📚 כל השיעורים

🍭 שטר התנאים של מתן תורה

החתונה שבין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, הסיפור שמאחורי השיר של אברהם פריד, השאלה מי חיבר את הנוסח, ועיון בשטר עצמו

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · מתן תורה כחתונה

🎶 שירים של חג השבועות

השיעור עוסק בשני שירים שקשורים לחג השבועות: "שטר התנאים" ו"שטר הכתובה". אחד מהם נחשב אשכנזי, והשני ספרדי, אף שבהמשך יתברר שהחלוקה הזאת אינה פשוטה כל כך. מטרת השיעור היא לראות את הסיפורים שעומדים מאחורי השירים: איך הם נוצרו, מה נכון ומה לא נכון, ומה הומצא בדרך.

השיר הראשון מוכר כמעט לכל אחד. זהו "שטר התנאים" בביצועו של אברהם פריד, שיצא באלבום הנושא את אותו השם בשנת תשנ"ג (1993). שומעים אותו בחתונות ובשמחות, ורבים מזמזמים את מילותיו בלי לדעת מה עומד מאחוריהן.

הרב מעיר שאפילו למצוא את המילים המלאות של השיר אינו דבר קל. הוא חיפש זמן רב עד שמצא אותן. ובכל מקום שבו מובא השיר בספרים, כתוב שמי שחיבר אותו הוא רבי ישראל נג'רה. השיעור כולו יבדוק את הקביעה הזאת, אבל קודם צריך להבין את הרעיון שהשיר בנוי עליו.

מאחורי שירים מוכרים מסתתרים סיפורים, ולא כל מה שמספרים עליהם נכון.

פרק א · מתן תורה כחתונה

💍 החתן והכלה

הרעיון שבבסיס השיר הוא משל של חתונה. החתן הוא הקדוש ברוך הוא, והכלה היא כנסת ישראל. על היסוד הזה בנויים הרבה מאוד שירים של המקובלים. גם "לכה דודי" שאנו שרים בכל ליל שבת בנוי כך: הדוד הוא הקדוש ברוך הוא, וקבלת השבת היא כקבלת כלה.

המקור הקדום ביותר למשל הזה הוא שיר השירים. כל המגילה בנויה על לשון של אהבה בין דוד לרעייתו: "אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי", "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ". חז"ל פירשו את כל המגילה על הקשר שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

וחז"ל אמרו זאת במפורש על מעמד הר סיני. במשנה בסוף מסכת תענית דורשים את הפסוק "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ": "ביום חתונתו" – זה מתן תורה. כלומר, מתן תורה הוא יום החתונה בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. ומכאן הדרך קצרה לשאלה: אם זו חתונה, היכן הכתובה?

אם מתן תורה הוא חתונה, אפשר למצוא בכל חתונה יהודית זכרונות ממנו. הדבר הראשון הוא הכתובה שקוראים בחג השבועות, שעליה נדבר בהמשך. אבל יש עוד.

חז"ל דרשו על הפסוק "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב": אל תקרי "מורשה" אלא "מאורסה". התורה מאורסת לעם ישראל. ובעל הטורים מוסיף רעיון יפה: אישה נקנית בשלוש דרכים – בכסף, בשטר ובביאה. הכסף היה ביזת מצרים, השטר הוא התורה, והביאה היא הביאה לארץ ישראל.

גם הנרות שמחזיקים בחופה הם, לפי מה שאומרים, זכר ללפידים שהיו בהר סיני, שם נאמר "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים". כמעט כל פרט בחתונה מזכיר משהו מאותו מעמד גדול.

בשירי המקובלים, החתן הוא הקדוש ברוך הוא והכלה היא כנסת ישראל.

פרק א · מתן תורה כחתונה

🥂 שבירת הכוס

הרב הביא פירוש מיוחד לשבירת הכוס מתחת לחופה. הפשט המוכר הוא שזה זכר לחורבן ירושלים. אבל הרבי מלובביץ' אמר דבר אחר: שבירת הכוס היא זכר לשבירת הלוחות.

מה הקשר? באים לחתן ולכלה ואומרים להם: אתם מתחתנים עכשיו. דעו שגם אם יהיה שבר באמצע, גם אם יהיו קשיים בדרך, אל תתייאשו. גם עם ישראל חטא בחטא העגל מיד אחרי מתן תורה, והלוחות נשברו. ומה קרה אחר כך? הקשר חזר. ניתנו לוחות שניים, והם היו במובן מסוים גדולים יותר, עם כל מה שנוסף בפעם השנייה.

