📚 כל השיעורים

🍭 סוד הנוסחה השלמה

"לא תוסיפו ולא תגרעו": למה אסור להוסיף על מצוות ה' או להוריד מהן, מה לימד הנחש בגן עדן, ולמה דווקא מותר להוסיף על השבת

פרק א · לא יותר, לא פחות

🧱 בטון ומים

רוצים לבנות בית? צריך בטון.

ואיך עושים בטון? מערבבים חול ומים.

מה יקרה אם נשים יותר מדי מים? הבטון לא יחזיק. אי אפשר יהיה ליצוק אותו. הוא פשוט לא יעמוד, והבית יתמוטט.

ומה אם נשים מעט מדי? גם אז לא יצא בטון של ממש.

כדי שהבית יעמוד, צריך לדעת בדיוק כמה חול וכמה מים. לא לנחש, ולא להוסיף "עוד קצת" כי נראה לנו שכך יותר טוב. לא יותר מדי. לא פחות מדי.

מה שנקרא: פרופורציה מתאימה.

כך בונים בית שמחזיק. לא לנצח, אבל הרבה מאוד שנים.

זו נוסחה. וכל מי שבונה יודע: נוסחה לא משנים.

בבטון, כמו בכל בניין, צריך פרופורציה מדויקת: לא יותר מדי מים ולא פחות מדי.

פרק א · לא יותר, לא פחות

💧 טיפה, טיפה, טיפה

אותו דבר בגינה.

מה קורה כשמשקים אדמה ושופכים יותר מדי מים? הצמחים לא צומחים. מלא מלא מים, וזה הורג אותם.

פעם השקו בממטרות. ממטרה מתיזה מים לכל עבר.

היום כמעט אין ממטרות. יש המצאה ישראלית שקנו אותה בכל העולם. שמה, במילה אחת: טפטפת.

במקום להתיז לכל הכיוונים, היא נותנת טיפה. טיפה. טיפה. בדיוק במקום.

וזה חוסך המון מים, והצמח מקבל בדיוק את מה שהוא צריך.

זו המצאה ישראלית שהצליחה מאוד מאוד. באו מכל העולם לקנות בישראל את ההמצאה הזו, שנקראת טפטפת.

הסוד שלה פשוט: לא יותר מדי, ולא פחות מדי. בדיוק.

ואיך כל זה קשור אלינו?

יותר מדי מים הורגים את הצמח; הטפטפת הישראלית נותנת בדיוק את מה שצריך, במקום שצריך.

פרק א · לא יותר, לא פחות

📖 הנוסחה של ה'

בפרשת ואתחנן, משה רבנו פונה לעם ישראל:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד, א).

ומיד אחר כך:

"לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם" (דברים ד, ב).

המצוות הן כמו הבטון של עם ישראל. כמו הטפטפת שנותנת בדיוק.

ה' נתן לנו נוסחה שלמה. לא להוסיף עליה, ולא להוריד ממנה.

אבל רגע. מה בדיוק אסור להוסיף?

התורה מצווה: לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו.

פרק א · לא יותר, לא פחות

🕎 ומה עם חנוכה?

הנה שאלה טובה.

חנוכה, זה לא תוספת? חג חדש, שלא כתוב בתורה?

הרמב"ן מסביר מה הפירוש "לא תוסיפו".

הבעיה מתחילה כשאדם אומר שיש עוד מצווה מהתורה. יותר מתרי"ג.

חנוכה? חכמים תיקנו אותו. איש לא אומר שה' ציווה עליו בתורה. הוא לא דאורייתא. אין בזה שום בעיה.

וכך גם מי שחוגג את יום העצמאות, ויודע שמי שתיקן אותו היא הרבנות, ולא התורה. גם בזה אין בעיה.

אבל היה פעם מי שהמציא חג חדש, ואמר שהתורה מצווה עליו. זה היה ירבעם בן נבט. וזה אסור.

וכך גם בכיוון השני, "לא תגרעו": מי שמוריד מצווה.

