📚 כל השיעורים

🍭 דל למגר מכלום

מדוע כל ליל הסדר סובב סביב המספר ארבע, ומה מלמדת אותנו האות ד' על סוד ההודיה

עריכה לקריאה עצמאית · מתוך שיעור בערוץ הרב יהודה טאוב

פרק א · המספר ארבע בכל מקום בהגדה

🔢 חידה: כמה פעמים ארבע בליל הסדר

ערב ליל הסדר, אפשר לשאול בבית חידה: כמה פעמים מופיע המספר ארבע בליל הסדר? יש ארבע כוסות ששותים, כנגד ארבע לשונות של גאולה. יש ״ברוך המקום, ברוך הוא״ שנאמר ארבע פעמים — כנגד ארבעה בנים שדיברה תורה לפניהם. יש ארבע קושיות שהילדים שואלים. אוכלים ארבעה כזיתים (מוציא מצה, כורך, אפיקומן). ויש ארבע מצות — כי כששוברים את המצה האמצעית, נשארות ארבע חצאי מצות.

מה מונח בדבר הזה שכל ליל הסדר מסתובב סביב המספר ארבע? לכאורה מונח כאן יסוד גדול בהודיה לה׳.

ה״בן חכם ישמח אב״ — זוכה לבן חכם, מברך ומודה להשם על שמחתו. אבל גם מי שיש לו בן מאחד הסוגים האחרים — רשע, תם, או שאינו יודע לשאול — צריך להודות עליהם, שהרי אמרו חז״ל: ״חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֶׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה״. לכן אומרים ״ברוך המקום, ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא״ — ארבע פעמים ״ברוך״, כנגד כל אחד מארבעה הבנים, שעל כולם צריך להודות.

ארבע כוסות אנחנו שותים להודות לקדוש ברוך הוא על ״וְהוֹצֵאתִי... וְהִצַּלְתִּי... וְגָאַלְתִּי... וְלָקַחְתִּי״. הנקודה המרכזית של ליל הסדר היא להגיע, על ידי כל ארבע הכוסות, לכך שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כדי שיוכל להודות ולהלל כראוי.

כאשר אדם מספר את יציאת מצרים ובעצמו חי את הדברים, הוא יכול להודות ולהלל כראוי. אם אדם לא חי את זה, קשה לו מאוד להודות ולהלל.

ליל הסדר מלא במספר ארבע: ארבע כוסות, ארבעה בנים, ארבע קושיות, ארבע מצות, ארבע לשונות גאולה.

פרק ב · האות ד': דל למגר מכלום

🍞 מצה, להרגיש שאין לי כלום

אוכלים בלילה הזה מצה, ״שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ״. למה אוכלים דווקא מצה? המצה היא ״לֶחֶם עֹנִי״. בשביל להודות ולהלל, צריך האדם להרגיש ״דל למגר מכלום״ — שמעצמו אין לו שום דבר, וכל מה שיש לו, הקדוש ברוך הוא נתן לו.

החמץ רומז על החמץ, על הגאווה, על השאור המתנשא שחושב שהכול מגיע לו — וככה לא אפשר להודות. איך עושים מצה? לחם ומים, ולא מוסיפים כלום. לחמץ מוסיפים עוד דברים, זמן, אוויר. בשביל להודות ולהלל, צריך האדם להרגיש כמו המצה: מעצמו אין לו כלום, הכול נתן לו בורא עולם.

בליל הזה מתחילים ואומרים ביסוד גדול: ״מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ״. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבהתחלה — עובדי עבודה זרה היו אבותינו — וכל מה שיש לנו אחרי זה, הוא חסד המקום עלינו, מתנת בורא עולם.

יש דין להתחיל בלילה הזה בגנות: להתחיל ״עבדים היינו״, ״מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו״, ואז לאט לאט ללכת ולהוסיף בשבח: כמה הוא נתן לנו.

המצה עשויה רק מלחם ומים בלי שום תוספת, וזו מהות ההודיה: להרגיש שמעצמך אין לך כלום, וכל מה שיש לך הוא מתנה מבורא עולם.

