📚 כל השיעורים

🍭 11 באוקטובר 2026

פרק א · השיעור

📜 [

[...] אז צהריים טובים לכולם. אה, אני חושבת שההרצאה הזו היא קצרה בצהריים, אנחנו יותר תשושים... אז ההרצאה הזאת, כמו שאמרה לי... זה גם בהמשך להרצאה של אורי, ואתם תראו באמת את ההסתכלות, בעצם על אותם הדברים גם בהרצאה שלי, אבל עם משקפיים קצת אחרות. בחוסן ציבורי אנחנו מסתכלים הרבה פעמים ברמה מסוימת, בזווית אחרת, פחות מהזווית של הפרט וההגדרות. אה, אני חושבת שזה מאוד קשה לקבל את המרצה... כדי לשלב את... את הצירים שלכם.

אז באמת ההרצאה היום עוסקת בחוסן. אני לא אמרתי, אני במפה שלי, באופן שלי... השלכות... מצבים שונים, טראומות נפשיות, אירועים כרוניים, איטיים, אה, כל סוגי המצבים. אמרתי, אני גם לומדת חוסן, מראש המכון ועד שאני מלמדת חוסן, אני מגדלת חוסן... יש לי המון ביקורת על המונח הזה, ובעיקר השימוש המאוד מאוד מופרז, אה, מופרז שנעשה בו.

אז אני אגיד שבאמת ההרצאה נועדה לעשות סדר, כמובן, במושג חוסן, במידה מתודולוגית ותיאורטית. המטרה היא כמה דברים: קודם כול להעמיק את ההבנה במה זה בכלל חוסן. אנחנו שומעים כל הזמן "חוסן", מה זה, אה, ואיך חוסן עוזר לאנשים. כמו שאני רוצה שנעשה פה היום, זה שאתם תהיו מרוויחים, וגם נדבר על יחסי גומלין בין מושג החוסן לבין מושגים כמו מצבי הסתגלות, אדפטציה, כן, וגם צמיחה.

אה, נדבר גם על איך מערכות שונות בסביבה — זה במילה האקולוגית — אה, תומכות או שלא, או מפריעות לתהליכי בניית חוסן. ובסוף, זה ככה מבחינתי אחד הדברים הכי חשובים בהרצאה, נדבר גם על ההשלכות... כן, על ההשפעות של השימוש בו בשיח הציבורי, ואיך הדבר הזה משפיע על תרבויות מסוימות, תרבויות שונות, על מושגים נוספים כמו אובדן, וגם על מושגים כמו טראומה. בסדר?

טוב, אז אני מתחילה. אה, בסדר. טוב, אז כמו שכולכם יודעים, המונח חוסן הוא מונח מאוד מאוד נפוץ. אין אדם אחד שלא פוגש אותו לפחות פעמיים ביום, בסדר? בשלוש השנים האחרונות, גם לפני, אבל בייחוד מאז המלחמה. ויש כאן ככה מגוון כותרות בעיתונים, שזה מהחודשים הראשונים, ממש לפני שלוש שנים אה אחורה מהיום. ואנחנו יכולים לראות שהמונח חוסן, אה, מתקשר למגוון ערכים: אורך רוח, עשייה, ניצחון, כמובן איתנות. בסדר? אז זה אומר לנו שעל סף מאוד אינטואיטיבי, מובן כמשהו אה נעים, ומובן כמשהו טוב, משהו שאנחנו רוצים שיהיה לנו. אנחנו רוצים שיהיה לנו חוסן, סבבה.

אבל מה זה חוסן, ומה זה המונח, מה זה אומר? בסדר, זה מונח כזה מאוד גדול ועמום, מה שנקרא "מונח חוסן". אז זה החלק הראשון של ההרצאה. אני אנסה קודם כול להסביר לכם מה זה חוסן לפני שאנחנו נכנסים לרמות השונות. אז אני אגיד רק, בספרות המקצועית המונח חוסן בכלל יהיה עסוק...

חוסן הוא לא מושג חדש, הוא מגיע בכלל מהמדעים, בסדר? מגיע מהנדסת החומרים, ומתייחס בעצם ליכולת של חומר, בסדר, לחזור לנקודת שיווי משקל, אוקיי, אחרי איזשהי הפעלת כוח.

תחשבו למשל... נמתח, מה קורה? היא נמתחת חזרה, בסדר? מהות השינוי הזה בעצם... [...] זה בעצם מסמן את היכולת של אינדיבידואלים, של ישויות, של חברות סוציאליות להתמודד, להסתגל עם כל מיני שינויים שונים... בסדר? גם בסערה שלהם, גם לחזור חזרה, לגדול ולצמוח, גם עם איזשהו מבט קדימה, לעתיד. בשנים האחרונות בתחום הניתוח, פחות או יותר, מים... זה כזה גדול, מגלים תחום שהוא יותר מתאים.

פרק א · השיעור

📜 ואני אגיד לכם ככה כמה דגשים…

ואני אגיד לכם ככה כמה דגשים לגבי חוסן: הוא קודם כול תלוי הקשר. אם ככה נבחן חוסן קהילתי – אז חוסן של קיבוץ במערב הנגב, הוא דומה לחוסן של קהילה במרכז תל אביב? בסדר? חוסן של קהילה בדרום תל אביב דומה לחוסן של שכונה או קהילה בצפון תל אביב? לא. כל אחד מהדברים האלה, האוכלוסיות הן מאוד שונות. האיומים שיש לכל אחד מהקבוצות האלה, האנשים האלה, הקהילות האלה, מאוד מאוד שונים. וגם המשאבים, וגם האתגרים... המשאבים והשירותים שזמינים לכל אחד מהאנשים והאוכלוסיות האלה מאוד מאוד שונים, וזה כמובן משפיע... בסדר? אם אנחנו רוצים להבין מה זה חוסן, זה גם תלוי מי שואל, בסדר? תלוי איפה אנחנו עומדים.

הדבר השני זה שזה מושג מאוד מורכב ורב-ממדי. חוסן זה לא דבר אחד, יש הרבה דברים בחוסן. יש ממדים תפיסתיים, כמו שדיברנו עליהם, אתם מדברים עליהם כבר הרבה – התפיסה שלי על איך אני חוסן, בקהילה שלי יש חוסן. אבל יש דברים, ממדים פיזיים, בסדר? ספציפיים. גם מספר המקלטים שיש בשכונה זה רכיב של חוסן, בסדר? גם איכות של תשתית חשמל, תשתיות תקשורת, זה חוסן, אוקיי? אז גם כמובן אספקה של מערכת חינוך, שירותי חינוך, זה חלק, בסדר? כמה מבני חינוך מוגנים יש לנו בקהילה, בסדר? אז כל הדברים האלה הם גם חוסן.

