📚 כל השיעורים

🍭 נר לכל נשמה

מדוע נרות שבת הם סגולה לבנים תלמידי חכמים, מדוע מדליקות נשים נר כנגד כל ילד, ומה למדו מנרות חנוכה לפי שיטת הרמב"ם

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · הרגיל בנר

📜 סגולה לבנים תלמידי חכמים

השיעור נאמר ביום שישי, כמה ימים אחרי חנוכה. הדלקנו נרות חנוכה, ועכשיו מדליקים נרות שבת, ונראה שיש ביניהם קשר גדול.

הגמרא במסכת שבת, בסוגיית חנוכה, אומרת: "הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים". הגמרא אינה מפרשת באיזה נר מדובר. האם הכוונה לנר חנוכה, שבו עוסקת הסוגיה, או גם לנר שבת? רש"י מפרש: נר שבת וחנוכה. וכך מובא במשנה ברורה בסימן רסג.

השולחן ערוך כותב שיש להדר לעשות נר יפה. ועל כך כותב המשנה ברורה שמובא בש"ס שזוכה עבור זה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר": על ידי נר המצווה של שבת בא אור התורה.

המשנה ברורה מוסיף דבר נפלא. ידוע שנשים נוהגות בכל מקום להתפלל מיד אחרי הדלקת נרות שבת. מדוע דווקא שם? לא מתפללים כך אחרי הנחת תפילין, לא אחרי קביעת מזוזה, לא אחרי קידוש ולא אחרי עטיפת טלית. כותב המשנה ברורה: "ולכך ראוי שתתפלל האשה אחר שתגמור ההדלקה והברכה, שיתן לה הקדוש ברוך הוא בנים זכרים מאירים בתורה".

את דברי המשנה ברורה מסביר הרב פינקוס. מסופר עליו שהיה מכין בעצמו את הפתילות לנרות שבת, וזו הייתה אצלו עבודה גדולה שהתחילה כבר מן הבוקר. הוא אמר: כמו בכל תחום אחר, גם כאן אין די בסגולה כשלעצמה. צריך לצרף אליה תפילה מעומק הלב. סגולות לבד וזכויות לבד, בלי תפילה, חסר בהן המפתח לקבלת השפע.

לכן, בשעה שהכין את הפתילות, היו שפתיו ממלמלות תפילה מעומק הלב: שיזכה לבנים תלמידי חכמים ועובדי ה'. ומכאן נוהגות נשים להתפלל מיד אחרי ההדלקה: תן לי, ה', בנים מאירים בתורה.

הנזהר בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים, ורש"י מפרש: נר שבת ונר חנוכה.

פרק ב · נר כנגד כל ילד

👨‍👩‍👧‍👦 המנהג להוסיף נר על כל ילד

בשיעורים קודמים הוסבר מדוע נרות חנוכה הם סגולה לבנים תלמידי חכמים. היום רצה הרב להסביר מדוע גם נרות שבת הם סגולה כזו, ולעמוד על עוד דבר, כשכל אחד מהם יסביר את השני.

יש מנהג אצל נשים אשכנזיות רבות להדליק נרות כמספר הילדים. מי שיש לה חמישה ילדים מדליקה שניים ועוד חמישה. מי שיש לה עשרה ילדים מדליקה שנים עשר: שניים כנגד הבעל והאישה, ועוד עשרה. ועל כל ילד שנוסף, ברוך ה', מוסיפים נר. מה הקשר בין נרות שבת לבין הילדים?

יש שהסבירו כך, ומובא הדבר בפוסקים: אחרי לידה, בליל שבת הראשון, היולדת בדרך כלל אינה מסוגלת לקום ולהדליק. והמנהג הוא שמי ששכחה להדליק מוסיפה מאז נר. לכן מוסיפים נר על כל ילד שנולד.

אבל הטעם הזה קשה מאוד, כמו שהקשו האחרונים בספרי השו"ת. ראשית, מי שלא הדליקה מחמת אונס אינה צריכה להוסיף נר, ויולדת שאינה יכולה לזוז מן המיטה היא אנוסה גמורה. שנית, בעלה הרי הדליק, ובכך יצאו כל בני הבית ידי חובה. אם כן, למה באמת מוסיפים נר כנגד כל ילד?

הטעם המקובל למנהג – שהיולדת לא הדליקה ומוסיפה נר – קשה מאוד.

פרק ג · נרות חנוכה כמניין בני הבית

🕎 נר איש וביתו

כדי להבין, נעשה הפסקה קצרה ונעבור לנרות חנוכה, ואחר כך נחזור לנרות שבת. בגמרא כתוב שמצוות נר חנוכה היא "נר איש וביתו", והמהדרין מדליקים "נר לכל אחד ואחד". מנהג אשכנז הוא שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו.

אבל שיטת הרמב"ם ידועה: רק בעל הבית מדליק נרות חנוכה. ולכן הוא מפרש את "המהדרין" כך: בעל הבית מדליק נרות כנגד כל בני ביתו. יש לו עשרה בני בית – מדליק עשרה נרות. בביתו עשרים – מדליק עשרים. והרמב"ם מתאר: אם יש לו עשרה בני בית, ביום הראשון הוא מדליק עשרה נרות, ביום השני עשרים, וכך מוסיף והולך עד שביום השמיני הוא מדליק שמונים נרות. איזה מראה מדהים: אדם עומד ומדליק שמונים נרות!

