❓ שאלה שכולם שואלים
מתי חי רש״י?
ומתי חי הרמב״ם?
כמעט אין אדם שלא שואל את עצמו מדי פעם שאלות כאלה.
והנה שאלה קשה עוד יותר: מתי היה נס חנוכה? בימי בית שני, נכון. אבל מי היה אז המנהיג? הלל ושמאי? יוסי בן יועזר? מה קרה בעם ישראל באותה תקופה?
רובנו לא יודעים לענות.
מתי היו הגאונים? מתי נחתמה המשנה? מתי חרב בית שני?
הספר הזה עושה דבר אחד פשוט: הוא פורש את כל הדורות לפי הסדר, מאבות האומה ועד דורנו — הכול בעמוד אחד.
והוא גם נותן כמה כללים קלים, שבעזרתם אפשר לזכור את כל הסדר הזה כמעט בלי מאמץ.
כמעט כל אחד שואל את עצמו מתי חי רש״י, מתי חי הרמב״ם ומתי היה נס חנוכה — וציר הדורות עונה על כך בעמוד אחד.
🔢 שתי ספירות, כלל אחד
לפני שמתחילים — כלל.
בתקופה הקדומה כדאי לעבוד לפי התאריך העברי, לבריאת העולם.
למה? כי בספירה הלועזית התקופות האלה הן "כך וכך שנים לפני הספירה". מספרים במינוס. אתה מתקדם בזמן, והמספרים יורדים. אתה עובד הפוך.
לגויים אין ברירה. ליהודי יש ספירה משלו, שמתחילה בבריאת העולם ועולה יחד עם ההיסטוריה.
אבל יש גם צד שני.
מחורבן בית המקדש והלאה, דווקא הספירה העברית מבלבלת. שלושת אלפים ומשהו, ארבעת אלפים ומשהו — קשה לזכור. ומי שינסה לומר מתי נולד רש״י בשנה העברית, יתקשה.
לכן הכלל:
עד החורבן — עברי. מהחורבן — לועזי.
ועוד דבר קטן: את השנים העבריות נוח יותר לכתוב במספרים ולא באותיות. באותיות קשה לעבוד, קשה לחשב. לכן בציר הזמן כתובות השנים בשתי הדרכים — גם וגם.
וכשמחזיקים בכלל הזה, כל ההיסטוריה מסתדרת כמו מדרגות.
עד חורבן הבית נוח לספור לפי השנה העברית לבריאת העולם; מהחורבן והלאה נוח לספור לפי הספירה הלועזית.
⭐ שנה שאי אפשר לשכוח
מאיפה מתחילים? מאברהם אבינו.
ואיך זוכרים מתי חי?
זה כלל גדול: אברהם אבינו נולד בשנת 1948 לבריאת העולם.
מי שגדל בארץ ישראל לא ישכח את המספר הזה לעולם. זו שנת קום המדינה.
אותו מספר — פעמיים. פעם בלידת האב הראשון של האומה, ופעם בשובה של האומה לארצה.
ומכאן, מהשנה הזאת, מתחילים לספור את כל השאר.
אברהם אבינו נולד בשנת 1948 לבריאת העולם — מספר שכל ישראלי זוכר.
🏜️ ארבע מאות שנה
מאברהם ליציאת מצרים יש חשבון פשוט.
ה' אמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים:
"כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, יג).
ארבע מאות שנה אחרי אברהם, פחות או יותר — והנה אנחנו בשנות ה-2400 לבריאת העולם. אז יוצאים ממצרים.
ארבעים שנה במדבר, ועם ישראל נכנס לארץ בשנת 2488 לבריאת העולם.
מ-1948 ועד הכניסה לארץ: עוד מספר אחד שקל לזכור, ומאחוריו הבטחה אחת שה' קיים עד הסוף.
ה' אמר לאברהם שזרעו יהיה גר ארבע מאות שנה; לכן היציאה ממצרים בשנות ה-2400, והכניסה לארץ בשנת 2488.
⚖️ ימי השופטים
אחרי הכניסה לארץ מתחילה תקופה ארוכה, שעליה אנחנו יודעים מעט מאוד.
תקופת השופטים.
השמות שאנחנו מכירים ממנה:
- עתניאל בן קנז
- דבורה הנביאה
- גדעון
- עלי הכהן
- שמשון
- שמואל הנביא
אלה פחות או יותר השופטים והנביאים של אותם ימים. דור של מנהיגים שקמו בכל פעם שעם ישראל נזקק להם.
