📚 כל השיעורים

🍭 שיר הידידות

מעלת פסוקי דזמרה: ישראל שאומרים שירה בכל שעה, "יהא חלקי", שירת האוהב בספר חרדים, ומשל המפתחות של הרב פינקוס

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

מהדורה נוספת של השיעור

אותו שיעור, בסגנון כתיבה נוסף. אפשר לבחור את המהדורה הקרובה ללבכם.

פרק א · שירתם של ישראל

🎶 חביבין ישראל יותר ממלאכי השרת

בשיעור הובא קונטרס מסדרת קונטרסים של הוצאה העוסקת בזוהר הקדוש, ובו קונטרס בשם "מאמרי הלל וזמרה". בהקדמה לקונטרס כתובים דברים יפים, ובראשם הגמרא במסכת חולין: חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אינם אומרים שירה אלא פעם אחת ביום. ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה, עד שיאמרו ישראל למטה.

והמהרש"א שם, בתוך אריכות דבריו, כותב שמבואר מכאן שישראל הם לפנים ממחיצת המלאכים. ולכן הם רשאים לומר בכל שעה שירה לפניו יתעלה.

השירה של יהודי פשוט בבוקר, בפסוקי דזמרה, היא אם כן דבר שהמלאכים ממתינים לו. הם אינם פותחים בשירתם עד שישראל שרים למטה.

עוד מובאת הגמרא במסכת שבת (קיח, ב), שכבר הוזכרה בשיעור הקודם: אמר רבי יוסי, יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום. ומסקנת הגמרא שהכוונה לפסוקי דזמרה.

ולמה אמר רבי יוסי דווקא בלשון הזאת, "יהא חלקי"? מפרש המהרש"א: רבי יוסי אמר כן כדי לזרז בהם את הבריות, שיהיה חשוב בעיניהם לדקדק בהם. לכן אמר "יהא חלקי עמהם", להראות כמה חשובים ונעלים פסוקי דזמרה, וכל השיר והשבח, ההלל והזמרה, שמזמרים לה' יתברך.

התנא הגדול לא הסתפק בלומר שזו מצווה. הוא ביקש את חלקו עם האומרים, וכך לימד את כולם להעריך את הרגעים האלה שבבוקר.

ישראל אומרים שירה בכל שעה, והמלאכים אינם אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה.

פרק ב · שירת האוהב

💗 דרך החושק לשורר

כדי להעמיק את ההבנה מביא הקונטרס את דברי רבי אלעזר אזכרי בספרו ספר חרדים: דרך החושק לשורר. מי שאוהב את חברו שר לו שיר אהבה. וכיוון שאהבת יוצרנו נפלאה מכל האהבות, האוהב אותו בלב שלם ישיר לפניו יתברך.

וכך שרו משה ובני ישראל, ומרים, ודבורה, ויהושע, בתוקף החשק אליו יתברך. וגם הראשונים והאחרונים שרו לפניו: רבי יהודה הלוי, רבי יהודה החסיד, רבי אברהם אבן עזרא וחבריהם. ובהמשך הספר כותב בעל החרדים: אחד מן הענפים היקרים שבהתלהבות החשק, שישיר האוהב שיר ידידות לפניו.

כמה נפלא הלשון הזה. מתוך אהבת ה' מתפרצת השירה והזמרה. ואם כן, כך צריך לומר את פסוקי דזמרה: מתוך אהבה וחשק אל ה' יתברך.

מי שאוהב שר שיר אהבה, ואהבת הבורא נפלאה מכל האהבות.

פרק ב · שירת האוהב

🔥 ספר מוסר חי

עוד מביא הקונטרס את דברי החיד"א בספרו עבודת הקודש, שהפליג בעניין פסוקי דזמרה: כל הזמירות הן לתקן עולמות, והסדר הזה נכון ומכוון על פי הסוד. כידוע, פסוקי דזמרה, מ"ברוך שאמר" ועד "ישתבח", הם כנגד עולם היצירה. לתקן את עולם היצירה, זה אינו דבר פשוט. ובספרו ציפורן שמיר מרבה החיד"א לתאר את קדושת השיר והשבח.

והוא מביא גם בשם הזוהר הקדוש, שצריך להתעורר באמירת פסוקי דזמרה לירא את ה' בכל לבו. כמו שאמרנו, פסוקי דזמרה הם ספר מוסר חי, הטוב ביותר שיש, אם האדם מתבונן ואומר אותם כמו שצריך: בכוונת הלב, בהתעוררות, בהתלהבות ובנעימה.

