📚 כל השיעורים

🍭 על מה אבדה הארץ

שיעור בימי בין המצרים בסדרת ברכות התורה: "שלא ברכו בתורה תחילה", קושיית הרב שך, יגיעת האר"י הקדוש, וברכת התורה בשמחה גדולה

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · שלא ברכו בתורה תחילה

🕯️ תשעה באב שעוד עשוי להתהפך

השיעור השישי בסדרת ברכות התורה נאמר בתשעת הימים, כשתשעה באב כבר קרוב. הרב פתח באמונה: תאריך תשעה באב בוודאי יבוא, אבל שנצטרך לצום ולהתאבל – זה כלל לא ודאי. אנו מאמינים באמונה שלמה שבכל רגע יכול הקדוש ברוך הוא להביא את הגאולה פתאום, כמו שכתוב "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן". אנו מחכים ומצפים בכל רגע שיתהפכו הימים האלה לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה.

אבל בינתיים, כל עוד לא נושענו, הביא הרב גמרא שנוגעת ישירות לענייני הימים האלה, ושכבר נזכרה בסדרה: הגמרא שואלת, "על מה אבדה הארץ?" – כלומר, על איזו סיבה נחרב בית המקדש.

שאלו לחכמים, שאלו לנביאים, שאלו למלאכי השרת – ואף אחד לא ידע לענות על איזה עוון נתפסו בדיוק. עד שענה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו: "עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי".

ושואלת הגמרא: וכי עזבו את התורה? הרי למדו תורה, והיו בזמן ההוא תלמידי חכמים גדולים! אלא, אומרת הגמרא, "שלא ברכו בתורה תחילה". ומפרש הר"ן והראשונים: שלא החשיבו את התורה כראוי, עד כדי לברך עליה כמו שצריך – בהתלהבות ובחשק. אם אין מברכים ברכות התורה כראוי, זה סימן שאין מחשיבים את התורה כמו שצריך.

וידוע הכלל: כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו. ממילא הסיבות לחורבן, כמו שנאת החינם של בית שני, וכמו הסיבה הזאת שלא ברכו בתורה תחילה, עדיין מחכות לתיקון. עלינו להעריך ולדעת את ערך התורה הקדושה שניתנה לנו במתנה עצומה. "אין טוב אלא תורה" – הטוב הגדול ביותר, החמדה הגנוזה שהייתה אצל הקדוש ברוך הוא תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, ואותה נתן לעם ישראל, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".

גם בתשעת הימים אנו מצפים בכל רגע שיתהפכו הימים לששון ולשמחה.

פרק א · שלא ברכו בתורה תחילה

🤔 קושיית הרב שך

באותו עניין נזכר הרב שמרן הרב שך זכר צדיק לברכה התקשה שנים רבות בגמרא הזאת: אם המלאכים, הנביאים והחכמים לא ידעו לומר על מה אבדה הארץ, מה רצו מעם ישראל, מפשוטי העם? איזו תביעה הייתה עליהם, שידעו מה לתקן?

עד שיום אחד נתן הקדוש ברוך הוא בדעתו תירוץ נפלא, ואז התבטא שהקירות רוקדים משמחה על התירוץ הזה. הוא אמר: רואים כאן יסוד, שהאדם יכול להרגיש בתוך ליבו פנימה, כמו שכתוב "לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ". אומרים שהרופא הטוב ביותר של האדם הוא החולה עצמו, כי הוא מרגיש בתוך תוכו מה יש לו.

כך גם ברפואה הרוחנית: כל אחד לעצמו, אם יתבונן באמת וירצה לדעת מה חסר לו ומה עליו לתקן, יגיע לנקודת האמת, והקדוש ברוך הוא יאיר את עיניו. ובזה הוא יכול להגיע יותר מן החכמים, הנביאים והמלאכים. לכן היה על העם עצמו לדעת שאינו מברך בתורה כראוי.

יודע איש מרת נפשו – כל אדם יכול להבין את חסרונו יותר מהחכמים, הנביאים והמלאכים.

פרק א · שלא ברכו בתורה תחילה

🕊️ משה רבנו אינו חפץ לגאול בטלנים

ובעניין זה הזכיר הרב את דברי האור החיים הקדוש בפרשת תצוה. ארבע גלויות היו לעם ישראל: מצרים, בבל, יוון ואדום, שבה אנו נמצאים עכשיו, כבר קרוב לאלפיים שנה. שלוש הגלויות הראשונות נגאלו בזכות האבות הקדושים. והגלות הרביעית, אומר האור החיים, צריכה להיגאל בזכות משה רבנו. ומשה רבנו, כיוון שהוא נותן התורה, אינו חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה.

לכן עלינו להתעורר, להעריך את התורה יותר ויותר, ולעסוק בה כמו שצריך. וזה יכול לבוא גם על ידי ברכות התורה: כשמברכים בחשק, בהתלהבות, בכוונה ובשמחה גדולה, זה מעורר את הרצון ללמוד. וגם להפך: כשעמלים בתורה יותר, זה מעורר את הברכות שיהיו כמו שצריך. וכך מתקנים את מה שכתוב "שלא ברכו בתורה תחילה".