אחרי הכניסה לארץ באה תקופת השופטים — עתניאל, דבורה, גדעון, עלי, שמשון ושמואל — שעליה יש לנו מעט מידע.
🏛️ כמה זמן לוקח לבנות מקדש?
הנה שאלה מפתיעה:
כמה זמן עבר מאז שעם ישראל נכנס לארץ, ועד שבנה את בית המקדש?
שנה? עשר?
לא. 480 שנה.
תחשבו על זה רגע. כמעט חמש מאות שנה. דורות על גבי דורות שחיו בארץ, ולא ראו את הבית הגדול עומד.
מאות שנים של ישיבה בארץ, ובית המקדש עוד לא עומד. רק בימי שלמה המלך הוא נבנה.
וזה מעורר תפילה פשוטה מהלב: הלוואי שלנו לא ייקח כל כך הרבה זמן.
מאז שעם ישראל נכנס לארץ ועד שנבנה בית המקדש הראשון עברו מאות שנים — כ-480 שנה.
⛺ שש תחנות של השכינה
אבל גם באותן מאות שנים, לא היה עם ישראל בלי מקום לשכינה.
היה משכן.
והמשכן נדד בין כמה מקומות:
- במדבר — ארבעים שנה.
- בגלגל — 14 שנה.
- בשילה — 369 שנה.
- בנוב — 13 שנה.
- בגבעון — 44 שנה.
שילה היא התחנה הגדולה. כמעט ארבע מאות שנה עמד שם המשכן.
ויש בזה רמז נחמד: הגימטריה של "שילה" היא ש׳ (300) + י׳ (10) + ל׳ (30) + ה׳ (5) = 345. והמשכן עמד שם 369 שנה — קרוב מאוד למספר שבשם עצמו.
בשילה המשכן לא היה כולו יריעות; חלקו היה בנוי אבן.
והיום אפשר לראות שם שחזור יפה, וגם להיכנס לשחזור תלת-ממדי במחשב: משכן שלם עם החצר שלו. מראה מדהים.
לפני בית המקדש עמד המשכן במדבר, בגלגל 14 שנה, בשילה 369 שנה, בנוב 13 שנה ובגבעון 44 שנה.
👑 מלכים ונביאים
ואז מגיעה תקופת המלכים.
שאול המלך. אחריו דוד המלך. אחריו שלמה המלך.
ומשם ואילך — הרבה מאוד מלכים, כל אחד לתקופה קצרה. כל כך הרבה, שעל ציר הזמן הם נראים כמו שורה צפופה של שמות.
לצידם עומדים הנביאים: אליהו, אלישע, יונה. ואחר כך ישעיהו, בימי חזקיהו המלך.
ועכשיו מגיע משהו מוזר מאוד.
אחרי שאול, דוד ושלמה באו מלכים רבים, ולצידם הנביאים אליהו, אלישע, יונה וישעיהו.
🕳️ מאה שנה של שקט?
מסתכלים על ציר הזמן, ורואים חור.
ישעיהו. חזקיהו. ואז מלך, ועוד מלך, ועוד מלך — יאשיהו הוא מלך, לא נביא — ורק אחרי כמאה שנה מופיע ירמיהו.
מאה שנה בלי נביא?
לא ייתכן.
והתשובה: היו נביאים, כמה וכמה. רבים מנביאי תרי עשר, כמו צפניה, חיו באותן שנים בערך.
אבל איננו יודעים בדיוק מתי. לא מצליחים למצוא את השנים.
ולכן נשאר בציר הזמן מקום ריק. לא כי לא היה שם איש — אלא כי לא יודעים איפה בדיוק להניח אותו.
וזו אולי תזכורת נאה: גם כשאנחנו לא רואים, ה' לא עזב את עמו לרגע.
בין ישעיהו לירמיהו נראה כאילו אין נביא, אבל היו נביאים רבים מתרי עשר — רק שאיננו יודעים מתי בדיוק חיו.
🌊 שבעים שנה בבבל
בית המקדש הראשון חרב, ועם ישראל יוצא לגלות בבל.
כמה זמן נמשכה הגלות הזאת?
שבעים שנה. זה הכול.
בציר הזמן זה עובר מהר מאוד.