זה מסר לכל זוג, וזה מסר לכל יהודי בקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא. השבר אינו הסוף. אפשר לשקם, ולפעמים מה שנבנה אחרי השבר חזק יותר ממה שהיה לפניו.

גם אם יהיה שבר באמצע הדרך, אפשר לבנות מחדש, ואפילו גדול יותר.

פרק ב · תנאים וכתובה

🖋️ מה ההבדל בין תנאים לכתובה

כדי להבין את השירים צריך לדעת מה ההבדל בין שטר תנאים לשטר כתובה. רבים מתבלבלים ביניהם.

שטר התנאים נכתב בזמן האירוסין, כשהזוג מחליט להתחתן ועוד לפני החתונה. בשטר הזה מפורט מה כל צד מתחייב: כמה ייתן כל אחד, מה יקנו, ומתי תהיה החתונה. באופן מסורתי היה בו גם קנס למי שיחזור בו, וגם ערב שמתחייב לקיום התנאים.

הכתובה, לעומת זאת, נכתבת ונחתמת בנישואים עצמם, תחת החופה. היא מפרטת את התחייבויות החתן כלפי הכלה מכאן והלאה.

קריאת שטר תנאים בפומבי, עם נוסח מיוחד ועם עדים, היא מנהג של קהילות אשכנז. בקהילות הספרדים אין טקס כזה באותה צורה. ומכאן מתחילה תמיהה גדולה: אם שטר התנאים הוא מנהג אשכנזי מובהק, איך ייתכן שחיבר אותו פייטן ספרדי?

התנאים נכתבים באירוסים, והכתובה נחתמת בנישואים.

פרק ב · תנאים וכתובה

❓ כתובה או תנאים?

הרב מספר שבמשך שנים רבות לא הצליח להבין את העניין. הוא פתח כמה פעמים את פיוט הכתובה הספרדי, המפורסם, שאומרים בחג השבועות, ולא מצא בו זכר לשטר התנאים. אין אפילו מילה אחת משותפת בין שני הטקסטים. יש כמה רעיונות דומים, אבל לא אותו נוסח בכלל.

ביום השיעור, בבוקר, חיפש שוב, ולבסוף מצא: בסידור "עוז והדר" מובא גם שטר כתובה של רבי ישראל נג'רה, וגם שטר תנאים שמיוחס לו. ובחסידות סאטמר ובעוד מקומות נהגו לומר את שטר התנאים בחג השבועות, בזמן הוצאת ספר התורה.

אבל כאן עלתה שאלה חדשה: אם אותו מחבר דימה את מתן תורה לכתובה, למה דימה אותו גם לתנאים? הרי זה או אירוסין או נישואין. למה לכתוב גם את זה וגם את זה? ועוד: כשקוראים את שטר התנאים, השפה שלו אינה דומה כלל לשפת הכתובה. התמיהה הזאת תלווה אותנו עד שנגיע לשאלה מי באמת חיבר את השטר.

פיוט אחד דימה את מתן תורה לכתובה, והשני לתנאים – וזה מעורר שאלה.

פרק ג · הסיפור שמאחורי השיר

🕍 רבי ישראל נג'רה

מי היה רבי ישראל נג'רה? לפי מה שקרא הרב בשיעור, הוא נולד בצפת בסביבות שנת 1550. הוא חי בצפת בתקופה המופלאה של חכמיה הגדולים, בזמן של רבי שלמה אלקבץ בעל "לכה דודי", של הבית יוסף, ושל כל החבורה הקדושה שהייתה שם.

מאוחר יותר עבר לדמשק, ולבסוף הזמינו אותו להיות רבה של העיר עזה. הוא כיהן שם עד סוף ימיו, ושם הוא קבור.

הוא ידוע בעיקר כפייטן. השיר המפורסם ביותר שלו הוא "יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא", שרבים שרים בליל שבת. אבל יש לו עוד הרבה מאוד שירים, ברמה גבוהה מאוד. ואם שואלים מה יש בשירים שלו, התשובה פשוטה: אהבה עזה לבורא עולם.

