⛓️ משה קיבל תורה מסיני
יש משנה אחת שכל ילד יהודי מכיר. היא פותחת את מסכת אבות:
"מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה" (משנה, אבות א, א).
זו לא רשימה יבשה. זו שרשרת חיה. אפשר ללמוד אותה בעל פה, ואפילו להציג אותה בתנועות — משה מקבל, מוסר ליהושע, יהושע לזקנים — עד שכל חוליה נחרטת בזיכרון.
כל חוליה מקבלת מהחוליה שלפניה, ומוסרת לחוליה שאחריה. וכך התורה עוברת מיד ליד, מדור לדור, מסיני ועד אלינו.
ואפשר ללמוד את כל תולדות עם ישראל לפי הסדר הזה. כל חוליה בשרשרת — אנשים גדולים, ומאחורי כל אחד מהם סיפור.
אחרי משה בא יהושע. ויהושע הוא זה שעשה דבר שלא נשמע כמותו: הוא עצר את השמש.
משפט אחד, קצר מאוד, ובו כל הכוח של מי שהולך עם ה':
"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב).
אדם אומר לשמש לעמוד — והיא עומדת.
ואחרי יהושע?
המשנה הראשונה בפרקי אבות מתארת שרשרת: משה, יהושע, הזקנים, הנביאים ואנשי כנסת הגדולה.
👴 הזקנים
"וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים".
מי הם הזקנים?
זקן איננו רק אדם מבוגר. זקן הוא חכם.
אלה המנהיגים שבאו אחרי יהושע — תקופת השופטים.
מי היו השופטים? עתניאל בן קנז, השופט הראשון. שמשון. ודבורה.
וכדאי להיזהר מבלבול. כלב בן יפונה חי באותה תקופה, אבל לא נקרא שופט. פנחס היה כהן גדול. ורבי שמעון בן שטח או יהושע בן פרחיה? הם באו הרבה יותר מאוחר, בשרשרת של המשנה הם מופיעים אחר כך.
ואחרי הזקנים — הנביאים.
מי היו הנביאים? שמואל הנביא, שהנהיג את העם שנים רבות. חנה. דוד המלך. ודבורה.
גם בלעם היה נביא, אף על פי שהיה גוי.
וכך גם הספרים שלומדים בדרך כלל לפי הסדר: ספר יהושע, אחריו ספר שופטים, ואחריו ספר שמואל.
ודבורה — היא נמצאת בדיוק על התפר. גם שופטת, וגם נביאה.
אחרי יהושע באו הזקנים — החכמים והשופטים, כמו עתניאל בן קנז, שמשון ודבורה.
🏺 לפני שלושת אלפים שנה
בואו נלך אחורה. הרבה אחורה.
לפני כשלושת אלפים שנה.
יהושע כבר נפטר. מי מנהיג עכשיו את העם? הזקנים. בראשם עומד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן.
זו תקופת השופטים, והיא תקופה קשה. אחרי מות יהושע באו על ישראל הרבה מאוד צרות. גויים רבים קמו עליהם.
ובאותם ימים שיעבד את ישראל מלך אכזרי:
"יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן, וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא" (שופטים ד, ב).
בתוך החושך הזה עולה דמות אחת, שהאירה לכל עם ישראל.
קוראים לה דבורה.
ובואו נראה איך זה התחיל. כי זה לא התחיל במלחמה, ולא בנבואה.
זה התחיל בבית קטן, ובבעל שהתקשה ללמוד.
דבורה חיה בתקופת השופטים, כשלושת אלפים שנה לפנינו, תקופה של צרות רבות אחרי מות יהושע.
🏠 אשת לפידות
כך מציג אותה הנביא:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת" (שופטים ד, ד).
לבעלה קראו לפידות.
ולפידות היה איש מיוחד — אבל לא בדרך שאנחנו רגילים לחשוב.
קשה היה לו ללמוד. הוא לא הבין. הוא לא הצליח לשבת בבית המדרש. הוא לא ידע הרבה, וכל היום היה מטייל ויושב בבית.
ודבורה חושבת:
איך אני עוזרת לו? הוא לא לומד תורה. איך הוא יזכה לעולם הבא?
זו שאלה שכואבת לה. כי היא אוהבת אותו, והיא רוצה שגם הוא יהיה קרוב לה'.
מה עושים כשיש מישהו שלא מצליח ללמוד? הולכים הביתה? מוותרים?