ברכות התורה בהתלהבות מעוררות את הרצון ללמוד, והלימוד מעורר את הברכות.

פרק ב · יגיעת האר"י הקדוש

💧 נחלי זיעה

השיעור נאמר בערב ה' באב, יום פטירתו של האר"י הקדוש, ולכן הזכיר הרב את דבריו. מסופר שרבי חיים ויטל, תלמידו המובהק, שאל אותו איך הגיע למדרגות הנשגבות שהגיע אליהן. ומדרגתו הייתה גבוהה מאוד: הוא ידע לומר על כל אדם מה שורש נשמתו ומה עליו לתקן, היה בקי בנגלה ובנסתר, וגילה את תורת הסוד כפי שלמד, כמסופר, מפי אליהו הנביא.

ענה לו האר"י: הייתי עמל בתורה מאוד מאוד. שאל: גם אנחנו עמלים, ואיננו משיגים. ענה: אני עמלתי בתורה עד שנחלי זיעה ירדו ממני. פלא פלאים.

ויש גרסה נוספת, שבשם האר"י מובא שהיה שמח במצוות, ויש מנהג גדול בשמו להזיע בעשיית המצוות, כמו באפיית המצות. בכל עשיית מצווה יש עניין לעשותה בהתלהבות עד כדי זיעה, וזה מתקן הרבה, מסיר את הקליפות מן המצווה ועושה אותה שלמה ומעולה יותר.

אנחנו מבינים שאדם מזיע כשהוא רץ עשר דקות בצהריים, או מרים בלוקים כבדים. אבל לעמול בתורה עד שמזיעים – אלה מושגים שאינם כל כך מצויים אצלנו. ובכל זאת צריך לדעת לאן לשאוף.

האר"י הקדוש הגיע למדרגותיו משום שעמל בתורה עד שנחלי זיעה ירדו ממנו.

פרק ב · יגיעת האר"י הקדוש

😢 דמעות כמספר שערות הזקן

ובמקום שלישי מובא שהאר"י היה בוכה על כל דבר שלא הבין. גם זה מתוך חשיבות התורה: לא נתן לעצמו להמשיך הלאה אם לא הבין משהו. כשאחרי העמל והיגיעה לא הצליח להבין, הוא מעיד על עצמו שהיה בוכה דמעות כמספר שערות זקנו.

כמה נשגבת הייתה התורה בעיניו, וזה מה שהביא אותו לכל מדרגותיו. הוא נפטר צעיר, בן שלושים ושמונה בערך, ורוב מה שיש לנו ממנו הוא מתקופה קצרה, פחות משנתיים, שבה היה בצפת והעביר את תורתו לרבי חיים ויטל.

את רוב שנותיו למד במצרים. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר, ואמו לקחה אותו אל אחיה, דודו של האר"י, רבי בצלאל אשכנזי בעל ה"שיטה מקובצת". אצלו למד את תורת הפשט, ויגע יגיעות גדולות בכל סוגיה וסוגיה. תלמידיו העידו שהיה לומד כל סוגיה בשישה אופנים על פי הפשט, ובאופן אחד על פי הסוד. זכותו תעמוד לנו, ושיהיה מול עינינו משהו מן המשהו מעמלו, כדי שנזכה לעמול בתורה ולברך את ברכותיה בשמחה גדולה.

חשיבות התורה בעיני האר"י הייתה כה גדולה, שבכה על כל דבר שלא הבין.

פרק ג · מצוות עשה מן התורה

⚖️ דאורייתא או דרבנן

בשיעור הקודם בסדרה דובר בשאלה אם ברכות התורה הן מצוות עשה מן התורה או רק מדרבנן. המקור הוא הגמרא בברכות (דף כא): מניין לברכת התורה לפניה מן התורה? שנאמר "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ". משמע שזה מן התורה, וכך סוברים חלק מן הראשונים – הרמב"ן, החינוך והרשב"א – שזו מצוות עשה מדאורייתא.

והרב סיפר שהזדמן לידו סידור קדמון בשם "אוצר התפילות", המלקט בתוכו עשרות פירושים קדמונים. מעניין שאף שהוא בנוסח אשכנז, שבו לא נהוג בדרך כלל לומר "לשם ייחוד" לפני כל מצווה, כתוב שם בהקדמה לברכות התורה בפשטות: דע שברכת התורה היא מצוות עשה, כדאיתא בגמרא בברכות. והמקל בזה ואינו מברך כשהוא חייב, עובר על מצוות עשה ועונשו רב. ושם מובא נוסח של "הריני רוצה לקיים מצוות עשה לברך על התורה" לפני הברכה.