הרב סיפר שחיפש פיוט שלו שבו מוזכרת העיר עזה. כלי בינה מלאכותית "מצא" לו פיוט כזה, אבל הוא לא הצליח למצוא אותו בשום אתר פיוטים ובשום חיפוש. לכן החליט לא לסמוך על כך ולא להביא אותו. זה לימוד חשוב: לא כל מה שנראה כמקור הוא באמת מקור.

רבי ישראל נג'רה היה פייטן ומקובל מצפת, והשירים שלו מלאים אהבה עזה לבורא עולם.

פרק ג · הסיפור שמאחורי השיר

🔥 מנהג סאטמר בחג השבועות

המלחין יוסי גרין סיפר איך נולד השיר. בילדותו ראה מנהג מיוחד בחסידות סאטמר: בחג השבועות היה האדמו"ר עומד ואומר נוסח מיוחד, מעין פיוט, שרוב השומעים לא הכירו ולא הבינו בדיוק.

מה שנחרת בזכרונו היה ההתלהבות. בכל פעם שהגיע האדמו"ר לקטע שבו נאמר שהחתן מתחייב להכניס את כל העולמות כולם למען הכלה ולמען התורה הקדושה, היה מתלהב מאוד. הדבר עשה על הילד רושם עצום, ורצה שגם אחרים ירגישו את מה שהרגיש שם.

סיפרו גם שפעם אחת שאל חסיד מנין לקח האדמו"ר לומר שבע ברכות אחרי קריאת השטר. התברר שבאותו חג שבועות היה במקרה חתן בסעודה, ולכן אמרו שבע ברכות. מי שלא ידע זאת, חשב שמרוב ההתלהבות מן הכתובה הוסיפו ברכות. וכשנודע הדבר לאדמו"ר, הקפיד שלא תצא מזה טעות. מכל מקום, הסיפור מלמד עד כמה גדולה הייתה ההתלהבות סביב הקריאה הזאת.

רק לאחר שנים גילה יוסי גרין שהנוסח הזה מיוחס לרבי ישראל נג'רה, ואז החליט להלחין אותו.

ההתלהבות של האדמו"ר בשעת הקריאה היא שהולידה את השיר.

פרק ג · הסיפור שמאחורי השיר

🎼 ארבעה עמודים, שבעה חלקים

אבל היה קושי גדול. השטר המקורי ארוך מאוד. כשיוסי גרין ניסה לסדר אותו, יצאו לו ארבעה עמודים מלאים. איך אפשר להפוך דבר כזה לשיר? הקהל לא יחזיק מעמד.

הוא ישב זמן רב, וזה לא הלך. ואז, לפי מה שסיפר, סמוך לחג השבועות, הגיעה ההשראה. הוא חילק את כל השטר לשבעה חלקים קצרים בלבד. בכל מקום שהיה ארוך מדי, או שהיו בו עניינים עמוקים של קבלה שאינם מתאימים לשיר, השמיט וכתב "וכו'". כך נשאר רק הלב של הדברים.

את השיר הביא לאברהם פריד, והשיר הצליח בצורה יוצאת דופן. הוא נעשה אחד השירים המצליחים ביותר שלו, ועד היום שרים אותו בכל מקום. הרב מעיר שמי שרואה את הנוסח המקורי מבין כמה גדול היה הקיצור. בשנת 2021 אף בוצע השיר בהופעה גדולה עם תזמורת ענקית בבריכת הסולטן בירושלים.

מתוך טקסט ארוך ומורכב נבנה שיר קצר, ובו הלב של הרעיון.

פרק ג · הסיפור שמאחורי השיר

❤️ מה מבטא השיר

למה השיר הזה כל כך יפה? כי הוא מבטא דבר עמוק. הקשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא אינו רק רשימה של חובות ומצוות. יש כאן ברית, חתונה, אהבה.

בצד אחד, הקדוש ברוך הוא מכניס לברית את כל הבריאה כולה. כל העולמות, כל השפע האלוקי, הכל נועד למען ישראל ולמען התורה. בצד השני, עם ישראל נותן את הלב, את הנפש, את התורה, את האהבה, את היראה ואת הדבקות.