פשוט אין הגדרה אחידה. משהו שחשוב להבין, גם היום, אחרי שמחקרים לא מעט זמן עוסקים בעולם הזה של חוסן – אין הגדרה אחת לחוסן. אתם תראו כמה שההגדרות הן מאוד מאוד מגוונות ומסתובבות סביב צירים, אבל אין הגדרה אחת. [...]
סליחה, אני מראה פה, כן, יש פה למטה כאן את המושג Build Back Better, שזה מושג נורא נורא חשוב שמתייחס ליום שאחרי, יום שאחרי המשבר, בסדר? זה בעצם שלב השיקום מהאסון. אנחנו בעצם, הריאקציה של המצב הזה עומדת לבנות מחדש קהילות, מערכות שחוו איזשהו אסון, באופן שיצור אותן עמידות... [...]
בהמשך, אני כבר אומרת פה, יש לנו הרבה ביקורת על מושג החוסן, בין היתר שהוא מאוד עמוק ב... אנחנו לא בדיוק יודעים להגיד מה זה חוסן, מושג שמשתמשים בו בלי סוף, וקשה מאוד למדוד אותו בצורה אובייקטיבית, איך אני מודדת את זה, בסדר? אז מה שיש פשוט המון, ואני כמובן מאוד מאמינה בחוסן, אבל גם...

[...] הגישה האקולוגית אומרת... אז התיאוריה האקולוגית בעצם מציעה, מסתכלת על חוסן באמצעות ארגונים של מערכות, כן, שבתוך ילד — למשל ילד שמתפתח כל הזמן במערכות של סביבות.

אז מה זה המערכות האלה? קודם כול נגיד שהמונח חוסן, ומה שתפוס, זה לא תמונה קפואה, בסדר? גם אצל אנשים, אצל ילדים, חוסן משתנה כל הזמן, בטח בגיל שמתפתח, יכול להשתנות, אוקיי? אבל גם בהתייחס למשאבים. אז אנחנו נוהגים להגיד יחסי גומלין בין מערכות ביולוגיות, פסיכולוגיות, קוגניטיביות — ששחר דיבר איתכם על הדבר הזה: ויסות רגשי, פתרון בעיות, וכל מיני יכולות שמאוד חשובות לחוסן, גם משמעות, כל המיומנויות האלה, הביולוגיות, הקוגניטיביות וכולי. אבל הדבר הזה כמובן מקיים יחסי גומלין בין שאר המערכות שנמצאות סביב: ההורים, האחים, בסדר? המורים, קבוצת השווים, כמובן הקהילה שלנו, וכמובן שהמשאבים במערכות השונות האלה יכולים גם לפעול יחד ולתמוך בהסתגלות חיובית ומיטבית, אבל זה גם הפוך — גם לפגוע בהם, בסדר? אם הן לא מתפקדות, אוקיי? או שהן לא זמינות.

חשבו למשל על ילד, בסדר? הנה, הייתה פה דוגמה שאמרתי קודם להורים על ילדים שחוו את זה, בסדר? אז קודם כול יש פה פגיעות פיזית, נכון? אירוע רב-נפגעים, יש פגיעות פיזית, כן. מה יכול לעזור? אם נמצא ליד מורה קשוב, תומך, שעוזר לתת משמעות, עוזר להרגעה, בסדר? זה כמובן נכון לגבי מורה שנמצא בסביבה, מגיעים לדבר בבית הספר, אבל גם כמובן המצב של ההורה מושפע, נכון? מהיכולות שלו, מהמשאבים שיש לו, מהסיטואציות. אז כל המערכות האלה מקיימות אינטראקציה דו-כיוונית, אוקיי?

אז איך הדבר הזה, מה ההשלכות המעשיות כשאנחנו בוחנים חוסן? כמובן כשאנחנו רוצים להבין, כשאנחנו רוצים לחזק חוסן, לשפר חוסן, אנחנו יכולים לעבוד עם הילד, אבל הראייה צריכה להיות רחבה, שכוללת גם את המערכות של סביבתו. בגדול זה העניין.

אני רוצה להגיד עוד משהו: כשמדברים, שווה להסתכל... כל מיני מצגות, כן, חלקן במוח או בראש, כל אחד במקום שלו. אבל בשביל... אולי זה המון המון, זה אינטנסיבי, אז השקפים פה מיועדים לא כדי לסמן V על כל מיני, אלא החומרים שעל גביהם חשופים אליהם. אבל מי שזה קצת יותר מדי... אז שיתוודע גם לאקולוגיה של עצמו. אנחנו הרבה פעמים[...]

פרק א · השיעור

📜 אז הראיתי קודם את ההקשר של…

אז הראיתי קודם את ההקשר של החוסן, לא רק המלחמה, אבל באמת את המושגים שיודעים שחוסן מבוסס עליהם. אבל הנה, אלה שקפים — אנחנו ממש 15 בפברואר 2026 — ואנחנו רואים גם מושגים נוספים, קונספטים נוספים שעולים בהקשר של חוסן ושחיקה שלהם, בסדר? חוסן כל כך שזור בהוויה הישראלית, כל כך אומרים את זה, כל כך משתמשים בזה, כזה בשפה היומיומית כזה, שזה הפך כמעט סוג של ציפייה, כן? ציפייה ארגונית וחברתית לעמוד באתגרים רגשיים, כמו שאירית אומרת, אתגרים רגשיים מאוד מאוד משמעותיים. ונשאלת שאלה, גם אם אין שאלה שאני בצורה נכונה עונה עליה, ואין אולי תשובה מוחלטת בדבר הזה: האם הניסיון לעמוד באיזה סטנדרט כזה של חוסן לא משאיר אותנו

בסוף היום נורא בודדים, עם איזשהו כאב הצוף שלנו, גם אם אנחנו, כפי שאנחנו, נכון, עוזרים... עוזרים לאחרים, אוקיי? וכמובן גם לאנשים שאנחנו מקשיבים להם או מרגישים להם סביבה... טוב, אז באמת אני אומרת לסטודנטים בהרצאות: מתי בפעם האחרונה היה מין... כל הזמן חזרת שגרה בחלום? מתי בפעם האחרונה הייתה שגרה? בדצמבר 2019 אולי. בסדר, גם זה ככה בערך.

אז מה היה לנו? היה הכלכלי, מה שהוחלט, לא... אמר גם אותו דבר. נו הנה, היה לנו את הקורונה, והיה לנו המצב הפוליטי של כמה - ארבע או חמש מערכות בחירות, אי-יציבות פוליטית משמעותית. הייתה לנו את ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית, איך שלא תקראו לזה, זה לא פשוט. וכמובן, מה שבספטמבר... באוקטובר, אוקטובר.

וחשוב להגיד את המשפט ההפוך מאיזשהו מושג של חוסן: חוסן זה מטבע לשון שאנחנו משתמשים בו בחירום, כן? אנחנו פורקים אותו בחירום, אבל אנחנו אוספים אותו ובונים אותו בזמן שגרה, בסדר? אם אנחנו רוצים לבנות חוסן, צריך שיהיה לנו קרקע יציבה לעמוד עליה. וזה, כמו שאנחנו מבינים, בשנים האחרונות לא כל כך קיים, בסדר? אז איך אנחנו בכלל מממשים... איך אנחנו פותרים את המלכוד הזה?