למשל, בימי קום המדינה היו מי שאמרו שחלק מהמצוות לא נוהגות היום. שהן היו שייכות לגלות, ולא לנו.

גם זה אסור. אסור להוריד מצווה מהתורה.

לא להמציא מצווה, ולא למחוק מצווה. הנוסחה נשארת שלמה.

לפי הרמב"ן, האיסור הוא לומר שיש מצווה נוספת מהתורה או שמצווה מהתורה אינה נוהגת; תקנת חכמים אינה בעיה.

פרק א · לא יותר, לא פחות

🌿 מין חמישי

ויש גם פירוש אחר. של רש"י.

לפי רש"י, האיסור הוא להוסיף על המצווה עצמה. להוסיף פרשיות, או להוסיף פרטים שלא נצטווינו.

הדוגמה: ארבעת המינים.

אדם מחליט שארבעה זה לא מספיק. הוא רוצה חמישה מינים.

אולי לימון. אולי במקום הלולב, גם ענף של ארז. אולי עוד משהו ליד ההדסים. ומישהו אפילו הציע בננה.

זה מצחיק. אבל זו בדיוק הבעיה.

מי שמוסיף מין חמישי על ארבעת המינים, עובר על "לא תוסיפו". כי אסור לשנות.

המצווה היא ארבעה. בדיוק ארבעה. כמו שה' אמר.

לפי רש"י, האיסור הוא להוסיף על המצווה עצמה, כמו להוסיף מין חמישי על ארבעת המינים.

פרק ב · מה קרה בגן עדן?

🐍 "גם לא לגעת"

יש סיפור אחד, מתחילת העולם, שמראה מה קורה כשמוסיפים.

הנחש בא אל האישה ושאל אותה: מה בורא העולם אמר לכם?

והיא ענתה: אסור לאכול מהעץ. ואסור גם לגעת בו.

אמר לה הנחש: בואי נבדוק.

ודחף אותה אל העץ.

היא נגעה בעץ.

אמר לה הנחש: נו, מה קרה? כלום! כמו שנגעת ולא קרה כלום, כך גם אם תאכלי, לא יקרה כלום.

ולצערנו, היא אכלה מהעץ.

ואוי ואבוי, איזה אסון קרה לעולם.

אתם רואים? נוספה מצווה שה' לא ציווה. ותראו מה יצא ממנה.

התחיל בתוספת אחת קטנה, "גם לא לגעת". ונגמר באסון לכל העולם.

חווה אמרה לנחש שאסור לאכול וגם לגעת; הנחש דחף אותה אל העץ והראה שלא קרה כלום, ובסוף היא אכלה.

פרק ב · מה קרה בגן עדן?

❓ מי הוסיף?

אבל אם הסיפור היה בדיוק כך, משהו בו מוזר.

אם חווה עצמה הוסיפה "לא לגעת", היא הרי יודעת שזו תוספת שלה! למה שתתרשם מזה שלא קרה כלום?

תארו לעצמכם: אומרים לכם שאסור לצאת מהחדר. ואתם מחליטים לעצמכם שאסור גם לקום מהכיסא. ואז אתם קמים, ולא קורה כלום, ואתם אומרים: "אה, אז גם מותר לצאת!"

זה מצחיק. מה הקשר? אתם הוספתם את זה!

ויש אומרים פירוש מעניין: לא חווה הוסיפה. אדם הראשון הוסיף.

הוא אמר לאשתו: "ה' אמר שאסור לאכול וגם אסור לגעת."

חווה לא ידעה שבעלה הוסיף. היא חשבה שכך אמר הקדוש ברוך הוא.

ואז הנחש דחף אותה אל העץ. "תראי, נגעת, ולא קרה כלום."

והיא חשבה: הנה, ה' אמר, ולא קרה כלום.

ובסוף, גם אכלה.

יש אומרים שלא חווה הוסיפה אלא אדם הראשון, ולכן היא חשבה שה' עצמו אסר לגעת.

פרק ב · מה קרה בגן עדן?

🧩 למה זה כל כך חמור?

ולמה באמת אסור להוסיף ולגרוע?