מי שיכול ללמוד — זה הכי טוב. אבל לא כולם מצליחים.
ודבורה הבינה דבר גדול: יש יותר מדרך אחת להתקרב לה'.
ומצאה לו פתרון.
בעלה של דבורה, לפידות, התקשה ללמוד תורה, ודבורה דאגה איך יזכה לעולם הבא.
⛺ המנורה בשילה
כדי להבין את הפתרון, צריך לדעת מה היה באותו זמן בארץ.
בית המקדש עוד לא נבנה. אבל היה משכן.
איפה? בשילה.
בשילה עמד המשכן שנים רבות. רק מאוחר יותר, בימי שמואל, הוציאו משם את ארון הברית למלחמה, והפלשתים לקחו אותו.
היום אין בשילה משכן, כמובן. אבל המקום קיים עד היום, ואפשר לבקר בו.
ומכאן גם השם "משכן שילה" — השם שרבים מכירים מהעלון לילדים. עכשיו ידוע מאיפה הוא בא: מהמשכן שעמד בשילה.
ובמשכן היה כלי חשוב מאוד, כלי שעושה הרבה אור: המנורה. מנורה גדולה, שהכהן הגדול מדליק בכל יום.
ועכשיו שאלה פשוטה:
אם רוצים שנר ידלק הרבה שעות, ויהיה אור גדול ולא משהו קטן — מה עושים?
באותה תקופה עמד המשכן בשילה, ובו המנורה שהכהן הגדול מדליק כל יום.
🕯️ פתילה עבה
איך עושים שיהיה אור ענק? אור שמאיר למרחקים?
עושים פתילה עבה. גדולה. שמנה.
פתילה כזאת דולקת הרבה מאוד, ומאירה הרבה מאוד.
יש בצפת מקום שבו מייצרים נרות מיוחדים. מי שרואה שם איך עושים נר שדולק שעות ארוכות, מבין: הכול תלוי בפתילה.
וזה בדיוק מה שאמרה דבורה לבעלה:
"אני אכין לך פתילות. אתה תיקח אותן אל המשכן. וככה יהיה שם אור מכובד, פתילות ענקיות."
וכך עשה לפידות, כל יום. דבורה הכינה, והוא הביא.
אולי מכאן גם שמו. לפידות — מלשון לפיד. האיש שהביא את האור.
הוא לא הצליח בבית המדרש. אבל הוא מצא את מקומו במשכן.
גם זו עבודת ה'.
דבורה הכינה פתילות עבות, ולפידות היה מביא אותן כל יום למשכן כדי שיהיה בו אור גדול.
💛 ה' רואה את הלב
והקדוש ברוך הוא ראה.
הוא ראה כמה אכפת לה. כמה היא רוצה שיהיה אור גדול במשכן. כמה היא רוצה לקרב את בעלה, ואת כולם, לה'.
כי בני אדם רואים את המעשה. וה' רואה את הלב, את הרצון:
"כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז, ז).
ה' "בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב" (ירמיהו יא, כ). הוא ראה את הכוונה הטהורה: דבורה באמת רצתה שאור ה' יהיה בעולם.
ואז נתן לה מתנה מיוחדת מאוד.
רוח הקודש.
דבר נדיר. כמעט שלא היה כמותו. אישה — נעשתה נביאה.
כאילו אמר לה ה': "את רצית להרבות אורי — והאור שלך יאיר לכל עם ישראל."
היא רצתה שיהיה יותר אור של ה'. וה' השיב לה באותה מטבע: הוא הרבה את האור שלה.
ה' הראה שהוא מסתכל על הלב, ושכל אדם נחשב לפניו.
פתילה קטנה בבית — והאור הגיע לכל העם.
ה' ראה כמה אכפת לדבורה שיהיה אור במשכן, ונתן לה רוח הקודש — היא נעשתה נביאה.
🌴 תחת התומר
דבורה לא הייתה רק נביאה. היא הייתה גם שופטת. כל עם ישראל בא אליה למשפט.
אבל הייתה לה בעיה.
אישה שופטת — ויבואו אליה גברים, ויישבו לפניה. איך תשב עם כולם? זה לא צנוע.
יש איסור שנקרא איסור ייחוד: אסור לגבר ולאישה שאינם נשואים זה לזה להיות לבד בחדר סגור. נשואים — מותר, בסדר גמור. אבל מי שאינם נשואים — לא.
