שהייתה לנו: אהבת ה' שלי היא כל כך גדולה שיש לי שני רצונות. איזה רצון? הרצון לחיות מול הרצון, מה? לשמח את בורא עולם. אז הרצון לשמח את בורא עולם יותר גדול מאשר הרצון לחיות, זה הפירוש. כן, הנה, מאוד מחודש אבל זה מאוד יפה. ולא שזה פשט המילים, זה לא נכנס... מה פירוש? זה לא זומבי. מה שלב ב', ג'?

כן, "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה) – "בכל ממונך" (משנה, ברכות ט, ה). לא, זה לא הפירוש של המילים, ברור שגם כאן לא. אלא מה? "מאודך" פירושו מאוד מאוד. מה אתה מאוד מאוד? אתה מאוד אוהב כסף – אהבת ה' תהיה יותר מהכסף שאתה מאוד אוהב! לכן זה ביטוי, זה לא פירוש מילולי, צריך להבין. זה לא פירוש... "מאוד" זה לא ממון, מצטער, בשום שפה. הכוונה: אהבת ה' יותר גדולה מאהבת הכסף, לכן מסכים לשרת / להפסיד את הכסף... באיזה פירוש זה עלמונזריזה...

"וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה [אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ]" (דברים ו, ו) – פה יש המצוות אחר כך, הם שניים: הם גם אמצעי לזכור, לא לשכוח, הם תוצאה והם גם אמצעי.
תמיד ב... אומרים, חקירה: האם זה, מה, תכלית או אמצעי? כן? למשל מה... אומרים: האם המצווה הזאתי היא... כן, האם תלמוד תורה הוא תכלית, תלמוד תורה הוא אמצעי ל... או בוא נקרא מצוות אחרות... איזה מצווה יש לך שתהיה אמצעי? איזה דבר שהוא אמצעי, תכלית? [...] בטוח אתה צודק, למה לא? [...] אין דבר... או אמצעי או תכלית... רגע, פשוטו לאמצעי... תוצאה – זה כדי לזכור, כדי להפנים את הזה, או תכלית – כאילו מתוך זה אתה מגיע ל... אם אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא, אתה... האמצעי זה שכשעושים את הדברים האלה אוהבים. אם ככה והם ככה... אתה רוצה גם זה וגם זה, לכן בחלק הראשון תמצא ככה, תמצא ככה, שניהם נכונים. תוצאה... זה גם אמצעי ל...

מה אמצעי, מה התוצאה? מה... שלומד תורה, שלומד תורה – רש"י מפורש אומר שזה אמצעי! איך תאהב את הקדוש ברוך הוא? איך... "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ" (דברים ו, ו) – מה כאן? שעל ידי לימוד תורה תאהב את הקדוש ברוך הוא [רש"י דברים ו, ו: "שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו"], לא יכול [בלי זה]. אז רש"י מסביר שזה אמצעי לאהבת ה', שתלמוד תורה הוא אמצעי לאהבת ה'.
אתה אומר שזה הולך, מצווה ללמוד תורה הדברים האלה... [...] בסדר, זה לא... בסדר, כמו שהסברנו מקודם, שקל לחשוב... בסדר, בוא ביחד... כרגע אמרתי קודם דברים, יש... זה הפשט, תחשוב על זה. רש"י לומד ככה: שום לימוד תורה, "וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז)... אה, "וְדִבַּרְתָּ בָּם", כן, כן, כן, על זה. אז רש"י לומד מה? איך אני אוהב את הקדוש ברוך הוא? על ידי זה, על לימוד תורה. מה יש? טוב, הבנתי, זה שכל.

יש שני סוגי לימוד תורה כידוע: יש לימוד תורה שהוא איך תמצא לקיים, והוא כתוב גם בתורה בואתחנן: "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (דברים ה, א). זה סוג אחד של לימוד, בזה לא דיברנו עכשיו, זה לימוד תורה של מה שחייבות בו [מה שחייבים בו].

פרק א · השיעור

📜 סתם, כי לא באמת דורשים את…

סתם, כי לא באמת דורשים את זה על לימוד תורה. כתוב: "וְהָיוּ... אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (דברים ו, ו). זה, מה שזה הולך – לא הולך על כל התורה? "כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם". נכון, כבר נודע מזה הרבה מאוד... בספר 'שערי אהבה' הוא אומר שהתירוץ הוא שדרשו את זה לזה, כי התורה כולה היא מביאה את האדם לאהבת ה'. כל התורה כולה היא מחברת לבורא עולם, לכן הבינו שזה הולך גם על ההקשר וגם על כל התורה כולה וגם על כל הציוויים. כן, "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" – כאילו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים (רש"י דברים ו, ו).

כן, כן, ברור, זה גם וגם. כי הרי ברור שאתה לא... קשה רק קריאת שמע, אז איפה שברור לי שלא הכוונה לנקוט הכל – ברור שעל קריאת שמע, אבל איפה שדורש את זה על הכל – כי באמת הכל מביא את האדם לאהבת ה'. הלימוד, הדבר שאני מביא... הנה, זה בערך התירוץ שלו: שכאילו לא באו לעקור, אלא הבינו שזה כל התורה כולה בזה, כי כל התורה כולה בזה, כי... כי כל התורה כולה מביאה את האדם לאהבת ה'. כי אתה לא יכול לדרוש את הפסוק הזה כאילו על כל התורה... כשאתה לא יכול להסביר ככה – אין, אי אפשר, אז ברור ש... שגם כלול ב... כל התורה כולה, כי כל התורה כולה גם מביאה את האדם לאהבת ה'. קשה, זה משהו... תראה כל הדברים האלה.