ומי שאומר כך, לא רק מרוויח את כל המעלות של הקילוס והשבח לה'. לא רק מתקן את עולם היצירה, ולא רק זוכה שבזכות זה כל תפילותיו עולות ומתקבלות, כמו שראינו בזוהר הקדוש בכמה מקומות. הוא גם מעורר בעצמו אהבת ה', יראת ה' גדולה ודבקות בה'.

מי שאומר את פסוקי דזמרה בהתעוררות מתקן עולמות ומעורר בעצמו יראה, אהבה ודבקות.

פרק ג · למה ה' רוצה שבח

❓ השאלה שמפחיד לשאול

בספר נפש שמשון של הרב שמשון פינקוס זצ"ל, על התפילה, בפתיחה לפסוקי דזמרה, הוא כותב: לפעמים איננו מבינים את הדברים הפשוטים ביותר. יש ששואלים: מדוע כל כך אכפת לה' יתברך שנשבח אותו? האם לא נראה כביכול כאילו הוא דואג לעצמו, שרוצה שישבחו אותו? חס וחלילה. והרב העיר שאפילו לשאול את השאלה מפחיד.

בשיעור הוזכר שגם הזוהר הקדוש, בעניין יציאת מצרים, שואל את השאלה הזאת. והרב פינקוס מפשט את התשובה בלשון פשוטה: ה' יתברך הוא המציאות. הוא החיים, הוא החסד, הוא האור, הוא כל דבר טוב. וההפך מה', הניתוק ממנו, הוא סבל, חושך וכאב. לכל החורבן שבעולם יש הגדרה אחת: ניתוק מה'.

וכך כותב רבנו יונה על העיקר הראשון של התשובה: "יבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה'". ואם לעזוב את ה' הוא רע ומר, הרי ההפך, להתקרב לה', הוא טוב ומתוק. כמה טוב ומתוק להתקרב אל ה'.

ה' אינו צריך את השבח שלנו, כי הוא המציאות והחיים, והניתוק ממנו הוא כל הרע.

פרק ג · למה ה' רוצה שבח

🔑 משל המפתחות

ממשיל הרב פינקוס משל: ילד לוקח מאביו את מפתחות המכונית, נכנס למכונית ומנסה להתניע אותה. האב לוקח ממנו את המפתחות בתקיפות. ודאי שהאב אינו עושה זאת כי הוא רוצה את המכונית כולה לעצמו. הוא שומר על בנו, שחלילה לא יינזק.

וכך כשמדברים על הקדוש ברוך הוא ומפרסמים את חסדיו, אנחנו מעבירים שמחה ובריאות וכל דבר טוב, בעיקר לעצמנו, אבל גם לאנשים שסביבנו. כי על ידי סיפור מעשיו באים אנשים לידי הכרת ה', ואף לאהבתו ולדבקות בו.

אם כן, השירה והשבח של פסוקי דזמרה מקרבים אותנו לה' ומביאים אותנו להידבק בו. וכשנדבקים בה', מגיעים למקור הטוב שבעולם, ומקבלים ממנו את כל השפע והטוב. כל המטרה של השבח והקילוס היא שאנחנו נתקרב אליו.

כשאדם עושה הכנה כזו, ואומר את פסוקי דזמרה כמו שצריך, בכוונה, בהתעוררות, בהתלהבות ובנעימה, לאט לאט כל מילה, כמה הוא מתקרב לה' יתברך. איזו הכנה רבה וגדולה זו, לפני שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים לבקש ממנו בתפילת העמידה.

לכן כמה חשובה המעלה הנשגבה הזו: לומר את פסוקי דזמרה, ולהגיע לדבקות נוראה ולאהבת ה', ומתוך זה להתפלל תפילת שמונה עשרה. אז ודאי התפילה תתקבל ברצון.

יהי רצון שיתקבלו כל תפילותינו ברצון לפני ה', ויזכנו לקרבת ה' גדולה, ולהתגלות מלכותו יתברך ובניין בית המקדש במהרה בימינו.

כשה' רוצה שנשבח אותו, הוא דואג לנו, כמו אב שלוקח את המפתחות מבנו כדי שלא יינזק.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: שיר הידידות