אז יש כמה צעדים בסיסיים: קודם כול, אנחנו צריכים סולידריות, בסדר? סולידריות גם בתוך הקהילות - איך אנחנו תופסים את הקהילות שלנו - וגם בין קבוצות, בסדר?
אמון: אמון זה משהו מאוד חשוב. גם בעצמנו, ביכולות שלנו, אבל גם באמון למערכת, כולל הצבא. אמון שמתבטא באופן של... הרצון שלהם והיכולת שלהם לדאוג לנו ולשמור עלינו, בסדר?
וכמובן תקווה: אנחנו צריכים להחזיק תקווה שאפשר שיהיה טוב יותר.

אני חושבת שבאמת, בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלכם - בכלל לא חשוב - אני חושבת שאפשר להסכים שיש פצעים עמוקים, שהערכים האלה, הרבים והמאוד חשובים האלה, מאוד נפגעו בשנים האחרונות. אנחנו מתגלגלים במובן הזה, אז אנחנו מבינים שיש לנו אתגר מאוד משמעותי.

האם קיימת תוכנית חוסן עתידית? לא למי שנפגע, אלא קיימת תוכנית בישראל לחוסן לא למי שנפגע, אלא שלא יפגע קודם כול? [...] דיברו על אנשים בעוטף, כאלה שספגו, נכון? היום אין דבר כזה. כמו שאת אמרת, כולנו יושבים עם הטלפונים, אנחנו רואים בלופים דבר כזה. תוכניות לבנות חוסן... חוסן שבן אדם איתו לעולם, בממ"ד, מי שספג גם לפני וגם אחרי... יש לנו...

אני אגיד רק שיש הרבה מאוד סוגים של חוסן שמדברת עליהם הספרות המקצועית, בסדר? שמתי פה כמה דוגמאות, זה ממש לא הכול, אבל: חוסן אישי, חוסן כלכלי, ארגוני, חוסן של תשתיות, חוסן אקדמי, וחוסן... ויש עוד ועוד דברים שאפשר לעשות, בסדר? דברים שמדברים קצת פחות - יש מחקר שנבנה יותר ויותר בשנים האחרונות על הנושאים האלו, אוקיי?

פרק א · השיעור

📜 משהו שחשוב להבין זה שהרמות האלו…

משהו שחשוב להבין זה שהרמות האלו קשורות, יש ביניהן אינטראקציה. ואני אומרת, אני מיד מסייגת: קהילה שיש בה אוסף של אנשים שיש להם חוסן אישי גבוה, זה לא אומר אוטומטית שלקהילה הזאת יש חוסן קהילתי גבוה, בסדר? אין הלימה מוחלטת. יש קשר, אבל הלימה היא לא מוחלטת. אבל בהחלט יש קשר, כי הפרט נסמך על המשפחה, והמשפחה נסמכת על הקהילה, והקהילה היא חלק, נכון, מאזור וממדינה, אז בהחלט יש אינטראקציה. אני לא ארחיב. היום על כל סוגי חוסן, אבל אני אגע בכמה רמות שהן גזורות יותר מהמחקר האישי שלי, ושהן גם לדעתי קצת יותר מנגישות את המושג הזה של חוסן.

אוקיי, אז כבר מכאן אני כן אמרתי: אין הגדרה יחידה לחוסן. יש שלוש הגדרות של שלוש רמות: חוסן אישי, חוסן משפחתי וחוסן קהילתי. אז מה אפשר לראות מהסתכלות באמת על הרמות האלה? חוסן אישי – מדברים על capacity, על יכולת, בסדר? להתמודד ולהמשיך את התפקוד האינדיבידואלי, בסדר? אז מה ששם מבינים זה שתפקוד, או יכולת לשמור על תפקוד, בסדר, הוא ממש קריטי. בהיבט המשפחתי אנחנו רואים פה את ה-ability to respond positively, זאת אומרת שיש תגובה – לא רק תגובה, אלא תגובה חיובית מותאמת. היא תגובה, בסדר, לסיטואציה שלילית, לצאת ממנה... family strength, לצאת ממנה מחוזקים. יש פה לא רק חזרה לתפקוד, לשגרת תפקוד בסיסית, אלא גם מה שנקרא משקם ומעלה, אוקיי? וברמה הקהילתית – גם פה community adaptation, וגם פה הסתגלות, התמודדות. אז אנחנו רואים שהמילים הן קצת אחרות, והמיקוד אולי קצת מרחיב ומצר, אבל זה בסוף הכול על אותו ציר, אוקיי?

ומפה, אם אין לכם איזשהי שאלה מאוד כללית... [...] אני רוצה להתחיל לדבר על רמות ספציפיות. חוסן מסתמך גם על... ברמה התיאורטית, מה מגדיר את הקונספט הזה של חוסן, מה החוסן המרכזי, וגם מה הנתונים שנמצאים בבסיס של כל מיני מחקרים.

אז אני מתחילה עם חוסן אישי. זאת למעשה נקודת ההתחלה, ויש משהו מאוד מאוד חשוב – יש כמה אמירות שנורא חשוב לי להגיד בעצם. המושג הזה של חוסן – אם נחזור גם למה שהיה בהרצאה הקודמת – צמח מתוך האובזרווציה ומתוך ההבנה שלא כל מי שנחשף לאירוע מלחיץ... ואני בכוונה לא אומרת אירוע טראומטי. אירוע טראומטי זה משהו שמשתמשים בו הרבה אנשים: עובדות סוציאליות, פסיכולוגים. אני לא מגיעה מהדיסציפלינה הזאת, ולכן בעיניי הניתוח האוטומטי של אירוע טראומטי הוא קצת בעייתי. בואו נחליט, לאנשים שהם בטראומה, בסדר?

כי אנחנו יודעים – כמו שהראו לורי ואחרים, וזה נתונים שיצאו לי גם על הנתונים של המחקר על אנשים שחוו את השביעי במלחמה – אנחנו רואים 40% שיש להם אבחנה פסיכיאטרית, אבל יש 60% שלא, בסדר? יש 60% שלא צריכים את התחלואה המז'ורית, כן, תחלואה פסיכיאטרית מז'ורית. מי אלה האנשים האלה? אלה האנשים שיש להם, בסדר, אנחנו רואים הרבה אנשים שיש להם חוסן, בסדר? שזה נראה נורא נורא... מכאן בעצם הגיעה כל הדיסציפלינה הזאת של חוסן, אוקיי? אז שוב, לא כל מי שנחשף לאירוע מלחיץ, אירוע עם פוטנציאל טראומטי, בהכרח יסבול מהשלכות שלו. חלק מהאנשים מראים הסתגלות ותפקוד חיובי, אז זה בעצם חוסן.