ושאלה קטנה: יחזקאל הנביא — היה בארץ ישראל?
לא. יחזקאל ניבא בגולה, בבבל. בתחילת ספרו הוא מספר שהיה "עַל נְהַר כְּבָר" (יחזקאל א, א).
נבואה מחוץ לארץ. ה' מדבר עם עמו גם שם, בגלות.
גלות בבל נמשכה שבעים שנה בלבד, והנביא יחזקאל ניבא בבבל, על נהר כבר.
🎭 מי קבע את פורים?
בסוף שבעים שנות הגלות קורה נס פורים.
ושאלה מעניינת: מי קבע את פורים לדורות?
מרדכי? הוא לא יכול היה להחליט לבד. הוא לא היה ראש הסנהדרין, ופסיקה כזאת צריכה קבוצה של חכמים, לא אדם אחד.
אסתר? היא ביקשה. אבל לא היה בידה לקבוע. לא הייתה לה סמכות לחוקק לכל עם ישראל.
אז מי?
התשובה הנראית: אנשי כנסת הגדולה. ומרדכי עצמו היה אחד ממאה ועשרים אנשי כנסת הגדולה.
כנראה שמבבל ביקשו מהחכמים שבארץ ישראל, והם קבעו את החג לדורות.
נס פורים קרה בסוף שבעים שנות הגלות, ומי שקבעו אותו לדורות היו כנראה אנשי כנסת הגדולה, שמרדכי היה אחד מהם.
🏛️ למה דווקא 120?
תחילת בית שני. היהודים עולים מבבל לארץ.
מי מנהיג אותם? עזרא ונחמיה, כמה נביאים שעוד נשארו — ואנשי כנסת הגדולה.
מאה ועשרים חכמים.
האם שמתם לב? גם בכנסת של מדינת ישראל יש 120 חברים. משם זה נלקח, מאנשי כנסת הגדולה. גם השם — "כנסת".
ולמה דווקא הם? כי הם עשו בדיוק מה שעשו מקימי המדינה: הם עלו לארץ, והחזירו את השפה העברית.
עד אז כל אחד התפלל בשפה שלו. מי שהגיע מחוץ לארץ הביא איתו ארמית. ואנשי כנסת הגדולה תיקנו תפילה — בעברית. ואנחנו מתפללים בה עד היום הזה.
אבל השאלה הגדולה נשארת: למה 120? הרי הסנהדרין מונה 71.
יש הרבה הסברים. אולי לא ישבו כולם יחד, ו-120 הוא מספר החכמים לאורך כל התקופה. אולי היו מפוזרים בכמה מקומות בארץ.
שאלה עצומה. ועדיין פתוחה.
בתחילת בית שני פעלו מאה ועשרים אנשי כנסת הגדולה — הם שתיקנו את התפילה בעברית, וממנו לקחה כנסת ישראל את מספר חבריה.
🕯️ היחיד שנכנס למשנה
האחרון מאנשי כנסת הגדולה, זה שכולנו מכירים, הוא שמעון הצדיק.
והוא זכה למשהו מיוחד.
מסכת אבות פותחת כך:
"מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה" (אבות א, א).
משנה אחת — ומאות שנים של מסירת תורה בתוכה.
ושל כל אנשי כנסת הגדולה, רק אחד נכנס למשנה בשמו: שמעון הצדיק.
ואיפה קבורים כל השאר? איננו יודעים.
רק לשמעון הצדיק יש קבר ידוע עד היום — בירושלים, בסוף רחוב שמעון הצדיק, בשכונת שייח׳ ג׳ראח.
בעבר, להגיע לשם היה כמו להיכנס ללוע הארי. היום, סביב הקבר גרות משפחות יהודיות, יש שם כולל, ואפילו ילדים. הוכח שבעבר גרו שם יהודים — ויהודים חזרו לגור שם.
מכל אנשי כנסת הגדולה רק שמעון הצדיק נזכר בשמו במשנה, ורק קברו ידוע עד היום.
👥 הזוגות
אחרי אנשי כנסת הגדולה מגיעה תקופת הזוגות.
בכל דור — שניים שעמדו בראש: יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, ואחריהם יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי.
על יהושע בן פרחיה יש סיפור מעניין ומסובך.
מקובל שהיה לו תלמיד אחד שיצא לתרבות רעה — ישו. ומסופר שיהושע בן פרחיה ברח למצרים.
