📚 כל השיעורים

🍭 הקמע לייסורים

מצוות השתיקה שלמד הסמ"ג מאהרן הכהן, הסיפור על בית הכיסא בטבריה, ולמה קבלת הייסורים באהבה היא עצמה הקמע לרפואה

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · לשתוק זה מצווה

🤫 וידום אהרן

בעל ספר "מצוות גדולות" (הסמ"ג), וכן ספר "החרדים", כותבים שיש מצוות עשה מהתורה: כשמגיעים על אדם ייסורים, בין בגופו, בין בבניו, בין בממונו, מצווה עליו לכוף את ראשו ולשתוק – כמו שעשה אהרן הכהן, שנאמר עליו "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". המקור, אומר הסמ"ג, הוא בפסוק: "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶךָ" – מכאן למדנו מצוות עשה לכוף את הראש ולשתוק, לא לקרוא לזה "מקרה" בעולם, אלא לקבל באהבה את רצון ה'.

ספר "אור יקרות" מקשה: הגמרא במסכת ברכות אומרת "קַבָּלָה דְּסוּר שְׁתִיקוּתָא" – שלא יבעט אדם בייסורים אלא ישתוק. רש"י מפרש "קבלה" כמסורת ומנהג שקיבלנו מרבותינו. אם כן, לכאורה הגמרא רואה בקבלת הייסורים רק מנהג שקיבלנו, לא מצווה מהתורה. איך, שואל אור יקרות, אומר הסמ"ג שיש בזה מצוות עשה מפורשת מהתורה?

הסמ"ג מלמד שיש מצוות עשה מהתורה לשתוק ולקבל ייסורים באהבה, כמו שעשה אהרן הכהן.

פרק ב · קמע, לא רק מנהג

🔮 בית הכיסא בטבריה

הגמרא מספרת שבטבריה היה בית כיסא מסוכן, ומזיקים ניזקו בו כל מי שנכנס לשם, אפילו ביום. ובכל זאת, רב אמי ורב אסי היו נכנסים לשם ולא ניזוקו. שאלו אותם החכמים: איך אתם נכנסים ולא מפחדים? ענו להם: "קַבָּלָה גְּמִירִי" – יש לנו קבלה: "קַבָּלָה דְּבֵית הַכִּסֵּא – צְנִיעוּתָא וּשְׁתִיקוּתָא" – מי שנוהג בצניעות ובשתיקה בבית הכיסא, מוגן.

כאן מחדש ספר "אור הרוך" פירוש אחר למילה "קבלה": לא מנהג שקיבלנו מרבותינו, אלא "כעין קמע" – הגנה. רב אמי ורב אסי לא אמרו "כך קיבלנו שצריך לנהוג", אלא "יש לנו קמע": הצניעות והשתיקה עצמן מגנות עליהם מן המזיקים, ולכן לא חששו.

לפי זה, גם כאן, ב"קַבָּלָה דְּסוּר שְׁתִיקוּתָא", אין הכוונה כמו רש"י לתיאור איך צריך לנהוג – זה כבר כתוב בתורה, כמצווה מפורשת שהביא הסמ"ג. הגמרא מוסיפה דבר אחר: היא מגלה מה הוא ה"קמע" להתרפא מהייסורים. כשאדם מקבל את הייסורים באהבה, שותק, ומאמין שיש לו אבא טוב שכל מה שהוא עושה הוא לטובתו – בזה עצמו הוא מעורר רחמים עליו, וכל הייסורים סרים ממנו.

כך מתורצת קושיית אור יקרות בדיוק: המצווה מהתורה היא לקבל את הייסורים באהבה. ואילו הגמרא מוסיפה ומגלה שאותה קבלה באהבה היא עצמה הקמע, הסגולה לרפואה. שני דברים שונים: מצווה, וגם תועלת מעשית מתוך אותה מצווה.

סיפור על חכמים שלא ניזוקו בבית כיסא מסוכן, בזכות צניעות ושתיקה, שם המילה "קבלה" לפירוש חדש.

פרק ג · המרור שהוא חסה

🌿 מכל המרור – חסה

בליל הסדר אוכלים את המרור עם המצה יחד, בהסבה – כשהמרור מסמל את הגלות והמצה מסמלת את החירות. איך אפשר לאכול את שניהם יחד, בהסבה של בני מלכים? רבי מרדומסק מבאר: המצה מסמלת את האמונה, כמו שמובא בזוהר. וכשכורכים את האמונה עם המרור, כאילו מבטלים בכך את כל המרירות: מי שמאמין שהכל לטובה, ושה' עמו בכל עת ושעה, יכול לשבת בדרך חירות אפילו בתוך הקושי – כי האמונה עצמה מבטלת את המרירות.

ויש גם רמז במילה עצמה: "מָרוֹר" – כל המרור בחיים הוא בעצם רק "חָסָה". השם "חס" עליך, אוהב אותך, ולכן מביא לך את הייסורים. כל מרירות שבחיים היא רק ביטוי לכך שה' חס עלינו.

מנהג אכילת המרור עם המצה מרמז שכל מרירות בחיים היא בעצם רק חסד ודאגה של ה' כלפינו.

פרק ג · המרור שהוא חסה

🕊️ השתיקה שמביאה רפואה

ומסייע לכך גם מה שאמר "הרב מבריסק" על הפסוק בתהלים "עַד יָשׁוּב צֶדֶק מִשְׁפָּט": הייסורים הבאים לאדם אינם "עד" שישוב המשפט – כלומר, כל זמן שאדם אינו מאמין ומבין שצדיק הוא ה' ואמת משפטיו, ואין לו רשות לערער עליו, הדינים ממשיכים לרדוף אותו. אבל מיד כשהוא חוקק בלבבו אמונה זו, הדין "נמתק" עליו ומתבטל, והוא נפטר מן הייסורים.

מכאן היסוד שחוזר בכל הדברים: קבלה באהבה ובשתיקה היא לא רק מצווה חשובה מהתורה. היא עצמה, ממש כמו קמע, גורמת שהייסורים יתמתקו ויסורו. יהי רצון שנזכה כולנו לקבל כל מה שעובר עלינו באהבה, ולזכות דרך זה גם לקיום המצווה וגם לרפואה שלמה.

קבלת הייסורים באהבה בשתיקה היא גם מצוות עשה מהתורה וגם קמע לרפואה שלמה.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: הקמע לייסורים