📚 כל השיעורים

🍭 רינה בלב מגילת איכה

ערב תשעה באב: "חסדי ה' כי לא תמנו" ו"קומי רוני בלילה" – כיצד דווקא השירה וההודיה פותחות את שערי הברכה ובונות את בית המקדש

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · פסוקי שמחה במגילת הבכי

📜 "חסדי ה' כי לא תמנו"

השיעור נאמר בערב תשעה באב. הרב סיפר שבכל שנה, כשהוא מגיע בקריאת מגילת איכה לפסוקים מסוימים בפרק ג, הוא מרגיש פתאום משהו מוזר. וכך כתוב שם: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל. חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ".

את "חסדי ה' כי לא תמנו" כולנו מכירים כשיר של שמחה. בחור יוצא לחופשי, ישועה מגיעה למישהו, וכולם פותחים בשירה: "חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו". מה המקור של השיר? מגילת איכה.

ועוד: בכל בוקר, כשאנו פותחים את העיניים, אנו אומרים "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". כך מתחיל יהודי את יומו. ומה המקור למילים "רבה אמונתך"? הפסוק במגילת איכה: "חדשים לבקרים רבה אמונתך".

אם כן, יש כאן פלא. "מודה אני" ומגילת איכה, איך הם הולכים יחד? המגילה שכולה בכי וקינה, היא המקור לפסוקי ההודיה המוכרים ביותר שלנו. כאן מונח יסוד נפלא, המופיע בספר "שערים בתפילה" של הרב שמשון פינקוס.

פסוקי ההודיה המוכרים ביותר שלנו מקורם דווקא במגילת איכה.

פרק ב · קומי רוני בלילה

🗝️ רינה – לשון של תפילה

הספר "שערים בתפילה" הוא ספר נפלא של הרב פינקוס, המבאר את עשרת הלשונות של תפילה. מקורם בפרשת ואתחנן: רש"י כותב על המילה הראשונה בפרשה, "ואתחנן", שזו אחת מעשרה לשונות שנקראה בהם תפילה.

אחד השערים בספר הוא "שער רינה", כי גם רינה היא לשון של תפילה. וכאן מגיע הרב פינקוס לפסוק במגילת איכה: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת".

ושואל הרב פינקוס: לכאורה קשה. רינה היא תפילה הבאה מתוך שמחה ושבח לקדוש ברוך הוא. אם כן, איך נמצא מקומה דווקא במגילת איכה? הרי שם אנו בוכים על הרעב ועל הצרות, ובאותו פסוק עצמו מדובר על נפש העוללים העטופים ברעב. איך מתיישבים שני הדברים יחד?

ועונה הרב פינקוס: באמת זה מיוחד בתפילה זו של רינה, שמקומה דווקא בזמן רעב וצרות נוראות. כשנסגרו שערי שמיים, וצריך לפתוח את שערי הברכה, איך פותחים אותם בשעת צרה? על כך הוא אומר יסוד גדול.

הרב פינקוס שואל: רינה היא תפילה של שמחה, ואיך היא מופיעה במגילת איכה?

פרק ב · קומי רוני בלילה

🎵 אין פותח שערים כמו שירה

וזה היסוד: אין לך דבר שפותח את שערי ההשפעה הטובה מן השמיים כמו שירות ותשבחות. ברגע שאדם מראה פנים מאירות כלפי מעלה, מקיים בו הקדוש ברוך הוא "ה' צִלֶּךָ". כמו הצל שעושה בדיוק מה שהאדם עושה, כך ה' מראה לו פנים מאירות, ונפתחים לו שערי ברכה וישועה.

הרב הסביר את הדברים: בשעת צרה אפשר לבכות, ודאי שמותר לבכות. אבל אם אתה רוצה שייבנה בית המקדש, אם אתה רוצה ששערי השפע ייפתחו, תתחיל לשמוח, תתחיל לשיר. הקדוש ברוך הוא "ישיר" כנגדך, כביכול, ויפתחו לך שערי ברכה וישועה.

ומוסיף הרב פינקוס כלל גדול: אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה. במקום ששורה השכינה הקדושה, ודאי ששם מצויה הברכה. והביא גם את דברי חז"ל שבמקום שיש עניות ועצבות, שם שורה עניות.

כשאדם מראה פנים מאירות כלפי מעלה, ה' כצלו מאיר לו פנים ופותח לו שערי ברכה.

פרק ג · מה בונה את המקדש

💒 לא מדמעות ייבנה המקדש

הרב סיפר ששמע מרב גדול, שאמר: לא מופיע בגמרא בשום מקום שמדמעות ייבנה בית המקדש. אמנם יש שיר כזה, אבל אין לו מקור בגמרא.

מה כן בונה את בית המקדש? אומרת הגמרא במסכת ברכות: כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. השמחה שלנו, וההודיה לקדוש ברוך הוא, "חדשים לבקרים רבה אמונתך", זה מה שבונה עוד אבן בבית המקדש, וזה מה שמקרב את הגאולה.

וחס ושלום לטעות. ודאי צריך להתאבל בתשעה באב, ולהרגיש את הצער על מה שחסר. אסור לחיות באשליה שאנחנו כבר בגן עדן. אנחנו עדיין חסרים הרבה מאוד, וחשוב לדעת זאת ולהתאבל. "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי". השיעור נאמר בתקופה קשה, כשישיבות ובתי כנסת היו סגורים, וצריך להרגיש את זה.

אבל צריך לזכור מה בונה את הבניין. אחרי תשעה באב, וגם בתוכו, יש מקום לפסוק "מִזְמוֹר לְתוֹדָה".

לא מצאנו בגמרא שמדמעות נבנה המקדש; מצאנו שהמשמח חתן וכלה כאילו בנה מחורבות ירושלים.

פרק ג · מה בונה את המקדש

🌤️ ויחיל ודומם לתשועת ה'

מה עושים בתקופה מאתגרת, כשיש מצב קשה מכל הכיוונים? אולי בוכים. ואולי גם כן, במידה. אבל בעיקר, אומר הרב פינקוס, שיתבונן ברוב טובותיו של ה' עליו ועל כל העולם בכלל, ועליו בפרט. על ידי זה ימצא את עצמו שמח ומודה לקדוש ברוך הוא.

וזה בדיוק סדר הפסוקים באיכה. "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל" – מה אשיב אל לבי? "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ". למצוא בתוך הבעיות ובתוך הצרות את חסדי ה', שלא תמו, ואת רחמיו שלא כלו.

וזה עצמו מביא את ההמשך: "טוֹב ה' לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'". דווקא כשאדם רואה את חסדי ה' בתוך הקושי, הוא זוכה לישועת ה'.

יהי רצון שנזכה לראות עוד ועוד בישועות ה', ושיהיה לכולנו יום מלא שמחה והודיה.

דווקא בתוך הצרות למצוא את חסדי ה' – וזה עצמו מביא את הישועה.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: רינה בלב מגילת איכה