אבל כאן יש קושי. לפי מה שכתוב בציר הזמן, יהושע בן פרחיה חי כתשעים שנה לפני שישו נולד.
הקטעים האלה נמחקו בעבר מהגמרא, והיום הוחזרו. ויש פער בין ההיסטוריה המקובלת לבין מה שכתוב בגמרא שלנו.
מי טועה? קשה לדעת. אבל ההבדל אינו גדול כל כך — כמה עשרות שנים.
אחרי אנשי כנסת הגדולה באו הזוגות; על יהושע בן פרחיה מסופר שברח למצרים, ויש קושי בין הגמרא להיסטוריה המקובלת.
🕎 נס שלקח עשרים שנה
ועכשיו אפשר לענות על השאלה מההתחלה.
מתי היה נס חנוכה?
בתקופת הזוגות. לפי ציר הזמן — בימי יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי, ובערך מאתיים שנה לפני הספירה הלועזית.
וכדאי לדעת דבר שמפתיע הרבה אנשים:
נס חנוכה לא קרה ביום אחד.
בסיפורים זה נשמע כך: מתתיהו ובניו מרדו, ואחרי שבוע נכנסו לבית המקדש.
תמונה יפה. אבל המציאות הייתה ארוכה וקשה הרבה יותר.
בפועל, מימי מתתיהו בן יוחנן ועד שנכנסו לבית המקדש בכ״ה בכסלו — עברו עשרים ומשהו שנה.
זה יותר מהזמן שעבר אצלנו מאז שקמה "ההגנה" ועד שקמה המדינה. "ההגנה" התחילה להחזיק נשק בשנות השלושים, אחרי מאורעות תרפ״ט (1929). אז האשימו את היהודים, ובעקבות זה הגבילו את כניסתם לארץ.
שנים של מאבק, של גזרות ושל ייאוש — ובסוף, מדינה.
כך גם אז: עשרים שנה של מלחמה, ובסוף — חוזרים לבית המקדש.
גאולה לוקחת זמן. אבל היא מגיעה.
נס חנוכה קרה בימי הזוגות, ומרד החשמונאים נמשך יותר מעשרים שנה — לא שבוע אחד כמו בסיפורים.
🤝 דורות בלי מחלוקת
דבר מעניין על אותה תקופה:
כל זמן שבית המקדש קיים — כמעט אין מחלוקות.
הזוגות ממשיכים עד הלל ושמאי. אחריהם רבן גמליאל.
וכשבית המקדש חרב — עומד שם רבן יוחנן בן זכאי.
בימי בית שני, כשהמקדש קיים, כמעט אין מחלוקות; משם הדורות ממשיכים להלל ושמאי, לרבן גמליאל ולרבן יוחנן בן זכאי.
🔥 "תן לי יבנה וחכמיה"
בית המקדש השני חרב בידי הרומאים, בשנת 70 לספירה.
וכאן עוברים לספירה הלועזית — כמו שאמרנו בכלל שבתחילת הספר. מכאן הכול נעשה קל.
תזכרו: החורבן קורה כמעט בתחילת הספירה הלועזית. משם מתחילים לספור.
והגלות הזאת לא הייתה לבבל. היא הייתה לכל העולם.
אבל דבר אחד חשוב: מיד אחרי החורבן, החכמים נשארים כאן. עוברים ממקום למקום, אבל בארץ ישראל.
רבן יוחנן בן זכאי ביקש מהשליט הרומי: "תֵּן לִי יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ" (גיטין נו, ב).
והתורה ממשיכה. בארץ ישראל.
בית שני חרב בשנת 70 לספירה, ומשם עוברים לספירה הלועזית; התורה ממשיכה בארץ ישראל דרך יבנה.
📖 מאתיים שנה של משנה
תקופת התנאים.
היא מתחילה ברבן יוחנן בן זכאי, שהיו לו חמישה תלמידים. ביניהם רבי אליעזר בן הורקנוס.
אחריהם בא רבי עקיבא, תלמידם.
רבי עקיבא העמיד תלמידים משלו: רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בר אלעאי, ועוד.
ומשם הדורות ממשיכים, עד רבי יהודה הנשיא, שחותם את המשנה.
כמה זמן לקח כל זה? בערך מאתיים שנה.
וכאן הכלל קל מאוד לזכירה: התנאים — מאפס עד 200 לספירה.