עכשיו, לאורך השנים כל מיני חוקרים הגדירו חוסן בכל מיני צורות. דיברו על מסלולים... דיברו על מסלולים, בסדר? דיברו על תהליכים – משהו שמתפתח לאורך זמן, [...] אינטראקציה בין הפרט והמערכות מסביב. מדברים גם על תכונות – אנחנו נולדים, בסדר, עם איזשהי יכולת בסיסית, עם איזשהי תכונה מסוימת של חוסן, כן, שאפשר להשפיע עליה, משהו שבא איתנו בעולם. והרבה אנשים כיום מסתכלים על חוסן כעל איזשהי נקודה על רצף, בסדר? בין חוסן ובין פגיעות, אוקיי? כשהמיקום שלנו על הרצף יכול להשתנות, אוקיי? ממוצב על ידי כל מיני גורמי סיכון וגורמים מגינים, על ידי תחושת המסוגלות שלנו על ידי כל סיפור אישי שלנו, גם של ילדים, על ידי האופן שבו אנחנו משתמשים באסטרטגיות התמודדות מיטיבות או לא מיטיבות – גם על זה נדבר, וגם על ידי חשיפה מסולמת... חשיפה שכבר בעצם קצת רמזתי עם הסיפור של הבנייה. אבל אני אגיד שחשיפה מסוימת, לא רק שיהיו כל המוכנות, כן? שלי, זה יכול להיות גם, לא יודעת, משהו ברמה האישית, משהו קטן, היא יכולה להציל אותה, בסדר? אז זה גם יכול להיות.

זוכרים את את הדוגמה שאם אנחנו מושכים יותר מדי חזק, יותר מדי פעמים? בסדר, יש גבול לכל דבר, לכל קפיץ יש גבול.

אז שוב, אם אנחנו למשל רוצים להבין חוסן, אנחנו רוצים להבין אם לבן אדם יש חוסן אישי גבוה, מה אנחנו שואלים אותו? אז יש לכם פה דוגמה לשאלון שהוא נורא נורא פופולרי, זה CD-RISC. והנה מה שאנחנו שואלים אנשים שאנחנו רוצים להבין אם יש להם חוסן: אנחנו שואלים אותם אם לדעתם הם יכולים להסתכל על המשימות, אם הם יכולים להתמודד איתן; אם הם מסתכלים על סיטואציה ויכולים לראות בה שעשוע, גם אם סיטואציה היא לא משעשעת, בסדר? כי הומור מחזק אותם; אם הם מתאוששים בקלות מאיזשהו משבר, בסדר? ועוד ועוד ועוד.

פרק א · השיעור

📜 אז כשאנחנו מדברים על מה זה…

אז כשאנחנו מדברים על מה זה חוסן, בסדר? זה דוגמה מאוד מובהקת למה זה המשאבים האלה שאנחנו אוספים לטובת החוסן שלנו, בסדר? מה זה היכולות... טוב, אני אגיד את זה ממש בקצרה: זה שקף מהדוקטורט של דוקטורנטית שלי, צילה מדר, שבדק את החוסן וההסתגלות של מילואימניקים צעירים שנכנסו לעזה בזמן המלחמה. ומה שהיא ראתה זה שיש קשר ישיר, כמובן, בין חשיפה לאירוע מלחיץ לבין מצוקה – כן, יש קשר – אבל חוסן אישי, בסדר? זה אחד הגורמים שמתווכים וממתנים את הקשר הזה. זאת אומרת, החוסן האישי שאני מביאה לעזה משפיע בסוף על רמות המצוקה שלי ברגע. מה שלא מופיע פה, ואני אומרת לכם, שיש גם קשר בין חוסן לבין אסטרטגיות התמודדות, בסדר? לבין איזה אסטרטגיות בן אדם בוחר או לא בוחר, בסדר? אבל על זה נדבר עוד קצת.

אני קופצת לחוסן קהילתי, סליחה שזה ככה מאוד מהיר, רציתי לתת לכם את המושג... רק יעץ על מה שחזרתי קודם: "לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף" (ישעיהו ט', ט'). והנה הסיפור של תמ"א, שאומר שאוקיי, לא ישוחזרו למה שהם היו, הם ישודרגו, בסדר? נבנה טוב יותר, תמיד יותר, מה שנקרא, בסדר?

אז חוסן קהילתי – דיברנו כבר על ההגדרות, אני לא חוזרת על ההגדרה עוד פעם, אבל אני אגיד שבעצם משאב, אחד המנגנונים הטובים ביותר להתאוששות במצבים של קהילה... חשיפה ממושכת, כן? לאירועים מורכבים ומלחיצים... כמובן שהשורשים, כמו שאמרתי קודם, מוצאים את טרום המשבר גם בתשתיות פיזיות, גם בתשתיות חברתיות, רמה של אמון, משאבים. ואני רוצה להציג לכם... יש הרבה מאוד מודלים למדוד חוסן, למדוד חוסן קהילתי. אני בחרתי להציג לכם מודל אחד, שהוא מודל שאני מוצאת אותו שימושי... אז המודל הזה... בסדר? אז המודל של הפרה אתסדר, זה מודל שבא להגדיר וגם למדוד חוסן קהילתי, ומתבסס על תפיסה... התפיסה של הרשות, לא משנה אם זה קיבוץ או עיר, בסדר?

אמות הרשות זה מקבלי ההחלטות, בעיקר בהקשר של חירום. בחירום – מסוגלות קהילתית לפעול לעזרה הדדית, לחזור לאחר תחושה של פעילתיות. אוקיי. מוכנות בחירום – מערך השירותים בחירום, תפיסת מוכנות, יסודות בחירום. בסדר. קשר למקום – ממש פיזי, לא רק תחושה של שייכות במקום המגורים. והדבר האחרון הוא אמון חברתי – אמון בין תושבים, קבוצות, יישובים, בין שכנים.

אוקיי, אז זה המודל שלהם, וזה מודל של ממש... יש לי שיתוף פעולה מאוד מאוד ארוך עם מועצה אזורית אשכול, ואנחנו אוספים אותו לאורך יותר מ-10 שנים, מאז צוק איתן ב-2014. סדרת סקרי חוסן לאורך זמן מאוד מאוד ארוך, צברנו המון המון כלים. אז מה שאתם רואים פה זה התוצאות של סקר החוסן הקהילתי לפי חמשת הממדים, ויש פה באדום ממוצע בציון החוסן הכללי.

אז קודם כל אנחנו רואים שהסקר הזה היה באמת תקף בכל התקופה הרב-שנתית, מאז צוק איתן, דרך הקורונה, והסקר האחרון היה ממש עכשיו בפברואר, כארבעה חודשים אחרי השבעה באוקטובר, מהמלחמה. הרבה מאוד מהקהילות בחבל אשכול – לא כולן, אבל... לא כולן חזרו בקבוצה, ברור. מה אפשר ללמוד מהגרף הזה שמסתכלים עליו?

אז קודם כל אנחנו רואים יישובים שוחקים את החוסן, מה שנקרא חוסן הכי נמוך, ואפשר לראות את הצניחה המאוד משמעותית בסקר האחרון. הקהילות האלה, לפני השבעה באוקטובר, הן היו עם המון חוסן. הציון הממוצע מתוך 5... עובר 4, אז ממוצע של 3.27, אלה רמות חוסן מהגבוהות בארץ... אז הגיעו לאירוע הזה עם רמות חוסן קהילתי מאוד גבוהות, ואנחנו רואים, כמובן בצורה מאוד מאוד מובנת, את הירידה בחוסן שאנחנו מסתכלים עליה היום.