הרב העיר שמכיוון שהדבר שנוי במחלוקת, יש מי שנזהר לא להזכיר במפורש את המילה "דאורייתא". אבל עצם הידיעה שלרבים מן הראשונים זו מצוות עשה מן התורה, מוסיפה משקל וחשיבות לכל ברכת התורה שאנו אומרים.

יש ראשונים הסוברים שברכת התורה היא מצוות עשה מן התורה.

פרק ג · מצוות עשה מן התורה

📕 המשנה ברורה: עונשו גדול מאוד

גם המשנה ברורה (סימן מז) דן בשאלה. הוא מביא שיש אחרונים שהכריעו שאולי זה מדרבנן. ועל כך הוא כותב שקשה מאוד לסמוך עליהם, אחרי שהרבה ראשונים – הרמב"ן, החינוך והרא"ש – סוברים שברכת התורה היא מן התורה, "וידוע שעונש מי שאינו מברך על התורה גדול מאוד", כמו שלמדנו מן הגמרא "על מה אבדה הארץ".

בהמשך דבריו מביא המשנה ברורה שיש מן הפוסקים שכתבו שהוא מדרבנן, ולכן לא רצה להכריע בכך לגמרי. אבל ניכר מדבריו שהוא נוטה לומר שבפשטות זו מצוות עשה מן התורה. והרב הוסיף שבסידור "אוצר התפילות" הדבר מובא בפשטות, כדבר שאין בו צד אחר.

ומכל זה עולה עד כמה חשובה הברכה הזאת. אין זו עוד ברכה שעוברים עליה במהירות, אלא מצווה שיש בה, לפי רבים מן הראשונים, מצוות עשה מן התורה, ושעליה תלה הקדוש ברוך הוא את חורבן הארץ.

המשנה ברורה מביא את דעת הראשונים שברכת התורה מן התורה, ומזכיר שעונש מי שאינו מברך גדול.

פרק ד · לברך בשמחה גדולה

🎉 "ויברך אותה בשמחה גדולה"

הרב סיפר שראה בספר עדות על תלמיד חכם חשוב, שכשהיה מברך ברכות התורה, היה ממש רוקד משמחה. למה? כי באמת ידע את ערכן של ברכות התורה.

והביא שוב את המשנה ברורה (סימן מז, ס"ק ב). השולחן ערוך פסק בסעיף מיוחד: "ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד". ועל כך כותב המשנה ברורה, החפץ חיים זכר צדיק לברכה: מאוד – שלא ללמוד עד שיברך, "ויברך אותה בשמחה גדולה".

ומביא את דברי חז"ל: "על מה אבדה הארץ... ויאמר ה' על עזבם את תורתי". והקשו: הרי ישראל היו עוסקים בתורה, ומצינו שכל זמן שעוסקים בתורה, הקדוש ברוך הוא מוותר על עוונותיהם. ולמה לא ידעו על מה אבדה? אלא שהקדוש ברוך הוא, הבוחן לבבות, ידע שאף על פי שהיו עוסקים בתורה, לא היו עוסקים בה לשם לימוד התורה, אלא כמו שלומדים שאר חכמות. ולכן לא ברכו בתורה – שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם – ולכן לא הגנה עליהם.

השולחן ערוך כתב שצריך להיזהר מאוד בברכת התורה, והמשנה ברורה מבאר: בשמחה גדולה.

פרק ד · לברך בשמחה גדולה

💎 כלי חמדתו

לכן מסיים המשנה ברורה: צריך ליזהר מאוד, "וליתן הודאה על שבחר בנו ונתן לנו כלי חמדתו". ועוד מביא שאמרו חז"ל שמי שאינו זוכה לבן תלמיד חכם, הוא משום שאינו נזהר בברכות התורה.

על כן, אומר הרב, נאמץ לעצמנו לומר את ברכות התורה מתוך שמחה, התלהבות, התעוררות ודבקות, מתוך הודיה אמיתית לה'. שאדם יתבונן ויראה כמה עצומה ונפלאה המתנה של התורה הקדושה.

והחפץ חיים כותב שבכל דקה של לימוד אפשר לומר כמאתיים מילים, וכל מילה ומילה, כפי שמדייק הגר"א מן הירושלמי, היא מצוות עשה בפני עצמה. הרב העיר שהכוונה למשפט שלם שיש בו משמעות של תורה, שאז מקבלים שכר על כל מילה ומילה כמצוות עשה בפני עצמה. כמה, אם כן, יש לנו לברך את ברכות התורה בשמחה ובחשק.

ועל ידי זה נזכה שמשה רבנו, הרועה הנאמן, ירצה לגאול אותנו בקרוב, כמו שאמר לו רבי שמעון: "קום רעיא מהימנא", עורר את הרחמים הגדולים, למהר לגאלנו גאולה שלמה, ולבנות את בית מקדשנו במהרה בימינו.

בכל מילה של תורה מקיימים מצוות עשה, ולכן הברכה עליה ראויה להתלהבות גדולה.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: על מה אבדה הארץ