באמצע תקופת התנאים חי גם אונקלוס. בציר הזמן כתוב במפורש מתי חי.
תקופת התנאים נמשכת מהחורבן (שנת 70) ועד חתימת המשנה בשנת 200 בערך, מרבן יוחנן בן זכאי ועד רבי יהודה הנשיא.
🧭 למה דווקא בבל?
אם כך, איך הגיע מרכז התורה לבבל?
בשנת 130 לספירה בערך פורץ המרד הגדול — מרד בר כוכבא.
בעקבותיו חורשים את ירושלים, ומרחיקים את היהודים מארץ ישראל.
ולאן הלכו? לכל מקום. לאירופה, לסין, לאתיופיה.
והרבה הלכו מעצמם לבבל. לא גירשו אותם לשם.
למה דווקא לשם? כי כבר חיו בבבל יהודים, אולי עוד משארית הגלות הראשונה, מימי בית ראשון.
בתקופת התנאים לא היה בבבל מרכז תורה של ממש. מעט מאוד. אבל עכשיו זה משתנה.
אחרי מרד בר כוכבא יצאו היהודים מהארץ, ורבים הלכו מעצמם לבבל, כי כבר חיו שם יהודים.
📚 שלוש מאות שנה של גמרא
אחרי חתימת המשנה מתחילה תקופת האמוראים.
אחד הראשונים שבהם הוא רב. רב היה אצל רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל — ועבר לבבל.
ולאט לאט מרכז התורה עובר איתו לבבל.
בארץ ישראל עדיין לומדים. משם יוצא התלמוד הירושלמי.
אבל עיקר הכובד עובר לבבל.
כמה זמן נמשכת התקופה הזאת? כשלוש מאות שנה.
ובשנת 500 לספירה, בערך, נחתם התלמוד הבבלי, בידי רבינא ורב אשי.
הכלל: אמוראים — מ-200 עד 500.
תקופת האמוראים נמשכת מ-200 עד 500 לספירה; רב עובר מארץ ישראל לבבל, והתלמוד נחתם בידי רבינא ורב אשי.
🌫️ מאתיים שנה של שתיקה
משנת 500 ועד 700 יש תקופה מוזרה.
קוראים לה תקופת הסבוראים.
ויש עליה כמעט כלום.
כמה שמות. אנחנו לא מכירים אותם. אין סיפורים, אין פרטים. אם מישהו יבקש לשמוע עליהם — אין מה לספר.
מאתיים שנה כמעט ריקות.
באמצע התקופה הזאת, בסביבות שנת 612, קם מוחמד ומתחיל האסלאם.
בין 500 ל-700 לספירה היא תקופת הסבוראים, שעליה כמעט אין לנו מידע.
💡 הגאונים
ואז האור חוזר.
משנת 700 ועד 1000 — תקופת הגאונים.
כאן כבר מכירים שמות:
- רב יהודאי גאון
- רב אחאי גאון
- רב האי גאון
- רב סעדיה גאון
לחלק מהם יש פירושים על הגמרא, שנמצאים בתוך הגמרא עד היום.
ורב סעדיה גאון — כמה חיבורים חיבר! והם קיימים עד היום.
שלוש מאות שנה. בבל עדיין במרכז, והתורה ממשיכה לזרום.
משנת 700 ועד 1000 היא תקופת הגאונים — רב יהודאי גאון, רב אחאי גאון, רב האי גאון ורב סעדיה גאון, שחיבוריו קיימים עד היום.
🌅 האלף השני מתחיל
שימו לב כמה קל לזכור את זה:
בשנת 1000 מתחיל האלף השני של הספירה הלועזית. ומשם מתחילים הראשונים.
מי הראשון שבראשונים?
לא הרא״ש. הוא מאוחר הרבה יותר.
הראשון הוא הרי״ף. הוא עומד על הגבול בין הגאונים לראשונים.
אחריו — רש״י, שחי בערך משנת 1040 עד 1100.
גם רבנו גרשום מאור הגולה עומד על הגבול. בדרך כלל מקובל לשים אותו בתקופת הגאונים, ויש ששמים אותו בראשונים.
תקופת הראשונים מתחילה בשנת 1000, בתחילת האלף השני לספירה; הראשון הוא הרי״ף, ואחריו רש״י.