הסיפור של חווה הוא התשובה.

ברגע שמוסיפים, כבר לא יודעים מה התורה אמרה. מה כן, ומה לא. מה ה' ציווה, ומה בני אדם הוסיפו.

ואז מתחילים להוריד. ולא יודעים מה מותר להוריד ומה אסור.

התוספת "להחמיר" היא שפתחה את הדלת לאכילה עצמה.

כמו במשחק: אם משנים את החוקים, המשחק נהרס. כמו בעוגה: אם לא מדייקים בכמויות, היא לא יוצאת.

ואצל מצוות ה', הדיוק חשוב עוד הרבה יותר.

אדם חייב לדעת מה מהתורה, ומה לא.

אהבת ה' האמיתית היא לעשות בדיוק את מה שהוא ביקש.

מי שמתחיל להוסיף ולגרוע כבר לא יודע מה מהתורה ומה לא, והכול מתבלבל.

פרק ב · מה קרה בגן עדן?

🕯️ להכניס שבת מוקדם

ועכשיו שאלה לקראת השבת.

עוד כמה שעות נכניס שבת. ונכניס אותה לפני הזמן.

רגע. זו לא תוספת? למה אין בזה בעיה?

התשובה: הידור מצווה.

אני לא הורס את המצווה. אני שומר עליה בדיוק כמו שהיא, ומוסיף עליה. עוד קצת זמן של שבת. עוד קצת קדושה.

כך גם אתרוג מהודר. אדם קונה אתרוג יפה במיוחד, וזה לא "לא תוסיפו". זה הידור.

אפילו מי שלוקח שני אתרוגים, לא ברור בכלל שזו בעיה.

אבל להוסיף עוד מין, זו כבר בעיה. כי זה משנה את המצווה עצמה.

זה ההבדל: לשמור על הקיים ולהוסיף עליו אהבה, זה מותר ויפה.

לשנות את הנוסחה, זה אסור.

שבת שלום.

מותר להוסיף על השבת ולהדר במצווה, כי שומרים על המצווה כמו שהיא ומוסיפים עליה, ולא משנים אותה.

פרק ב · מה קרה בגן עדן?

📝 שלוש שאלות לסיכום

קחו דף, ונסו לסכם הכול בשלוש שאלות קצרות. דקה לכל שאלה.

שאלה ראשונה: תנו דוגמה לאיסור "לא תוסיפו ולא תגרעו", לפי הרמב"ן ולפי רש"י.

לפי הרמב"ן: לא להמציא מצוות. לומר שחנוכה הוא מצווה מהתורה, זה אסור. לומר שיום העצמאות הוא מצווה מהתורה, גם זה אסור. לחגוג אותם כתקנה, אין בעיה. ובכיוון השני: לומר שמצווה מהתורה כבר לא נוהגת, גם זה אסור.

לפי רש"י: לא להוסיף על המצווה עצמה. למשל, להוסיף עוד מין על ארבעת המינים.

שאלה שנייה: למה אסור להוסיף ולגרוע?

התשובה "כי אז יהיה בלגן" נכונה, אבל צריך להבין למה. ברגע שאדם כבר לא יודע מה התורה אמרה, מה כן ומה לא, הוא מתחיל להמציא. ואז הוא גם מוריד דברים, ולא יודע מה מותר להוריד ומה אסור. תראו מה קרה לחווה.

שאלה שלישית, שאלת אתגר: עוד כמה שעות מכניסים שבת לפני הזמן. למה אין בזה בעיה של "לא תוסיפו"?

כי זה הידור מצווה. לא הורסים את המצווה ולא משנים אותה. שומרים עליה בדיוק כמו שהיא, ומוסיפים עליה.

מי שענה על שלוש השאלות האלה, הבין את סוד הנוסחה השלמה.

סיכום בשלוש שאלות: דוגמה לאיסור לפי רש"י ולפי הרמב"ן, למה אסור להוסיף ולגרוע, ולמה מותר להוסיף על השבת.

סיכום השיעור: סוד הנוסחה השלמה