מה עוד אפשר לראות כאן? אפשר לראות שלא כל גורמי החוסן נפגעו באותה מידה. אז יש גורמים... כמו הקשר למקום, בסדר, הקשר של האנשים לאזור, ליישוב, אוקיי, וגם המסוגלות הקהילתית – יישובים קטנים... בסדר. אז אלה מדדים שאנחנו רואים שיכולים גם אולי לצאת נפגעים מאורך הזמן, אבל יחסית נשארים גבוהים. ויש גורמים שמאוד מאוד נפגעו, בסדר? שזה למשל, רואים את הסגול שפה, את המנהיגות – אמון במנהיגות. זה המשתנה שהכי נפגע, בסדר? הוא באופן כללי... בשבעה באוקטובר שנפגע בצורה משמעותית, גם החברתי, בסדר.

פרק א · השיעור

📜 טוב, אני רוצה לעשות זום-אין לתוך…

טוב, אני רוצה לעשות זום-אין לתוך הסיפור הזה של חוסן. זה שקף מתוך גל אחד, מהגל של 2012. ניסינו להבין, בתוך קהילה מסוימת, אם יש קבוצות שיש להן יותר או פחות חוסן. אז אתם רואים פה את הציון הכללי של החוסן, ואתם רואים פה, בסדר, ציר X זה הגיל. אנחנו רואים שיש ככה בקבוצת הגיל הצעירה, עד גיל 30... פתאום יש פה איזה צניחה, מה קורה?

בגילאים האלה, ב-20 עד 40... אה, יפה, 30 [...]. לעולם, האם המסקנה היא שילדים נפגעים בחוסן? כמובן שלא. אבל הדברים שלנו כהורים, או לדאוג לאדם מבוגר, שׂמה עלינו המון, בסדר? שׂמה המון... מי ש... זה שׂם הרבה מאוד על הכתפיים שלנו. מעייף מאוד לעבור פאזות בחיינו, בסדר? ורואים את זה יפה מאוד בחברה הישראלית.

שימו לב שברגע שהמחויבות ההורית הזאת קצת יורדת מבחינתנו, אנחנו רואים את השאיפה להמריא החוצה, ואנחנו רואים את ציוני החוסן הגבוהים והיציבים באופן הרגיל, היותר מוכר, הרגיל – בפנסיה, אוקיי?

וזה... אבל [...] שמותר לנו בדברים בריאים. כן, אנשים שאיבדו... אולי זה כבר מעורר... [...] סליחה, לא שמעתי... כן, אולי הסערה המשפחתית, יש גם לילדים בוגרים בסערה המשפחתית, מאוד יכול להיות שגם... בעצם חשש, בסדר. [...] אמא שלך... לפני השבת, בסדר, לפני השביעי באוקטובר, אוקיי? ואתה צריך כל הזמן... רגע, להגיד בחוץ: איפה אני צריכה להביא אותם? איך הם מגיעים? מה היא... עכשיו זה מכניס, נכון? זה מכניס אותך להמון המון... אה, כל... מה שאני רוצה לומר, משהו מזווית מורכבת – הגענו עד שער הנגב בעוטף, זו רק אוכלוסייה אחת שחיה בעוטף, בסדר? כמה קילומטרים משם, ממש לא רחוק, היום עוד פעילות, בסדר?

אז הנה למשל אותו סקר חוסן, עם אותם פרמטרים שהגדרתי לכם, בדקנו אותו גם בגליל, בכפרים [...] בסדר, [...] וגם בכסייפה, בבית ג'ן, בכפרים מאוד קרובים מנגד. ותראו את ההבדל העצום בציוני החוסן בין אוכלוסיות שחיות בסמוך גיאוגרפית, בסדר? כמה קילומטרים בודדים. אז אנחנו מבינים שסקר החוסן שלנו הוא פונקציה של הרבה מאוד דברים.

אז הנה למשל... מה למשל יכול לפגוע בחוסן? וראינו את זה המון לאורך המלחמה הנוכחית. אני רוצה שתפגשו את השקף של המיגון, בסדר? בכפרים הבדואים אין מיגון, אין טיפת ברזל, אין מקלטים, בסדר? אנחנו מצפים שיהיו שם ציוני חוסן גבוהים? ודאי שלא. אני יכולה להראות לכם... המנבאים הכי גבוהים של החוסן, החלקים של החוסן שאנחנו רואים, זה קשר למקום, בסדר? וגם אמון חברתי, והנכונות... יותר אמון למוסדות החברתיים.

כן, בבקשה. [...] כן, כן, אנחנו רואים... אז אמרנו, גם ליישובי קבע... ליישובי קבע יש מיגון, בסדר? אפשר לדבר... [...] אני לא יודעת אם אתם רואים... אולי... בין היישובים הבדואיים... ממש לא, בדקתי את הפער בין היישובים... אני מדברת כרגע על הפער בין האוכלוסייה... [...] אני לא... אני מוציאה... אם אנחנו רוצים ממש לדבר על זה, יש המון המון פרמטרים של אי-שוויון מבני שקשורים לאוכלוסייה הזאת ולאוכלוסייה במדינת ישראל, שלא קשורים רק למיגון. מיגון זה דוגמה אחת. דוגמה אחת, אתה צודק במובן... בסדר, דוגמה אחת. יש עוד הרבה מאוד גורמים שיכולים להשפיע על פגיעה בחוסן שלא קשורים למיגון, זה עוד לפני המלחמה, בסדר?

טוב, אני עוברת רגע לומר כמה מילים על חוסן ארגוני, בסדר? ואני אגיד... אני אתן... אני רוצה לדבר על חוסן ארגוני דווקא מהפרספקטיבה... מהפרספקטיבה שלי, שהיא הפרספקטיבה של מערכת הבריאות, ואני ספציפית... אז אנחנו כולנו יודעים שביל אוקטובר. באמת, האתגרים הרפואיים הקריטיים היו עצומים. היה שטף מסעיר שלא נראה פה מעולם. בית חולים סורוקה ובית חולים ברזילי טיפלו במאות נפגעים. רק כשבית חולים מתכונן למה שנקרא אר"ן – אירוע רב נפגעים – מתכוננים ל-100 איש, 150 איש שמגיעים ביחד. כמה הגיעו לסורוקה ב-7 באוקטובר? מעל 600, בסדר? מעל 600 איש בכלום, בכלום זמן, בסדר? אז גם שטפים עצומים עם פציעות מאוד קשות, מאוד מורכבות, כמה חדר טראומה יכול להכיל, בסדר?

פרק א · השיעור

📜 עכשיו, כשמד"א מתכונן לאירוע, כשמתרגלים אר"ן,…

עכשיו, כשמד"א מתכונן לאירוע, כשמתרגלים אר"ן, זה מתכונן להגיע לאירוע שכבר הסתיים, לא לפנות פצועים תחת אש. זה דברים שהמערכת לא התכוננה להם ולא הייתה מוכנה להם. אף על פי כן, באמת הסיפור של המענה הזה, הסיפור של חוסן – הייתה התגייסות מדהימה של הצוותים. אנשים הגיעו, נסעו תחת אש לפני שקראו להם, בסדר? גם הסטודנטים שלנו מבן גוריון, מרפואה, הגיעו לסורוקה ונרתמו וסייעו ונשארו באמת. כשאנשים בסורוקה מדברים על היום הזה, אז הם עם דמעות בעיניים, אפילו [...] מחדר ניתוח. כן, זה הסיפור של החוסן בסורוקה. אבל זה באמת מראה משהו על גמישות, שאנשים הבינו: צריך לעשות, צריך לעשות כדי להציל, בסדר?