✍️ מאה שנה בין רש״י לרא״ש
אחרי רש״י הסדר ממשיך:
- רבנו תם
- הרמב״ם
- הרמב״ן
- רבנו יונה
- הרשב״א והרא״ש
- בעלי התוספות
האם הרמב״ם ראה את רש״י? לא. אבל את הפירוש שלו ראה.
והנה משהו שמפתיע רבים: הרא״ש, תלמידו של רבנו יונה, נמצא הרחק מאוד אחרי רש״י.
כמה רחוק? הרא״ש נולד כמאה שנה אחרי שרש״י נפטר.
כשהכול מונח על ציר אחד, כבר אין בלבול.
אחרי רש״י באו רבנו תם, הרמב״ם, הרמב״ן, רבנו יונה, הרשב״א והרא״ש — והרא״ש נולד כמאה שנה אחרי פטירת רש״י.
🏆 תור הזהב
תקופת הראשונים היא תקופה עשירה מאוד מאוד.
אפשר לקרוא לה תור הזהב.
היו בה המון ישיבות. נכתבו בה המון חיבורים. וכמעט כולם נשארו בידינו עד היום הזה: הרי״ף, הרמב״ם, הרשב״א, הרא״ש, בעל הטורים.
וכל זה — למרות שרבים מהם נרדפו.
על זה נאמר:
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז).
להבין את שנות הדורות. לדעת מי לפני מי. ולשמוע את קולם של הזקנים, שממשיכים לדבר אלינו דרך הספרים שהשאירו.
תקופת הראשונים היא תקופה עשירה מאוד, מלאה ישיבות וחיבורים שנשארו בידינו עד היום — אף שרבים מהראשונים נרדפו.
⚖️ חמש מאות ועוד חמש מאות
והנה עוד כלל יפה.
את האלף השני מחלקים לשניים שווים:
1000–1500 — ראשונים.
1500–2000 — אחרונים.
חמש מאות לראשונים, וחמש מאות לאחרונים.
תראו כמה זה קל.
את האלף השני מחלקים לשניים: מ-1000 עד 1500 ראשונים, ומ-1500 והלאה אחרונים.
🏔️ גלות ספרד וצפת
מי פותח את תקופת האחרונים?
הבית יוסף.
וכדי להבין אותו צריך לחזור לשנת 1492 — גירוש ספרד.
הבית יוסף הוא בן לדור של גירוש ספרד. ייתכן שהיה עוד ילד קטן כשגלה מספרד לטורקיה. אחרים גלו להולנד ולצפון אפריקה.
היהודים המגורשים חיפשו מקום.
וכך נוצר בצפת משהו חד-פעמי: קיבוץ. כמעט כולם שם היו מגורשי ספרד. גם האר״י היה ממשפחה של מגורשים. גם הבית יוסף.
פתאום, במקום אחד, התרכזו גדולי ישראל.
ועד היום הם קבורים בצפת יחד, כמעט במעגל: הבית יוסף, האלשיך, האר״י, בעל ה"חרדים".
תקופה מיוחדת מאוד. מתוך הגירוש — פריחה.
הבית יוסף פותח את תקופת האחרונים; אחרי גירוש ספרד (1492) התקבצו מגורשים בצפת, וגדולי ישראל ריכזו שם תורה במקום אחד.
📕 על שולחן ערוך אחד
הבית יוסף כתב את השולחן ערוך.
ואיך הוא פוסק? לפי שלושה עמודים: הרמב״ם, הרי״ף והרא״ש.
הבית יוסף מסכם את כל מה שבנו הראשונים, ומעמיד אותו כהלכה פסוקה.
מכאן מתחילה תקופת האחרונים באמת.
אחד הראשונים שבהם הוא הט״ז, שפירושו מופיע על דפי השולחן ערוך. הוא בא מיד אחרי הרמ״א, ואולי אפילו חי עוד בימיו.
השולחן ערוך פוסק לפי הרמב״ם, הרי״ף והרא״ש, ומיד אחרי הרמ״א בא הט״ז.
🌄 פחות משנה בארץ
דמות מופלאה אחת: האור החיים הקדוש.
הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1740.
ובספירה העברית — שנת ת״ק.
כמה זמן חי?
ארבעים ושבע שנה בלבד.
וכמה זמן היה בארץ?
פחות משנה.
חיים קצרים מאוד — ושם גדול, שעומד על ציר הדורות לצד כל גדולי ישראל.
