📚 כל השיעורים

🍭 וזוכר חסדי אבות

שלוש נקודות על הכוח שהאבות הקדושים נותנים לכל מצווה שלנו: כבר עשינו אותה, הם עומדים לימיננו, והם מגדילים אותה

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · כולנו היינו שם

🌳 כל ישראל במחשבתו של אברהם

בברכה הראשונה של שמונה עשרה אנחנו אומרים: "וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת". מה פירוש הדבר? בשיעור הובאו שלוש נקודות שמאירות את המילים האלה.

הנקודה הראשונה מובאת בספרי החסידות: כל זרע ישראל היו כלולים במוחו ובמחשבתו של אברהם אבינו. הבנים באים ממוח האב, ולכן מוחו של אברהם אבינו היה השורש של כל נשמות ישראל, של כל זרעו הבא אחריו עד סוף כל הדורות, עד עקבתא דמשיחא.

ואברהם אבינו לא רק נשא אותנו בתוכו. הוא פעל והכניס במחשבתו שכל מצווה שהוא עושה תהיה בשביל כל ישראל. כשקיים את התורה כולה, התכוון שזה לא רק בשבילו, אלא כמו בשליחות של כל היהודים שבכל הדורות, שכלולים בו.

ובזה הוא סלל דרך. מאחר שאברהם אבינו כבר קיים כל מצווה פעם אחת כראוי, וכל יהודי היה כלול בו באותה שעה, בנקל יכול כל אחד מישראל להוציא את המצווה מן הכוח אל הפועל. השער כבר נפתח לפנינו.

כשאברהם אבינו קיים מצווה, כל עם ישראל לדורותיו היה כלול בו, והוא התכוון בשביל כולם.

פרק א · כולנו היינו שם

👣 מתי יגיעו מעשי

לפי זה מתבארים דברי תנא דבי אליהו: "חייב כל אחד מישראל לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". לכאורה זה נשמע בלתי אפשרי. מי יכול לעשות מעשים כמו האבות הקדושים?

אלא שהכוונה איננה שנגיע למעשים של האבות עצמם. הכוונה היא שיגיעו "מעשי" – המעשים שלי – אל המעשים שעשיתי אני בעצמי כשהייתי כלול בשורשי, בתוך אברהם אבינו. אז, כשאברהם קיים את המצוות עבור כל ישראל, כל יהודי כבר עשה אותן בשלמות.

אם כן, כל פעם שאנחנו עושים מצווה, אנחנו שואפים להגיע לאותה צורה שלמה שהמצווה כבר נעשתה בה, כשאברהם אבינו התכוון עבורנו. וזה לא חלום רחוק. מכיוון שאברהם התכוון אלינו, קל לנו להגיע לזה. כולנו כבר קיימנו פעם את כל התורה כולה.

השאיפה "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי" היא לחזור למצווה השלמה שכבר עשינו בתוך אברהם אבינו.

פרק ב · האבות לצידנו

🤝 אברהם עומד לימין

הנקודה השנייה כתובה בספר מאור עיניים: אלמלא האבות הקדושים, לא היה יכול שום יהודי להשיג שום השגה ולהתקרב לה'. כל מה שאנחנו עושים גם עכשיו כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא, בכל עבודת ה' שלנו, הכל הוא עם האבות הקדושים.

אברהם אבינו עומד לפני ה', כביכול לימין הצדיקים, ומסייע להם. כלומר: כל יהודי שעושה מצווה היום, אברהם אבינו נמצא שם לפני ה', וכוחו עוזר לו לקיים את המצווה כראוי.

יש בזה נחמה גדולה. אדם עלול לחשוב שהוא לבד מול המצווה, עם כל החולשות שלו. אבל הוא איננו לבד. הוא בנו של אברהם, והאב עומד לידו. הזכות של האבות והכוח שלהם עוזרים לכל אחד מאיתנו לעשות את המצווה כמו שצריך.

בכל מצווה שיהודי עושה היום, אברהם אבינו עומד לפני ה' ומסייע לו לעשותה כראוי.

פרק ג · ניצוץ מן האש הגדולה

🔥 הניצוץ מעורר את האש

הנקודה השלישית מובאת בספר עבודת ישראל, על הפסוק "וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו". ה' מזכה את זכות האבות לבנים, גם כשהבנים אינם כמו האבות במעשיהם. כשהבנים עושים מעשה זכות שדומה למעשי האבות, למשל גמילות חסד מתוך אהבה כמו אברהם, מיד מתעורר הדבר בשורשו, באור הגדול שהאבות האירו במעשיהם הקדושים.

מעשי האבות הם כמו אש גדולה שעולה למעלה. מעשי הבנים הם רק כמו ניצוץ קטן שכבה מהר. אבל הניצוץ הקטן מתלהב ונדלק מן האש של זכות האבות. יהודי עושה מצווה קטנה, לפי כוחו, עם קצת יראה וקצת אהבה – ובשמיים זה מעורר כאילו עכשיו נעשתה המצווה של האבות הקדושים.

יהודי שמכניס אורח מעורר את הכנסת האורחים של אברהם אבינו. ה' מסתכל על מעשהו כאילו האבות עשו אותו, בכל הכוונות הגדולות וסודות התורה שלהם. זה פירוש "וזוכר חסדי אבות": על ידי המצווה של הבן, ה' זוכר את החסדים של האבות, מגדיל את המצווה ומלמד עלינו זכות.

גם מצווה קטנה של הבנים מעוררת למעלה את המצווה הגדולה של האבות, וה' רואה אותה כאילו האבות עושים אותה.

פרק ג · ניצוץ מן האש הגדולה

🙏 להודות על האבות

נסכם את שלוש הנקודות. ראשונה: כבר זכינו לקיים כל מצווה פעם אחת, בתוך אברהם אבינו, ולכן יש לנו כוח לעשות אותה כראוי גם עכשיו. שנייה: גם היום, כשאנחנו עושים מצווה, אברהם אבינו עומד לפני ה' ומסייע לנו. שלישית: המצווה הקטנה שלנו מעוררת את המצווה הגדולה של האבות, וה' רואה אותה כאילו הם עשו אותה.

שלוש הנקודות האלה הן דוגמה לחסדי ה' שעלינו להכיר. ה' נתן לנו אבות קדושים, שהשפיעו עלינו, עוזרים לנו ומגדילים את המצוות שלנו.

ולכן כשאומרים בתפילה "וזוכר חסדי אבות", אפשר להוסיף בלב גם הודיה: תודה לה' שזכינו להיות בנים של האבות הקדושים, ועל ידם אנחנו זוכים לעשות את המצוות כראוי.

שלוש הנקודות מלמדות להכיר בחסד ה' שנתן לנו אבות קדושים, ולהודות על כך.

סיכום השיעור: וזוכר חסדי אבות