אז איזה פתרון מצאה דבורה?
היא ישבה מתחת לעץ. דקל ענק וגבוה, באוויר הפתוח.
ולמקום הזה קראו כולם "תֹּמֶר דְּבוֹרָה" (שופטים ד, ה).
שם כולם מגיעים, והיא יושבת במקום גבוה, בעין כול. אין שום בעיה. היא שופטת את כולם בצניעות.
וכך זכתה, וה' השרה עליה את שכינתו. וכולם אהבו אותה.
דבורה שפטה את ישראל תחת עץ דקל גבוה, באוויר הפתוח, כדי שלא תהיה בעיה של צניעות.
✨ מעשה קטן, אור גדול
מה לומדים מכל זה?
מי שמתאמץ ועושה מעשה קטן — הקדוש ברוך הוא עוזר לו, ופעמים רבות הוא זוכה לעשות אור גדול.
פתילות. זה הכול. חוטים עבים שמכינים בבית.
וכך גם נקרא בעלה, לפידות: כולם קראו לו כך, כי הוא היה זה שהביא את הלפידים, את האור, אל המשכן. מי שהתקשה ללמוד, נקרא בשם האור שהביא.
אבל מהפתילות האלה צמחה נביאה ושופטת, שהצילה את עם ישראל.
ולפעמים אפשר לראות את זה ממש בעיניים, גם היום.
הנה סיפור שקרה ממש בימינו.
מי שמתאמץ ועושה מעשה קטן, ה' עוזר לו ופעמים רבות הוא זוכה לעשות אור גדול.
💍 סיפור מאירוסין
היה זה בשמחת אירוסין — השמחה שלפני החתונה, כשהחתן והכלה מתארסים.
באירוסין ישב החתן, בחור שנראה שלמד הרבה תורה. ולידו אביו.
ואבי החתן — יהודי שנראה תלמיד חכם של ממש. אדם שיודע הרבה. ואילו אביו שלו, סבו של החתן, היה אדם פשוט מאוד.
איך זה קרה? איך בא מהפך כזה במשפחה?
אבי החתן, אדם כבן ארבעים, נשאל:
"איך זכית ללמוד כל כך הרבה תורה?"
והתשובה הייתה מפתיעה:
"הכול בזכות מורה אחד, לפני הרבה שנים, בבית הספר 'נועם'."
אותו מורה לימד משנה בצורה יפה מאוד. בשמחה. בהתלהבות. התלמידים התלהבו איתו.
וזה נתן לו חשק ללמוד.
משם המשיך לישיבת שעלבים. ואחר כך לישיבת מרכז הרב, הישיבה המפורסמת שבכניסה לירושלים. ועד היום הוא יושב ולומד תורה.
והמורה ההוא, מבית הספר נועם? הוא היה אביו של מי שסיפר את הסיפור.
מורה אחד. שיעורי משנה בשמחה. פתילה אחת.
וממנה — דורות של אור.
אבי חתן שנעשה תלמיד חכם סיפר שהכול התחיל ממורה שלימד משנה בשמחה ובהתלהבות בבית הספר נועם.
🔥 איזו פתילה אתה יכול להכין?
ועכשיו השאלה עוברת אלינו.
כל אחד יכול להכין פתילה. לא פתילה של חוטים — פתילה של אור ה'. משהו שבזכותו יהיה בעולם יותר אור.
איזו פתילה אתה יכול להכין?
הנה כמה רעיונות:
- מצווה בשמחה. כשאדם עושה מצווה בשמחה, הוא מדליק את אור ה'. כולם רואים.
- לעשות הכול מיד. הגיע הזמן לעשות מצווה, ביקשו ממך משהו — ואתה עושה מיד, בזריזות. זו ממש פתילה.
- בצורה מיוחדת. לא סתם לעשות, אלא בהתלהבות, בדרך שמשפיעה על אחרים.
- תפילה יפה, ברכה יפה. כשאדם מתפלל ומברך יפה — גם זה אור.
- לעזור לאמא — לא סתם, אלא בשמחה, בצורה מיוחדת, שרואים שזה בא מהלב.
- עזרה לחבר. לעזור לחבר שקשה לו להבין. כמו דבורה, שעזרה לבעלה למצוא את הדרך שלו.
- בין אדם לחברו, צניעות, שמירת שבת — בכל אלה אפשר להאיר.