גם הערבים בשטר מעניינים. בשטר תנאים צריך ערב, ערב קבלן, שמתחייב שהתנאים יתקיימו. מצד החתן בחר המחבר צבאות מלאכים. הרב אומר שאינו יודע מאין לקח זאת, ואולי זו פשוט דרך הפיוט. ומצד עם ישראל, הערבים הם צדיקי הדור והילדים, תינוקות של בית רבן. על הילדים כערבים יש מקור מפורסם בדברי חז"ל.

הרעיונות האלה מעוררים רגשות של אהבת ה'. ודבר טוב הוא להלחין דברים כאלה, כי השיר מחזק את הקשר לבורא עולם.

יש כאן ברית של אהבה: הקדוש ברוך הוא נותן את כל הבריאה, ועם ישראל נותן את הלב.

פרק ד · מי חיבר את השטר?

🔍 השפה אינה של פייטן ספרדי

עכשיו נחזור לתמיהה. הרב אומר: "אני אף פעם לא הצלחתי להבין איך יכול להיות שרבי ישראל נג'רה חיבר את השיר הזה". הסיבות רבות.

ראשית, השפה. רבי ישראל נג'רה ידוע בסגנון פיוטי עשיר, מליצי, מלא שיבוצים מן המקרא, במשקל ובחריזה. שטר התנאים, לעומת זאת, כתוב בלשון פשוטה יחסית, הקרובה ללשון שהייתה מקובלת אצל חסידים אשכנזים בתקופות מאוחרות יותר. הרב אומר שזה כמו לקרוא טקסט ולהרגיש שנכתב בשפה של מקום אחר לגמרי.

שנית, התוכן. בשטר מוזכר בגד בשם "יופה", בגד שנהגו ללבוש באשכנז. מוזכרים בו "בדחנים" בחתונה, ומי מביא בדחן לחתונה? מנהג אשכנזי. מוזכרת "תקנת צום", כלומר שהחתן צם ביום חתונתו, וגם זה מנהג אשכנזי. ועצם הרעיון של שטר תנאים מפורט ומוקרא בפומבי שייך לעולם האשכנזי.

הרב מסכם: כל מי שמכיר את הנוסח רואה שהוא אשכנזי מאוד. משהו בסיפור המקובל אינו מסתדר.

סגנון השטר, המילים והמנהגים שבו מצביעים על עולם אשכנזי.

פרק ד · מי חיבר את השטר?

🗓️ מתי התחילו לייחס

בשיעור הובא מחקר שעוסק בשאלה הזאת. הרב הדגיש: "זה אפשרות, זה לא מחייב, זה עדיין לחוקרים". אבל כדאי לשמוע את הטענות.

טענה אחת נוגעת לזמן. לפי המחקר, הייחוס של שטר התנאים לרבי ישראל נג'רה מופיע בדפוס לראשונה רק במאה התשע עשרה, מאות שנים אחרי שחי.

טענה שנייה נוגעת לספר שלו. את הכתובה לשבועות, "ירד דודי לגנו", הכניס רבי ישראל נג'רה בעצמו לספר השירים שלו, "זמירות ישראל". אבל את שטר התנאים לא מוצאים שם. אילו חיבר אותו, מדוע לא כלל אותו בספרו?

וטענה שלישית נוגעת לכתבי היד. לפי המחקר, נמצאו כתבי יד של השטר מסוף המאה השמונה עשרה, ודווקא בין כתבים שקשורים לגדולי החסידות במזרח אירופה. זה עולם אחר לגמרי מצפת, דמשק ועזה של המאה השש עשרה.

הייחוס לרבי ישראל נג'רה מופיע בדפוס רק מאות שנים אחרי שחי.

פרק ד · מי חיבר את השטר?

⚖️ הסנגור מברדיטשוב

אז מי חיבר? לפי המחקר שהובא בשיעור, הדמות שעולה בכמה כתבי יד ובכמה מסורות היא רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בעל "קדושת לוי", הסנגור הגדול של עם ישראל.

הייחוס הזה אינו רק חיצוני. נטען שרעיונות מרכזיים בשטר התנאים מהדהדים את תורתו בספר "קדושת לוי". למשל, התיאור של מעמד הר סיני שבו הקדוש ברוך הוא כביכול מתאים את עצמו לרצון הצדיקים. או עשרת הלבושים שהחתן מתחייב להלביש את הכלה, שאותם הוא מקשר לעשר הספירות. וגם הרוח הכללית של הטקסט, המלאה אהבה לעם ישראל, מתאימה לו.