ככה, הוא לא אמר שכל התורה... אדם... הכל בזה. אתה רואה גם, אה... יכולים, כי חז"ל כאילו, אם כן, הם כן דרשו את זה לגבי קריאת שמע.
מה מקומך? כן. [...] שים לב: כל מקום שנאמר "בָּם" זה קריאת שמע, לא שקריאת שמע... שזה לא... דרשה אחרת. מה שהגמרא אומרת: הואיל ונאמר כתיב... לא, ודאי שקריאת שמע, ואחר כך שגם כל התורה כולה גם כלולה במצווה הזאתי. לא בא לאפוקי, אני לא בא להוציא את זה, אלא גם כל התורה גם כולה, כי גם כל התורה כולה גם מביאה לאהבת ה'.

הלאה: דברי תורה צריכים להיות... מה, ללמוד את זה מביא את האדם לאהבת ה'? לאחר מכן אדם קורא קריאת שמע בוקר וערב. תשמע, זה גם... תשמע, זה גם מאוד פשט להגיד, כאילו מה? מה התורה רוצה, שכל היום אנחנו נגיד קריאת שמע? אז זה גם כאילו... דורש... צריכים לעשות איזושהי... הכוונה היא: א', תלמד תורה בצורה כזאת שתביא אותך לידי אהבת ה'.

כן, אומר, אבל כאילו אומר שיש בזה גם קושי... שזה לפי הפשט... "וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז) – כל דיבורך בם, כל דיבורך בזה יהיה לך. כן, אה... והרי שזה לא רק על קריאת שמע, אלא מה הכוונה? תלמד תורה בצורה כזאת שיהיה על ידי זה כאילו שזה יהיה... בני תורה, תלמוד תורה בעיקרון כאילו. ודאי כאילו, איפה שאפשר לפרש ככה מפרש. אתה אומר פה בלתי אפשרי, אתה אומר: אין, אי אפשר לפרש ככה, "וְדִבַּרְתָּ בָּם" – כל דיבורך בזה? אי אפשר. אותו דבר, יפה.

המעניין הוא, בזה צריך הרבה עיון והרבה מחשבה. אנחנו קוראים קרי [קריאת] שמע בוקר, הכול. אבל איך [אוהבים] את הקדוש ברוך הוא? אתה אומר: אבל איך אני, איך אוהבים? מה אתה מתרץ? אמרת לי: כל כך גדול, אהבת ה' שתכלה להגיע, [בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל] נַפְשְׁךָ ו[בְכָל] מְאֹדֶךָ (דברים ו, ה) – תורה, לימוד תורה. נכון? שזה לא פשוט, זה לא קורה. ודאי שזה יותר גם טוב מאשר בכלל לא לומדים, למרות שלא... ודאי שמי שלומד... לומד – זה לא יעזור, שעות תורה זה לא... לא זה הפתרון. לא, ודאי שמי שלא לומד... מי שלומד ודאי שלומד הרבה יותר, אבל זה לא נגמר שם! זה טיפשי לומר שזה נגמר בזה. דּוֹק וְתִשְׁכַּח – כמה לומדים, לא בסדר? לא של... לא זזים, נשאר אותו הדבר כבר שנים.

זה יכול להיות תורה, או לחקור... להתבונן בחסדי הבורא. בַּתּוֹרָה זה לא כתוב? מאיפה הוא מפרש? סתם? מהתורה! מזה שנקרא... יש ברכות קריאת שמע. למה יש ברכות קריאת שמע? [יוֹצֵר אוֹר וְ]אַהֲבַת עוֹלָם! כי כן, הדברים האלה מביאים את האדם לידי אהבת ה': מ[הת]בוננות בבריאה – בכל הדברים הנפלאים של הבורא: חושך, אור, בטובו והכול, עולמות, איזה בריאה שתרצה; וב' – התורה, כן, "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל" (מתוך ברכת 'אהבת עולם'). אלו הם שני הדברים שמביאים את האדם לידי אהבת [ה'], שאנחנו [...] אומרים אותה לפני... [...]

אתה אומר: קודם כל זה בריאה ואז אחרי זה תורה. מה, זה אמור להתחיל מהבריאה? תורה? לא, סיבה פשוטה: צריך לתת לאדם קודם כל את ההרגל להתבונן. להתבונן בדברים פשוטים יותר, דברים יותר... עדיף לאדם קודם להתרגל להתבונן בדברים פשוטים: לצאת החוצה, לראות צמח יפה, לראות דבר יפה, לראות אנשים, לראות דברים יפים, להתפעל מהם, להתרגש מהם, לראות: איזה יופי! מי שברא דבר יפה... אחרי שאתה מקנה את רגש ההתפעלות – תמשיך משם גם אל התורה. כן, יכול לעזור לכם, כן, יפה יפה.

פרק א · השיעור

📜 ואם אנו עושים את זה, איך…

ואם אנו עושים את זה, איך הייתי עושה לילדים? ואיך הם עושים את זה? אז הם צריכים, מהדבר הראשון, ממה להתרגל?
א' – דבר ראשון: לאהוב את הקדוש ברוך הוא. צריכים דבר ראשון מה? עשו לי דברים טובים – לומר תודה רבה... [...] לקיים מצווה בהתלהבות... [...] דברים כאלה, להבין שיש כזה מושג. ככה לאט לאט מגיעים לאהבת ה'. מה שעשה... אם כן, יכול... אלו הם הדברים. יפה מאוד, כן. יישר כוחך, יפה מאוד!

זה הרבה... התורה ציוותה כל כך חזק, תראה כמה צריך להשקיע, וגם תראה כמה התורה ציוותה את זה, תראה כמה צריך להזכיר את זה. אם התורה ציוותה כל כך הרבה – תראה כמה זה חשוב, בני התורה. נכון, יפה, יישר כוח, יפה מאוד, כן, בוודאי, כן.