ואת הכלל הזה שווה לזכור:
אין פתילה קטנה מדי. דבורה התחילה מחוטים.
כל אחד יכול להכין פתילה של אור ה' בעולם: מצווה בשמחה, זריזות, תפילה וברכה יפה, עזרה לחבר.
🛡️ סיסרא
ועכשיו לחלק השני של הסיפור. החלק של המלחמה.
מי היה שר הצבא של יבין מלך כנען? סיסרא.
סיסרא היה גוי רשע. מפחיד מאוד.
מלך חזק, שעמד בראש צבא ענק, ושיעבד את ישראל שנים רבות.
אפילו הקול שלו היה מפחיד. כשסיסרא צעק — אנשים רעדו.
איש לא העז לעמוד מולו.
ומה היה הרצון הגדול שבלב דבורה?
לא רק להוריד את השעבוד. היא רצתה להרבות אור ואמונה קדושה בעם ישראל, לקרב את כולם לה'.
והגיע הזמן לצאת למלחמה.
סיסרא, שר צבאו של יבין, היה גוי רשע ומפחיד מאוד שעמד בראש צבא ענק.
🤝 "אם תלכי עמי"
דבורה קוראת לברק בן אבינועם, מקדש נפתלי, ואומרת לו בשם ה': צא למלחמה, ואתה תצליח.
ומה עונה ברק?
"אִם תֵּלְכִי עִמִּי — וְהָלָכְתִּי" (שופטים ד, ח).
אני מסכים. אבל לבד אני מפחד. אני לא רוצה ללכת לבד.
למה ברק לא הסכים ללכת לבד? למה היה צריך כל כך את דבורה לצדו? זו שאלה מעניינת, ושווה לחשוב עליה.
ודבורה מסכימה. אבל היא אומרת לו דבר מפתיע:
"הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ, כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא" (שופטים ד, ט).
אני אלך איתך. אבל דע לך: אתה לא תהרוג את סיסרא. מישהי אחרת תהרוג אותו.
ומי הייתה האישה? יעל. היא הביאה לו חלב, הוא נרדם — והיא הרגה אותו.
יש שמתבלבלים כאן עם סיפור אחר, הסיפור של יהודית, שגם בו מופיעים חלב ויין. אבל כאן מדובר ביעל: סיסרא, הגוי הרשע, הגיע אליה, היא הביאה לו הרבה חלב, הוא הלך לישון — ולא קם עוד.
בדיוק כמו שאמרה דבורה: ביד אישה.
ברק הסכים לצאת למלחמה רק אם דבורה תלך איתו, והיא אמרה לו שסיסרא יימסר ביד אישה.
⚔️ עשרת אלפים מול תשע מאות רכב ברזל
ויוצאים למלחמה.
בצד אחד — סיסרא, עם תשע מאות רכב ברזל. המון המון מרכבות, והמון המון חיילים.
ובצד השני — ברק, עם עשרת אלפים איש בלבד. מעט מאוד. בלי נשק רציני.
אין סיכוי.
אבל הקדוש ברוך הוא עשה נס גדול.
הם עמדו ליד נחל קישון. ואיפה נחל קישון? קרוב מאוד אלינו — ליד חיפה, ליד הכרמל. מי שעובר שם היום, עובר במקום שבו קרה הנס.
ופתאום — הנחל התחיל לזרום. מים, הרבה מים. והנחל סחף אותם. את כולם. את המרכבות, את החיילים, את כל הצבא האדיר.
כך כתוב בשירה:
"נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן" (שופטים ה, כא).
זהו. נגמרה המלחמה.
תשע מאות רכב ברזל — ונחל אחד שה' שלח.
ברק יצא עם עשרת אלפים חיילים בלבד מול תשע מאות רכב ברזל, וה' עשה נס גדול ונחל קישון סחף את האויב.
🎶 שירת דבורה
ומה נשאר לנו מכל זה? משהו שנשאר עד היום הזה.
שירה.
"וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם" (שופטים ה, א).
שירת דבורה וברק בן אבינועם. שירה יפה מאוד, שנמצאת עד היום.
קוראים אותה בבית הכנסת, בהפטרה של פרשת בשלח — באותה שבת שבה קוראים את שירת הים.
שתי שירות של ישועה, זו לצד זו. בים — מצרים טובעים במים. בקישון — סיסרא נסחף במים.
ומי ששר לה' על הנס, הנס חי אצלו לעולם.