הוזכרו לאורך השנים גם ייחוסים אחרים, לחכמים נוספים, אבל לפי המחקר אין להם בסיס דומה בכתבי היד. הייחוס לבעל "קדושת לוי" הוא המבוסס ביותר.

והרב חוזר ומדגיש: זו אפשרות מחקרית, לא הכרעה. אבל היא פותרת את התמיהות – את השפה האשכנזית, את המנהגים, ואת השאלה למה יש גם כתובה וגם תנאים.

לפי המחקר, המחבר האפשרי הוא רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בעל "קדושת לוי".

פרק ד · מי חיבר את השטר?

💡 כוחו של חיפוש

בסוף החלק הזה עלתה השאלה: איך ייתכן שגדולים בעבר לא ידעו את זה? הרב משיב שהיום יש אפשרויות חיפוש אדירות. אפשר לפתוח מקורות רבים בבת אחת, להשוות כתבי יד ולמצוא קשרים שבעבר דרשו שנים של עבודה.

בעבר, מי שפתח סידור ראה כתוב במפורש שהמחבר הוא רבי ישראל נג'רה. כך היה כתוב בסידורים, ומה יכול היה לעשות? הוא סמך על מה שכתוב.

אבל כאן יש גם לקח כפול. מצד אחד, הכלים החדשים מגלים דברים. מצד שני, ראינו קודם שכלי ממוחשב "מצא" פיוט שלא הצליחו לאמת, ולכן הרב לא הביא אותו. הכלים עוזרים, אבל צריך לבדוק כל דבר.

ומה זה משנה לנו? אולי זה מוסיף עומק. אם אכן חיבר את השטר בעל "קדושת לוי", שתמיד חיפש את הטוב בכל יהודי, הרי שהטקסט הזה, שבו הקדוש ברוך הוא מתחייב לתת לעם ישראל את הכל, נכתב בידי מי שאהב את ישראל אהבה גדולה כל כך.

כלים חדשים מאפשרים היום לגלות דברים שבעבר לא ידעו, אבל עדיין צריך לבדוק.

פרק ה · בתוך השטר

✨ פתיחה בלשון הקבלה

בחלק האחרון של העיון נכנסים לשטר עצמו, בנוסחו המלא, ולא בגרסה המקוצרת של השיר. כפי שאמרנו, בשיר הושמטו כל הקטעים העמוקים בקבלה. בשטר המקורי הם נמצאים כבר בפתיחה.

בצד החתן, השטר פותח בתיאור הבורא בביטויים של ספרי הקבלה: "עילת העילות וסיבת הסיבות", פשוט בתכלית הפשטות, עד אין סוף ועד אין חקר. רבות מן המילים לקוחות מן "פתח אליהו".

בצד הכלה, מתוארת כנסת ישראל בלשון ארמית של הזוהר: "מטרוניתא קדישתא", "שפירתא", יפה כלבנה ברה כחמה, בת מלכים שמיוחסת לאבות הקדושים ולמלכות בית דוד ושלמה, ומעוטרת בכתר מלכות.

הרב מעיר שזה מעניין מאוד: המחבר מחבר כאן יחד שני דברים. הוא מדבר על עם ישראל שמתחתן עם הקדוש ברוך הוא, ובאותו זמן משתמש בשפת הקבלה על השכינה. ומשם הוא מגיע לתנאים עצמם.

השטר פותח בתיאור הבורא ובתיאור הכלה בלשון של ספרי הקבלה.

פרק ה · בתוך השטר

🤝 אל יבריחו ואל יעלימו

הקטע הראשון של התנאים מעניין מאוד. כתוב בו שבני הזוג "אל יבריחו ואל יעלימו, לא זה מזו ולא זו מזה, מראשית ועד אחרית", אלא תמיד יהיו פניהם איש אל אחיו באהבה ובאחווה ובשלום ורעות.

הרב מסביר שזה לקוח מנוסח שטרי התנאים, וזו התחייבות של ממש. אין הכוונה שאדם חייב לספר לבן זוגו כל דבר שבעולם. הכוונה לדברים שנוגעים לשני, דברים שמשפיעים על החיים המשותפים. בדברים כאלה יש חובה שלא להסתיר. נישואים בנויים על אמון, ואמון בנוי על כך שאין הסתרות בדברים החשובים.