האור החיים עלה לארץ בשנת ת״ק (1740), חי 47 שנה בלבד, והיה בארץ פחות משנה.
🌱 מהגאון מווילנא ועד הציונות
אחר כך בא הרמח״ל.
ומשם מתחילה תקופת החסידות, ובאותה תקופה גם הגאון מווילנא.
אחריהם:
- רבי חיים מוולוז׳ין, שמקים את הישיבה.
- רבי נחמן מברסלב, נכדו של הבעל שם טוב — מאוחר יותר.
- חב״ד מתחילה.
יש בתקופה הזאת הרבה מאוד גדולים.
ובשנות ה-1800 מתחילה ראשית הציונות: הרב קלישר.
אחריו הנצי״ב.
אחרי הרמח״ל באו החסידות והגאון מווילנא, רבי חיים מוולוז׳ין, רבי נחמן מברסלב וחב״ד, ובשנות ה-1800 החלה ראשית הציונות עם הרב קלישר.
🕯️ סוף תקופת האחרונים
לקראת הסוף מופיעים:
- הבן איש חי
- החפץ חיים
- הכף החיים
הכף החיים הוא כמעט האחרון שבאחרונים.
ומתי נגמרה תקופת האחרונים?
בשנות הארבעים. בשואה.
עולם שלם של תורה — נחרב.
וזו נקודה כואבת על ציר הזמן. אבל לא נקודת הסוף.
הבן איש חי, החפץ חיים והכף החיים חותמים את תקופת האחרונים, שנגמרה בשואה.
🇮🇱 דורנו
אחרי תקומת המדינה מתחילה תקופה חדשה.
דורות זמננו.
מי היו גדולי הדור הזה?
קצת לפני כן — הרב קוק.
ואחר כך:
- החזון איש
- הבבא סאלי
- הרב עוזיאל
- הרב הרצוג
- הרב צבי יהודה
- הרבי מליובאוויטש
- הרב משה פיינשטיין
- הרב שך
אלה בני דורנו.
והשלשלת שהתחילה בסיני — ממשיכה.
אחרי קום המדינה מתחילה תקופה חדשה — דור החזון איש, הבבא סאלי, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב צבי יהודה, הרבי מליובאוויטש, הרב משה פיינשטיין והרב שך.
⏱️ כל הבריאה בקצרה
ועכשיו — הכול בדקה אחת.
לפי הספירה העברית
- 1948 — נולד אברהם אבינו.
- ה' אומר לו: "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ... אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, יג). לכן 2400 ומשהו — יציאת מצרים והכניסה לארץ.
- עוד כ-400 שנה עד שבונים את בית המקדש — 2800 בערך.
- בית המקדש עומד כ-400 שנה — 3200 בערך, חורבן.
- 70 שנה בבל, חוזרים לארץ, וכ-400 שנה בית שני.
לפי הספירה הלועזית
לקראת החורבן עוברים ללועזי. ומכאן — מדרגות:
- 0–200 — תנאים.
- 200–500 — אמוראים.
- 500–700 — סבוראים.
- 700–1000 — גאונים.
- 1000–1500 — ראשונים.
- 1500–2000 — אחרונים.
- ואחר כך — דורנו.
זהו.
כל ההיסטוריה של עם ישראל — בכף היד.
1948 אברהם, 400 שנה למצרים, 400 עד המקדש, 400 בית ראשון, 70 גלות, 400 בית שני — ואז 200 תנאים, 500 אמוראים, 700 סבוראים, 1000 גאונים, 1500 ראשונים, ואחרונים עד דורנו.
📜 משה קיבל תורה מסיני
אבל מעבר למספרים, יש כאן משהו גדול יותר.
כשמסתכלים על כל הדורות על ציר אחד, רואים דבר מדהים:
איך התורה עוברת מדור לדור.
מאברהם אבינו. דרך משה רבנו ויהושע. השופטים, הנביאים, אנשי כנסת הגדולה. הזוגות, התנאים, האמוראים. הגאונים, הראשונים, האחרונים.
ועד אלינו.
זו בדיוק המשנה הראשונה במסכת אבות: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי" (אבות א, א).
אף דור לא ויתר. אף דור לא הפיל את הלפיד.
והיום — הלפיד בידיים שלנו.
ציר הדורות מראה איך התורה עוברת מדור לדור, מסיני ועד דורנו.