מהנס נשארה עד היום שירת דבורה וברק, שקוראים אותה בהפטרת פרשת בשלח.
💪 גם אם יש מיליון
ומה כל אחד יכול ללמוד מהסיפור של דבורה וברק?
לפעמים יש לי מלחמה קשה. קשה לי מאוד, ואני לא יודע מה יקרה.
הסיפור הזה אומר: גם אם קשה — לא לוותר.
גם אם יש מולך תשע מאות רכב ברזל. גם אם יש מולך צבא של מיליון. אם הקדוש ברוך הוא רוצה — אתה יכול לנצח. גם אם יש הרבה מאוד קשיים, בסוף אתה יכול.
וזה לא רק סיפור מלפני שלושת אלפים שנה.
כמה זמן נמשכה המלחמה בעזה בימינו? כמעט שלוש שנים. וכמה זמן לקח לכבוש את עזה במלחמת ששת הימים? יומיים.
אותו ה'. אותם ניסים.
וגם היום, כשאנחנו שרים ומשבחים את ה', אנחנו מקבלים הרבה כוח. ובעזרת ה' יקרו גם לנו הרבה ניסים ונפלאות, ונצליח.
דבורה התחילה בפתילה, והגיעה לשירה.
זו הדרך.
גם כשהקושי גדול מאוד, לא מוותרים — אם ה' רוצה, אפשר לנצח, וכשמשבחים את ה' מקבלים כוח לניסים.
🏺 שאלות על התקופה
מי שקרא את הסיפור עד כאן, יכול לבדוק את עצמו.
באיזו תקופה חיה דבורה הנביאה, ומי היה אז המנהיג?
בתקופת השופטים. לא בימי משה — משה כבר נפטר. גם יהושע כבר נפטר. זו תקופת הזקנים, ומנהיג הדור היה פנחס בן אלעזר הכהן.
מי שיעבד את ישראל באותה תקופה?
זו שאלה קשה. התשובה כתובה בנביא: "יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן, וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא" (שופטים ד, ב).
מה היה הרצון הגדול שבלב דבורה?
לא רק להוריד את השעבוד. היא רצתה להרבות אור ואמונה קדושה בעם ישראל, לקרב את כולם לה' — וגם שבעלה יזכה.
דבורה חיה בתקופת השופטים, כשפנחס הכהן הנהיג, ויבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא שיעבדו את ישראל.
🕯️ שאלות על הפתילות
איך קראו לבעלה של דבורה, ומה היה קשה לו?
לפידות. קשה היה לו ללמוד תורה.
מה הייתה השאלה הגדולה ששאלה דבורה על בעלה, ומה היא הבינה?
היא שאלה: איך אעזור לבעלי, שלא מצליח ללמוד תורה? והיא הבינה שגם אם אדם לא מסוגל ללמוד, הקדוש ברוך הוא יעזור לו להתקרב אליו בדרך אחרת. יש יותר מדרך אחת אל ה'.
מה הכינה דבורה בעצמה כדי לעזור לבעלה?
פתילות. פתילות עבות, כדי שיאירו חזק מאוד מאוד.
לאן לקחה את הפתילות, ולמה?
למשכן. והמשכן היה בשילה. מכאן גם השם "משכן שילה".
לפידות התקשה ללמוד; דבורה הבינה שיש יותר מדרך אחת להתקרב לה', הכינה פתילות עבות ושלחה אותן למשכן בשילה.
🎁 שאלות על המתנה
בני אדם רואים את המעשה. ומה רואה ה'?
את הלב. את הרצון.
"כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז, ז). הוא ראה את הכוונה הטהורה — שדבורה באמת רצתה את אור ה' בעולם.
מה עשתה דבורה, ואיזו מתנה קיבלה?
היא רצתה להרבות אור, וזכתה לרוח הקודש.
איפה ישבה דבורה כששפטה את ישראל — ולמה דווקא שם?
מתחת לתומר. כי זה צנוע. אסור לאיש ולאישה להיות לבד באותו חדר, ולכן שפטה באוויר הפתוח, שלא תהיה שום בעיה של צניעות.
ומי שעונה על כל השאלות האלה — כבר יכול לספר את הסיפור של דבורה לאחרים. ולהדליק עוד פתילה.
בני אדם רואים את המעשה וה' רואה את הלב; דבורה קיבלה רוח הקודש, ושפטה תחת התומר בגלל הצניעות.