📚 כל השיעורים

🍭 הטוב שמתחת למעטפת

הרמח"ל על הנגלה והנסתר שבכל מידה, חידושו של הבעל שם טוב ש"אנוכי אסתיר אסתיר" מבטל את עצמו, והניצוץ שצריך לחפש בכל צרה

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · הנגלה והנסתר

⚖️ שני חלקים בכל מידה

הרמח"ל, בספר "דעת תבונות", כותב שבכל מידה שהקדוש ברוך הוא מודד לנו – בין במידת הטוב והחסד, בין במידת הדין – יש שני חלקים. החלק הנגלה הוא מה שאנו רואים בעינינו: השכר או העונש הנראה לעין. והחלק הנסתר הוא העצה והכוונה העמוקה שבמידותיו של הקדוש ברוך הוא, שמובילה בסופו של דבר את כל הבריות לתיקון עולם שלם.

ובכל מקרה, כוונת הקדוש ברוך הוא במידותיו ובמעשיו היא, בעומק, לטוב – כמו שאומרת הגמרא: "כֹּל מַה דְּעָבֵד רַחְמָנָא לְטָב עָבֵד". אלא שאותו טוב הוא טוב נסתר, שבעולם הזה איננו רואים אותו, ורק לעתיד לבוא יתגלה לנו, ואז נבין כיצד כל המאורעות שעברו עלינו היו לטובתנו.

הרמח"ל כותב שבכל מידה שה' מודד לנו, טוב או דין, יש חלק נגלה שאנו רואים וחלק נסתר שהוא הכוונה העמוקה לטובה.

פרק א · הנגלה והנסתר

🌙 להאמין בטוב שלא נראה עדיין

אם כן אפשר לשאול: אם הטוב הנסתר מתגלה רק לעתיד לבוא, האם נגזר עלינו בעולם הזה, כל עוד איננו רואים אותו, שנצטרך לסבול בלי מזור? התשובה: הידיעה עצמה שיש טוב פנימי בכל מצב, צריכה להביא אותנו לאמונה שבתוך הקושי שעובר עלינו יש טובה – גם אם איננו רואים אותה בבירור.

כך כותב בעל התניא (פרק כ"ו): העצה לטהר את הלב מכל עצב ונדנוד היא הידיעה שגם הקשיים הם לטובה, אלא שהטוב אינו נגלה כאן בעולם הזה. הסיבה שאי אפשר לראות את הטוב שבייסורים היא שהם מגיעים ממקום רוחני עליון מאוד, הנקרא "עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא" – עולם המכוסה. אבל כשהאדם זוכר שיש כאן טובה, הוא יכול להתחזק ולצאת מתוך הקושי.

התניא מלמד שהעצה לטהר את הלב מעצבות היא לדעת שגם הקושי הוא לטובה, גם כשהטוב אינו נגלה בעולם הזה.

פרק ב · אם ידעת, זו לא הסתרה

🔍 אם ידע האדם – זו לא הסתרה

בספר "תולדות יעקב יוסף", בתחילת פרשת בראשית, מובא בשם רבו, הבעל שם טוב, כלל גדול: "אִילּוּ יָדַע הָאָדָם שֶׁהַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּתֵּר שָׁם – אֵין זֶה הֶסְתֵּר". כלומר: מצב של "הסתר פנים" הוא הסתר רק אם האדם אינו יודע שהקדוש ברוך הוא נמצא שם. אבל אם האדם מתבונן ושם לב שכל הקושי וההסתרה הוא רק מצב שבו הקדוש ברוך הוא מסתתר – אבל הוא נמצא שם, בפנימיות הקושי – בעצם המחשבה הזאת מתבטלת ההסתרה, והקדוש ברוך הוא מתגלה לו.

זהו פירוש הפסוק "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי", שיש בו כפילות ("הַסְתֵּר" ו"אַסְתִּיר"). מבאר "תולדות יעקב יוסף": הקדוש ברוך הוא, בזמן של הסתר פנים, "מסתיר את ההסתרה" עצמה – ומה גורם לכך? דווקא ידיעת האדם שיש כאן הסתרה. מי שחושב על הפנימיות של ההסתרה, ועל הקדוש ברוך הוא שנמצא בתוכה, מבטל בכך את ההסתרה עצמה.

הבעל שם טוב מחדש שברגע שאדם מתבונן ומבין שהקדוש ברוך הוא נמצא בתוך ההסתרה עצמה, ההסתרה מתבטלת.

פרק ג · הניצוץ שבצרה

✨ הניצוץ שנותן חיות לצרה

בספר ליקוטי מוהר"ן (פרשת וילך) כותב רבי נחמן מברסלב: בכל צרה יש נקודה פנימית קדושה של רצון ה', והנקודה הזאת היא מה שנותן חיות וקיום לאותה צרה. תוכן הנקודה הזאת הוא שמתוך הצרה תבוא תועלת, שהאדם יתקן את עצמו או יצא ממנה דבר טוב אחר.

ומכאן יסוד נפלא: מכיוון שכל קיומה של הצרה תלוי באותה נקודה פנימית, הרי שברגע שהתועלת שבה מגיעה בפועל, הנקודה הקדושה שנתנה לצרה את קיומה כבר הושלמה ועברה, ואין לה עוד על מה להתקיים – והצרה בטלה ונעלמת. כותב רבי נחמן: "כָּל בַּעַל דַּעַת, בְּכָל צָרָה, יְחַפֵּשׂ הַנִּיצוֹץ שֶׁבָּהּ" – כי הניצוץ הוא ההיפך מן הצרה: עניינה של הצרה להרע לאדם, ועניינו של הניצוץ שבתוכה לעזור לו להיטיב את מעשיו. כשהניצוץ יוצא לפועל, הצרה מתבטלת ואין לה שום מציאות נוספת.

רבי נחמן מברסלב מלמד שבכל צרה יש ניצוץ קדושה שנותן לה את קיומה, ומציאת הניצוץ מבטלת את הצרה.

פרק ג · הניצוץ שבצרה

🤝 ויגש אליו יהודה

ה"שפת אמת", בתחילת פרשת ויגש, כותב בסגנון דומה: העצה בכל שעת צרה היא להתבטל לרצון הקדוש ברוך הוא, על ידי שהאדם מברר בלבו שגם בתוך ההסתר יש חיות ורצון מה' יתברך. הוא מסביר על פי זה את "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" – יוסף הוא, לפי דרכו, בחינת הנקודה הפנימית, ויהודה, בשעת הצרה שבה נלקח ממנו בנימין, ניגש לאותה פנימיות.

ולמה דווקא יהודה? מסביר השפת אמת: "יהודה" מלשון הוֹדָאָה. הגישה לפנימיות שבתוך הצרה היא על ידי הודיה – שהאדם מברר, מכיר ומאמין שהכל בא מהקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הטוב, וכל רצונו הוא רק להיטיב לנו. כשהאדם מודה כך, שהקדוש ברוך הוא הוא זה שהביא עליו את הצרה לטובתו, מתבטלות כל הצורות הקשות, והייסורים מתבטלים ונעלמים. יהי רצון שנזכה לגלות את הפנימיות שבכל הסתרה, ולהבין שהכל, בסופו של דבר, לטובה.

השפת אמת מבאר שהגישה לפנימיות הצרה היא על ידי הודיה – כמו יהודה, מלשון הודאה, שניגש אל יוסף.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: הטוב שמתחת למעטפת