האחרונים הקשו הרבה: מה הקשר בין נרות חנוכה למספר בני הבית? אם כל אחד מדליק בעצמו, הדבר מובן. אבל מה העניין שבעל הבית ידליק כנגד בני ביתו? רבים חיפשו תירוצים כדי להסביר את דברי הרמב"ם.

לפי הרמב"ם, המהדר מדליק נרות כמניין אנשי ביתו.

פרק ג · נרות חנוכה כמניין בני הבית

🙌 תודה על כל ילד שניצל

הרב סיפר על שמחה גדולה שהייתה לו כשיצא ספר חדש, "שערי ימי החנוכה". כבר בתחילת הספר, באחת ההערות הראשונות, נמצא הסבר נפלא מדוע לפי הרמב"ם מדליקים כנגד כל בני הבית.

נרות חנוכה הם נרות של הודיה. ובחנוכה אנחנו מודים לא רק על נס פך השמן, אלא על ההצלה מן היוונים, שרצו להרוג את הנשמה שלנו. לכן מדליקים נר, שהרי "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". הנר מסמל את הצלת הנשמה. ושמונה ימים – כי "נשמה" באותיות "שמונה".

כשם שבפסח אנו אומרים שאילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו, כך בחנוכה: אילו לא הציל אותנו הקדוש ברוך הוא מן היוונים, היינו כולנו, אנו ובנינו, מתייוונים, ולא היה נשאר מאיתנו דבר.

עומד בעל הבית ורוצה להודות למלך מלכי המלכים על ההצלה. האם יודה רק על עצמו? ועל ילדיו לא יודה? ודאי שצריך להודות. לכן הוא מודה על כל נפש מבני ביתו, על כל ילד וילד שזכה שיש לו נשמה יהודית. וזו שיטת הרמב"ם: מדליקים כנגד כל בני הבית, כי על כל נשמה ונשמה צריך יהודי להודות לקדוש ברוך הוא.

נרות חנוכה הם הודיה על הצלת הנשמה, ובעל הבית מודה על כל נשמה ונשמה בביתו.

פרק ד · הודיה על כל נשמה

🕯️ מנרות חנוכה לנרות שבת

כידוע, הרבה הלכות של נרות שבת נלמדו מנרות חנוכה, ונר חנוכה ונר שבת קשורים זה בזה. לכן מסתבר מאוד שנשות ישראל לקחו את המנהג משיטת הרמב"ם. כמו שבנרות חנוכה מדליקים כנגד כל בני הבית, כך נהגו להדליק גם נרות שבת כנגד כל בני הבית.

ומה הם נרות שבת? מסביר הרב פינקוס, בספרו "שבת קודש", שבו מאמר על נרות שבת: כל השבוע אנחנו נמצאים בחושך. העולם הזה דומה לחושך. ובשבת קודש הקדוש ברוך הוא מאיר לנו אור: אור האמונה, אור הידיעה בה'. "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל".

הקדוש ברוך הוא נקרא אור, והנשמה נקראת נר. בשבת אנחנו זוכים לאור ה', ומודים לקדוש ברוך הוא על האור שמאיר, על השכינה שבאה לשרות בבית. אנחנו מדליקים נרות שבת כי עכשיו מגיע אור לביתנו – אור לכל נשמה ונשמה.

כמו בנרות חנוכה לפי הרמב"ם, כך בנרות שבת מדליקים כנגד כל בני הבית.

פרק ד · הודיה על כל נשמה

💛 מה האם אומרת בלבה מול הנרות

בשעת הדלקת הנרות עומדת האישה ומודה לקדוש ברוך הוא על כל ילד וילד שנתן לה. לא רק על הגוף שנברא, אלא על הנשמה, על החלק האלוקי ממעל שנתן בכל ילד. על כך שזכתה שהילד שלה הוא ילד יהודי, ילד עם נשמה, שאוהב את ה' ושר לו שירים.

יש בו נשמה, ותפקידה של הנשמה הוא: "כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי". ועל כל ילד וילד היא מודה.

וגם אם הילד עדיין קטן ועדיין אינו מאיר, היא בטוחה: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". עוד יבוא יום, והנשמה שלו תאיר. זה סוד נרות השבת: נר לכל נשמה, ותודה על כל נשמה.

בשעת ההדלקה האם מודה על החלק האלוקי שבכל ילד, גם כשעדיין אינו מאיר.

פרק ד · הודיה על כל נשמה

🌟 הודיה ואחריה תפילה

עכשיו מבינים כמה נפלא שנרות שבת הם סגולה לבנים תלמידי חכמים. כאשר אדם מודה לקדוש ברוך הוא על כל נשמה יהודית שבביתו, אין סגולה גדולה מזו לבנים תלמידי חכמים. כמו שהוסבר בשיעור על נרות חנוכה, "הרגיל בנר" זוכה לבנים תלמידי חכמים – כך בדיוק בנרות שבת: כשמודים לקדוש ברוך הוא על הילדים, על הנשמה האלוקית שנתן בהם, זו הסגולה.

וכמובן, ההודיה לבדה אינה מספיקה. צריך תמיד גם להתפלל אחריה, כמו שלימד הרב פינקוס. ולכן מתפללות אחרי ההדלקה את התפילה הידועה: "וְזַכֵּנִי לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, אוֹהֲבֵי ה', יִרְאֵי אֱלֹקִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּה' דְּבֵקִים, וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים".

קודם מודים על כל נשמה שה' נתן, ומתוך ההודיה מבקשים שהנשמות האלה יאירו. שבת שלום.

ההודיה על הנשמות היא הסגולה, והתפילה שאחריה היא המפתח.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: נר לכל נשמה