פרק ב · האות ד': דל למגר מכלום

🎁 מתנות או מכות

אמר פעם מישהו דבר נפלא: יש אנשים שמקבלים בחיים כל היום מכות, ויש אנשים שמקבלים בחיים כל היום מתנות. מה הפירוש? אם אדם חי שהכול מגיע לו, אז כל פעם שהוא לא מקבל מה שהוא חושב שמגיע לו, הוא מקבל מכה — כל היום הוא חוטף מכות.

לעומת זאת, יש אדם שכל היום מקבל מתנות: הוא יוצא מנקודת הנחה ״מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו״, הוא יוצא מנקודת הנחה ״עבדים היינו״, הוא חי כמו שכתוב ״וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״. הוא זוכר, יוצא מנקודת הנחה שהוא עבד, וכל מה שיש לו משם ואילך, זו מתנה. כמה הודיה הוא חייב לבורא עולם — הכול מלא מתנות עבורו.

מספר סיפור על הרב חזקיהו לוינשטיין שכתב פעם לרבי שמואל אוירבך מכתב: היה לו שמחה גדולה מאוד מברכה שנהג לכוון בה בכל יום. איזו ברכה? ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳... שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד״. מודים אנחנו לקדוש ברוך הוא שלא עשה אותנו עבדים.

היה מלא שמחה, ושלח לו מכתב שהוא ממש מודה על הכוונה החדשה שניתנה לו בברכה הזאת. כך יהודי צדיק שכל היום מודה לה׳ שאינו עבד, חי כל חייו מלא במתנות, לא במכות.

מישהו אמר: יש אנשים שמקבלים כל היום מכות (כי חייהם חי מתוך תחושה שמגיע להם הכל), ויש שמקבלים כל היום מתנות (כי חייהם חי מתוך "עבדים היינו").

פרק ג · מתנות או מכות

📜 ד' זה דל למגר מכלום

למה כל כך הרבה הודיה הולכת תמיד עם המספר ארבע? ליל הסדר הוא ליל ההודיה; אנחנו מודים על ״והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי״; יהודה הוא הבן הרביעי; חג החנוכה הוא החג הרביעי; מי שמביא קורבן תודה מביא ארבעים (4×10) סוגי לחמים, ונותן ארבעה לכהן.

מדובר באות ד׳: רומזת ל״דל למגר מכלום״. כאשר אדם ד׳ (דל, חש שאין לו כלום מעצמו) ומודה לקדוש ברוך הוא, הוא זוכה להיות האות ה׳ — כי אות ה׳ מסמנת בכל מקום את הקדוש ברוך הוא. כאשר האדם מודה לקדוש ברוך הוא, בא הקדוש ברוך הוא ושורה בתוכו, כמו שאנו רואים במילה ״יהודה״: י-ה-ו-ד-ה, שם ה׳ חבוי על האות ד׳.

האות ד' עצמה רומזת לדל, למגר מכלום — ומי שמרגיש כך, זוכה שבתוכו תשרה אות ה', סימן לנוכחות ה' יתברך.

פרק ג · מתנות או מכות

🌟 כל מוציאם ממצרים

מדייק אור החיים הקדוש: לא כתוב ״כי הוציאם ממצרים״, אלא ״כל מוציאם ממצרים״ — כל פעם ופעם, כל לילה ולילה. בליל הסדר, הקדוש ברוך הוא מוציא עוד פעם את כל אחד ואחד ממצרים. כאשר אתה חי בעצמך שכל השפע הטוב שיש לך הוא מתנה מה׳, הקדוש ברוך הוא מוציא אותך מכל המיצרים שיש לך.

יהי רצון שנזכה להתבונן כמה שאפשר ב״וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים״, כל מה שיש לנו, כל השפע הטוב, כל מה שאנחנו בני חורין, כל מה שאנחנו זוכים ללמוד תורה, זה הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו במצרים. נתבונן בכל הדברים הטובים שיש לנו, ואז נזכה שפינו יהיה מלא שירה, קיימים כל ארבעת ההיגדים — דל, הודיה, שירה, וחיים — יחד, לגאולה שלמה.

אור החיים מדייק שכתוב "כל מוציאם ממצרים" — כל לילה ולילה הקדוש ברוך הוא מוציא עוד פעם את כל אחד מאיתנו מהמיצרים שלו.

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה
סיכום השיעור: דל למגר מכלום