וכך גם בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. הקשר אינו עומד על ריחוק ועל סודות, אלא על פנים אל פנים. והשטר ממשיך מכאן להתחייבויות של החתן.

בין בני זוג יש חובה שלא להסתיר דברים הנוגעים זה לזה.

פרק ה · בתוך השטר

🌌 כל העולמות למענה

וכאן מגיע המשפט שבגללו התלהב האדמו"ר מסאטמר: החתן התחייב להכניס את כל אשר האציל וברא ויצר ועשה. אלה ארבעת העולמות שמדברים עליהם בקבלה – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. הכל למענה, ולמען התורה הקדושה.

כלומר, כל העולם כולו וכל הבריאה כולה נתונים למען עם ישראל. וממשיך השטר: החתן מתחייב לה את כל מעשה בראשית, ואת כל המצוות שבתורה על ידי משה רבנו. הוא מתחייב לה שכר טוב לצדיקים, כמו שכתוב "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".

עוד הוא מתחייב לה סבלונות, המתנות שהחתן שולח לכלה. ובשטר יש לזה פירוש מעניין: מלשון "לסבול", שהוא סובל אותה ונושא אותה. הוא מתחייב שהיא תהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש, שלא יחליף אותה באומה אחרת, ושיביא אותה לציון. אלה התחייבויות של חתן שאינו מוותר על כלתו לעולם.

החתן מתחייב להכניס לברית את כל מה שנברא, למען הכלה ולמען התורה.

פרק ה · בתוך השטר

💎 התכשיטים והבגדים

השטר ממשיך בתיאור המתנות והתכשיטים, וכל אחד מהם הוא משל. החתן מתחייב להלביש את הכלה בעשרה מיני לבושים. שני צמידים – אלה לוחות הברית, ומשקלם עשרה, כנגד עשרת הדברות. יש גם מרגליות, שהן השגות ודברים נסתרים, וטבעת קידושין.

גם הכלה מתחייבת. היא מכניסה את כל אשר לה: למסור את לבה ונפשה על התורה ועל העבודה, בדביקות ובחשק. ואלה הבגדים שהיא מלבישה את עצמה: בגדי כבוד לכבוד יום טוב, ובגדי שבת מקושטים בעשרים וארבעה קישוטים – כנגד עשרים וארבעה ספרי התנ"ך. בגדי חול – שתוסיף בתורה יומם ולילה, ולא תפסיק לרגע.

הצעיפים הם החידושים והפלפולים של חכמים, שמעטרים את התורה. המיטה מוקפת שישים גיבורים, גיבורי ישראל. ולחתן יש מתנות משלו: כובע, והוא חמשה חומשי תורה. וכאן גם מופיע אותו "יופה", הבגד האשכנזי שהוזכר קודם כראיה שהשטר נכתב באשכנז.

כל תכשיט וכל בגד בשטר הוא רמז לתורה ולמצוות.

פרק ה · בתוך השטר

🎺 החתונה, הכלי זמר והעדים

כמו בכל שטר תנאים, נקבע מועד החתונה: בששה ימים לחודש סיון. והוצאות החתונה מוטלות על החתן: קולות וברקים, לפידים בוערים, וכל מיני בשמים.

מי ישמח את החתן והכלה? הבדחנים הם מלאכי השרת. והכלי זמר? נעימות הגלגלים והשרפים והאופנים, בשירה ובזמרה. החתן נוהג בתקנת צום, כמנהג חתנים שצמים ביום חתונתם וחוזרים בתשובה. והכלה מקבלת על עצמה לשמוח בכל מיני שירות ותשבחות.

גם הקנס והערבים מופיעים. מצד החתן הערבים הם כל צבא השמים, שרפים וחיות ואופני הקודש. מצד עם ישראל – צדיקי הדור ותינוקות של בית רבן. ובסוף, הקניין והעדים: העד הראשון הוא השמים ושמי השמים, והעד השני הוא הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם. "והכל שריר וקיים".

ובסיום כולם עונים "מזל טוב", ומזכירים "ה' אחד ושמו אחד" ו"אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹקָיו". שטר ארוך ומפורט, שכולו אומר דבר אחד: הברית בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל היא ברית של אהבה נצחית.

המלאכים הם הבדחנים, הגלגלים הם הכלי זמר, והשמים והארץ הם העדים.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: שטר התנאים של מתן תורה