אבל באמת הפינוי הרי היה מדהים. מעט מאוד אנשים שהגיעו לחדר טראומה נפטרים, סך הכול. הסיפור הזה – ואני מבקשת, למרות מה שאני תכף הולכת להגיד, זה סיפור של חוסן, בסדר? אבל אני לא יודעת כמה אתם חשופים לדבר הזה, יש גם ביקורת. גם באמת ביקורת על המענה שניתן. יש רכזת טראומה שדיברה על זה שלא עשו ויסות שניוני. כולם הגיעו לסורוקה, לא פינו אותם לבתי חולים אחרים. אנשים... היה טיפול, לא היה טיפול... נפטרים בבית בגלל שלא עשו ויסות נפגעים. לא יודעת כמה אתם מודעים לסיפור הזה.

אבל העיקר עכשיו, מה שאני רוצה... מבלי להיכנס לפרטים, מה שאני רוצה לומר זה שגם הפקת לקחים היא חלק מאוד משמעותי בחוסן, אוקיי? אם אנחנו לא מפיקים ולא משקללים את המענה ואת ההיערכות לאירוע הבא, אנחנו פוגעים בחוסן. זה לא אומר שהמענה שניתן בשטח לא היה מדהים, שהצוותים לא תפקדו בצורה מדהימה, בסדר? אבל תמיד צריך... ביקורת זה חלק מחוסן, נקודה נורא נורא חשובה.

טוב, אני קצת רצה על השטף הזה. יש פה שטף שקצת... [...] אתה ממש בין חוסן אישי וחוסן חברתי. וגם פה, בחוסן חברתי... חוסן לאומי – אני רוצה לדבר עליו דרך באמת הסיפור של 7 באוקטובר, של החודשים הראשונים למלחמה, בסדר?

אנחנו יודעים שבאמת... שסביב כולכם הייתם, וגם הייתם חלק מהדבר הזה, שהיה מפעל התנדבות מדהים בקרב החברה הישראלית מ-7 באוקטובר והלאה. הנה, נכון נגיד, 50% מהאוכלוסייה בישראל עסקה באיזושהי התנדבות בשבועות, בחודשים הראשונים של המלחמה, וזה באמת דוגמה מדהימה לחוסן לאומי, בסדר? אין ספק.

אבל שימו לב שכבר פה, אוקיי? האתגר שעומד כבר מהחודשים הראשונים, האתגר שעומד... הוא לשמר את המוטיבציה והאנרגיה. זה לא... זה לא פשוט, בסדר? כולנו נשחקים. אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו היום, אנחנו יודעים שכמות גדולה, בסדר, של אנשים שעשו המון התנדבויות... הדבר הזה פשוט... אפשר להסכים בו עם המטרה הראשונית, לא... זה קצת לנשוק, בסדר? הנשק

שהיה במהפכה המנטלית, ברפורמה המשפטית, באותו יום של שבעה באוקטובר, ולא יכולים להסכים, מנגד לא מסבירים מה שהם עשו עם המטרה שלהם. הם בעצם לקחו את כל העמל שהם קנו והסיגו אותו לסיפור של ההתנדבות היומית, בסדר? אז שוב, זה בכלל לא קשור לנו, את המטרה שלשמה התנדבו, אבל זו גם הגמישות הזאת האופרציונלית. וזה לא דבר שחלוקים להתקפל במשהו אחר, זה גם של חוסן. אז גם פה, כמו שאני אומרת, גם פה יש ביקורת. מה הביקורת? אז כל המיזם המדיני הזה היה מיזם שהגיע בוטום-אפ מהחברה האזרחית, זה לא היה מיזם שמנוהל על ידי המדינה. במידה מסוימת יש קולות שאומרים "זה לא צריך להיות כך, זו חברה אזרחית שממלאת מה שהמדינה אמורה לעשות", בסדר?

עכשיו, זה דבר אחד. זה מביא למשל כשהמיזם יורד מלמטה, מזרם של משאבים, אז הרבה פעמים המון המון תרומות שזלגו לים המלח או לא, בסדר, הגיעו למלונות של קיבוצים במושבים, אבל למלונות של עיירות פיתוח, למשל, הגיעו הרבה פחות, וזה יצר תחושות מאוד קשות בשטח, בסדר? זו דוגמה אחת. הדוגמה השנייה היא שהמון אנשים טובים, אני אומרת באמת אנשים טובים, הגיעו לפריפריה והקימו מיזמים של בייביסיטר לילדים, למבוגרים, כן, שסייעו לאנשים. אבל מי בדק את האנשים האלה? מי בדק שיש להם כשירות, שיש להם תעודות? מי? אף אחד. אז היו גם ויש עדויות, לא ידעתי את זה, פה יש עדויות ממשיות על אנשים שהביאו דברים כאלה. כן, שוב, כי המיזם לא היה... לא הייתה פה שום רגולציה ולא היה אף אחד שנהג את זה ברמה מערכתית, ברמה לאומית. אז גם יש מה ללמוד מהתנהלות המדינה הזאת, אני אומרת באמת: פוס, בסדר?

פרק א · השיעור

📜 טוב, אני רוצה רק לדבר על…

טוב, אני רוצה רק לדבר על יחסי הגומלין של המושג חוסן עם מושגים שכנים, בסדר? אז אחד הדברים הכי חשובים... שאני כל הזמן אומרת את זה לסטודנטים שלי, זה שחוסן הוא לא קושי, בסדר? זה לא הצד ההפוך של מצוקה, זה לא ההופכי, בסדר? אדם יכול לחוות לחץ, פחד, עצב, מצוקה, בסדר? אבל גם להיות בעל חוסן, בסדר? מה ההבדל? האופן בו אנחנו מתמודדים והיכולת לתפקד או לחזור לתפקוד, בסדר? זה לא אומר שאני שומרת על סטטוס קוו ולא אולי קצת מוותרת, אוקיי? אז עוד פעם, זה לא קושי. אנחנו יכולים לראות מושגים שמתקיימים במקביל אחד לשני, אחד ליד השני. הרבה פעמים אני מציגה את המבחן שבעצם אנחנו מקבלים כל מיני מכות, חוטפים כל מיני מכות תוך כדי שאנחנו ממשיכים לצעוד, בסדר? אוקיי, זה יכול להיות גם ברמה האישית, גם ברמה המערכתית, הקהילתית, הלאומית ועוד.

[...] אז תכף אני מגיעה לזה כשאני מדברת על זה, בסדר? [...] אני אדבר על זה עכשיו. אז הנה השקף שגם מוריד את החרדה, בסדר? על פי אותם אותם מקורות, פחות או יותר, אנחנו רואים שאצלי המסלולים הם קצת אחרים, בסדר? המסלול הזה של ה-Resistance הוא לא מה שאני, או מה שאני ואחרים כן מציגים כחוסן, אוקיי? חוסן אצלי... כפי שמוגדר פה על הציר, הוא לא שפה של תפקוד שנראה תפקוד רציף, אוקיי? אז פה, במדד התפקוד, דווקא מסלול של Recovery, כן? שיש איזושהי ירידה מסוימת מיד אחרי האירוע, ככל שחוויינו משהו, אוקיי? זה בסדר אם שנייה נעצרות ולא נתקעות, רגע. אוקיי, אבל יש באופן יחסי חזרה לכמעט אותו דבר, בסדר? לאותו דבר או אפילו כמעט אותו דבר, אוקיי?

ויש אנשים – שגם ראיתם בצהריים – שזה באמת הבאונס שלהם. באמת אנשים שחודש, שבועיים, תקועים לתקופה מאוד ארוכה. אפשר לראות אנשים שחווים עליות וירידות, ויש המון המון מסלולים. אנשים שמחזיקים רמת תפקוד יחסית גבוהה, ואחרי הרבה זמן פתאום מתפרקים. וזה משהו שאנחנו רואים לצערי מאוד עכשיו, נכון? אנשים ששהוו המון זמן בבית [...] לגמרי.

אז עוד פעם: שני אנשים שחוו בדיוק את אותו אירוע, בסדר? יכולים להגיב באופן מאוד מאוד שונה, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

פה מי ששאל אותי על החוסן [...] אז יכול להיות שאנחנו מציגים חוסן החוצה – לא כשקר, בסדר? יכול להיות שמישהו באמת גילה חוסן בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך (והארוך יכול להיות חצי שנה, יכול להיות חמש שנים, בסדר?), וזה לא כי הוא מעמיד פנים, אלא כי הרבה פעמים בסוף היריעה נקרעת, בסדר? אם אנחנו לא נותנים תמיכה ועוזרים במשאבים, בסוף היריעה נקרעת, בסדר?

אז שוב, הסיפור של משאבי חוסן – גם אישיים וגם קולקטיביים: גם מה שיש לי וגם מה שיש מסביבי, והוא נגיש לא רק זמנית, אלא גם נגיש...

ולכן אני אומרת ששוב, מאוד לא להניח באופן גורף שאירוע מסוים הוא טראומטי, בסדר? שני אנשים שחווים את אותו אירוע – אחד יכול ממש לחוות הצפות מאוד מאוד שונות [...] אנשים ששניהם עברו שואה, היו במחנות ריכוז. ואז אחד אמר: "עברתי את האירוע הזה, לא חשוב מה קרה, יהיה בסדר", והשני אמר [...] אחד חזר לעבודה, אחד אמר שנים שהוא לא צריך פסיכולוגיה... כל אחד לקח את זה למקום אחר [...] מבחינתי היה אירוע [...] של מה שאת אומרת [...] איך קוראים לזה בדיוק? לגמרי.

אז אני עוברת לדבר על חוסן וההקשר של הסתגלות, בסדר? נדבר ממש בקצרה על הסתגלות מול אדפטציה וכולי.

פרק א · השיעור

📜 אז חוסן הרבה פעמים הוא היכולת,…

אז חוסן הרבה פעמים הוא היכולת, ה-capacity שלנו, בסדר? הסתגלות לאירועים נסיבתיים, והאדפטציה זו היכולת לפעול, בסדר? היכולת להשתמש במשאבים שעומדים לרשותנו – גם משאבים אישיים וגם משאבים קולקטיביים, תפיסתיים, רגשיים – כדי להתאים את ההתנהלות שלנו לדרישות החדשות שיש מאיתנו כשבכלל קורה איזשהו משבר למישהו.

אז אדפטציה, בשונה מחוסן... חוסן הוא המושג היותר מופשט, מושג-על, ואדפטציה היא כבר התהליך הקונקרטי, בסדר? באיזה אסטרטגיות אני בוחרת: האם אני בוחרת בפנייה לטיפול, או האם אני בוחרת בהכחשה ובהימנעות, בסדר? האם אני צריכה לארגן מחדש את המשאבים שעומדים לרשותי, צריכה לשנות דפוסי חשיבה קוגניטיביים... פה אני כבר רומזת על ההתערבות, כן? כי הרבה פעמים על האדפטציה, בסדר, אפשר ככה להשפיע בהתערבות בצורה יחסית יותר פעילה, יחסית מהירה או יחסית יותר זמינה, גם אם בתחומים אחרים, בסדר?

אבל – ואני מדגישה פה, כבר אמרתי את זה – לא כל אדפטציה, לא כל הסתגלות היא חוסן. ההסתגלות גם יכולה להיות מזיקה לנו, בסדר? אז הסתגלות דרך הכחשה, נורמליזציה של משבר, בסדר? היא יכולה בצורה בטווח המיידי, במידה... לא יכול להזיק לנו. הרבה פעמים יש איזשהו בנפיט בטווח הקצר, אם אנחנו נמנעים או מחזיקים על הקצה, אז זה עוזר לנו, נכון? אבל בטווח הארוך אנחנו רואים שאנשים שמחזיקים מחשבות לא אופטימליות מראים דווקא עלייה ברמות מצוקה, וקצב הרבה יותר גבוה של... גם שימוש בודד באסטרטגיה חד-ממדית או אסטרטגיה חדשה, או הסתמכות בלעדית על משאב מסוים, לא בהכרח הולך להיגמר בסדר. גם זאת היא לא בהכרח השתדלות שהיא יעילה, אלא לשנות את סוג ההשתדלות או הבחירה בהשתדלות שאנחנו עושים גם בחיים עצמם, בסדר?

השתדלות לשבעה באוקטובר לא דומה להשתדלות לימי השגרה שהיו לנו לפני, באמת באופן אחר לגמרי. תחושת המסוגלות האישית שלנו, וכמובן במה שעומד ביסוד, בסדר? במה אנחנו יכולים להשתמש. אז אמרנו שזוויות שונות קשורות לרמות... בעיקר, בעיקר... בסדר.

מה שאמרתי, אם הזכרתי כבר את המונח צמיחה – להיות בצמיחה אחרי משבר, המונח צמיחה פוסט-טראומטית שחלקכם מכירים – אז השקף שאתם רואים פה קצת מארגן לכם מה זאת בכלל צמיחה פוסט-טראומטית ומה היא איננה, בלשון המעטה.

אז צמיחה פוסט-טראומטית זה שינוי תפיסתי חיובי, בסדר? שאדם מציג בעצמו בעקבות התמודדות עם אירוע קשה. למשל ביחסים הבינאישיים של בן אדם, בכוח האישי שלו, או בסדרי העדיפויות שלו, בסדר? חוסן וצמיחה הם מושגים מובחנים. לא כל מי שיש לו חוסן מאוד גבוה בהכרח יחווה צמיחה, ממש לא, בסדר? זה משהו שחשוב להבין. אנחנו לא יכולים לצפות מאנשים, בסדר, להגיד: "עבר זמן, תצמחו", זה לא עובד ככה, בסדר? צמיחה יכולה... כמו חוסן, צמיחה יכולה להתקיים לצד מצוקה ולצד חוסן. היא יכולה להילוות...

[...] זה שקף מתוך הסקר חוסן קהילתי שעשיתי באשכול ממש עכשיו, בסדר? שנתיים וחצי אחרי המלחמה, ושאלנו את 1,240 המשיבים בסקר הזה, והעברנו להם גם שאלון צמיחה פוסט-טראומטית. אז קודם כל, אתם רואים פה בעמודה הכחולה את הציון צמיחה פוסט-טראומטית כוללת, [...] שהוא 2.8 מתוך 5. כלומר אנחנו רואים רמות יחסית נמוכות של צמיחה פוסט-טראומטית. אנחנו מדברים על שנתיים וחצי אחרי המלחמה, לא חודש, בסדר?

איפה כן רואים קצת יותר גבוהות? בדקנו כמה קטגוריות של צמיחה פוסט-טראומטית, אז רואים למשל בהערכה מחודשת של החיים, יחסים בינאישיים, בסדר? אלה דברים שלמשל אנשים בסקר הזה, הממוצעים קצת יותר גבוהים. אבל ככלל, לא רואים צמיחה מאוד מאוד משמעותית ברמות האלה. [...]

פרק א · השיעור

📜 כמה השקופיות האחרונות של ההרצאה הן…

כמה השקופיות האחרונות של ההרצאה הן המבט הקצת יותר ביקורתי על המושג הזה של חוסן. אז נתחיל להגיד משהו, למשל הסיפור של חוסן שורשי... ואני אומרת נקודה מאוד חשובה: שחוסן לא מתחלק באופן שווה בין קבוצות, בין אינדיבידואלים לבין קבוצות. יש הרבה מאוד תהליכים, סתם גורמים לניוד, והם שמייצרים חוסן סלקטיבי או נקודת פתיחה שונה להרבה מאוד אנשים והרבה מאוד קבוצות במדינה. לא רק אצלנו, כן? אבל אני מדברת כרגע על הקונטקסט הישראלי. מי לנשים, תגידו, משפחה... נשים מספיקות, מחזיקה את הבית כשהבן זוג עושה 400 ימי מילואים, כן? היא מחזיקה את הבית, היא מחזיקה את... גם אם ההכנסה נפלאה, זה עדיין עומס שקוף שיושב על הכתפיים של מה שנקרא האמהות. יש לה ממ"ד, בסדר, אבל הקבוצה של... קצת... אבל כן, הרבה פעמים במלחמה, בואו נזכור, אימהות שנשארות בבית עם הילדים, ומה קורה לבחירה שלהן, בסדר? גם... ואנשים עם מוגבלות, מה קורה לבן אדם בן 70 שגר בקומה רביעית בלי מעלית, בסדר? ואולי גם יש לו איזשהן מגבלות ניידות, אבל הוא נמצא בקומה לא מונגשת, כשיש אזעקות... ויש ארבע אזעקות בלילה, יכול לרוץ למעלה ולמטה? לא בהכרח. כמה אנשים שכנראה נשארו... ולא רק, אבל גם קבוצות מודרות... וזכרנו קצת מנגד, אבל יש עוד הרבה מאוד קבוצות מנגד.

למשל, אני... בתוך הבית, ואני יכולה לספר לכם שאני שגרה בבית יחסית חדש, ממ"ד בתוך הבית. המשפחה שלי שלידי, שגרה בבניין משנות השבעים, היא נמצאת במינוס אחת, והבית שלידם בכלל אין לו שום מיגון, והיו צריכים לרוץ את כל השכונה עד... בבית ספר. במתקפה האחרונה מאיראן חווינו אירוע אחר לגמרי, כל אחד מאיתנו היה בסרט אחר. הכל מאוד יקר... המשאבים, בסדר? אז האי-שוויון שלנו במשאבים הוא מאוד מאוד משמעותי, היכולת שלנו לשמור על חוסן באירועים קשים, בסדר?

ואני רק רוצה להדגיש פה שחוסן לאומי – כשאנחנו מדברים על חוסן לאומי, כן? – לא יכול להתקיים בלי שוויון בתנאי יסוד, בסדר? פשוט... זה פשוט מציל חיים, תנאי יסוד, כן.

טוב. נקודה נוספת היא פוליטיזציה של המושג חוסן, בסדר? בשנים האחרונות היו גם קולות שאמרו: "רגע, כן, זה נורא שנעשה שימוש במושג חוסן, אבל אתם הופכים את המושג חוסן... משתמשים בו יותר מדי ומביאים את כולנו להבין חוסן כאיזשהו מנגנון שהוא כמעט מנגנון משמעתי", כן? מה זה אומר? שבעצם בשיח של חוסן – להחזיק, לשתוק, לא להביע ביקורת, לא להביע מצוקה, כי אז אתה נתפס כמישהו שלא מכיר תודה, כן? אז יש לזה גם איזשהו צד... מה שאמרנו על זה שחוסן זה לא שאין לכם מצוקה, ואומרים: "כן, אם אתה מביע מצוקה או ביקורת או לא יודעת מה, אז אין לך חוסן, אתה לא בסדר", בסדר?

ואני מציעה... ואני אומרת שחוסן כולל גם את היכולת להביע ביקורת, לפרוק וגם למחות, בסדר? חברה שמסוגלת להתמודד עם הדברים האלה בלי להתפרק זו חברה שיש לה חוסן, אוקיי? [...] זה באמת פרשנויות, זו לא עובדה, זו פרשנות. וההצעה שלי, גם ברמה האישית – וזה אולי מתקשר באמת לעבודה הראשונה שלכם – לחזור שנייה לטיפול: ההודאה בקושי היא לא חולשה, כי שימוש באסטרטגיות משאביות... בסדר, זה חוסן.

ואני מגיעה לאחרון. אני רוצה לדבר על חוסן באמת מערכתי, גישה מערכתית. אז אמרנו, חוסן הוא לא רק של אנשים, זה לא רק של אינדיבידואלים, זה גם של מוסדות, בסדר? ואני חושבת שכדאי לעבור משימוש, למשל "חוסן של"... מתפלאים: "וואו, איזה אומה בעלת חוסן אנחנו!", "וואו, איזה קהילה חסונה אנחנו!", "איזה אנשים בעלי חוסן אנחנו!". משתמשים במושג חוסן יותר קריטריון להערכה, בסדר? האם אנחנו מסכימים על הגנה שוויונית לכל האזרחים במדינה הזאת? האם אנחנו מספרים כל הזמן זר אנחנו המדינה, בסדר, כדי לצמצם את הפער והאי-שוויון? האם אנחנו מתנהלים באופן של שלטון שקוף ופתוח, בסדר? האם אנחנו נותנים לגיטימציה למחאה?

אני אחתום במסר ואני אגיד: כמו שאנחנו לא מצפים מהתשתיות, בסדר, מהמעמד החלש שיחזיקו מעמד לפני שרואים לזה, כדי שיחזקו אותה ושיהיה סביבה תומכת – אנחנו לא יכולים לצפות מחברה שתישאר חסינה בפני משבר מתמשך בלי השקעה מסביב ובלי משאבים שיש לנו... בסוף בניין.

ובזה אני מסיימת ואומרת תודה רבה.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: חוסן ציבורי – מה מחזיק חברה במשבר מתמשך