🔤 שיעור על האותיות
השיעור הזה מבוסס על שיעור שנמסר לילדים בסדרה שלמה על סוד האותיות. הכול התחיל בשנה אחת שבה למדו בבית הספר, כנושא שנתי, על האותיות ועל משמעותן. מי שהוביל את הלימוד התלהב מאוד מן הנושא, ומאז נעשה לו הלימוד הזה למפעל חיים: במשך שנים רבות כתב והסביר את האותיות, אות אחר אות. השיעור שלפנינו עוסק באות הראשונה, האל"ף.
בפתח הדברים הובאה מילה שכולנו מכירים. חז"ל מרבים לומר על הקדוש ברוך הוא "כביכול". למשל, בשעה שאדם מצטער, השכינה אומרת כביכול "קלני מראשי". למה אומרים דווקא "כביכול"?
הובא בשיעור פירוש מעניין: "כביכול" – בכ"ב יכול. על ידי עשרים ושתיים אותיות התורה יכול הקדוש ברוך הוא לברוא את כל העולם. אין זה חידוש בעלמא. כך מלמדים חז"ל, שהעולם נברא באותיות התורה. האות עצמה היא כוח, היא קדושה, ויש בה כוח של בריאה.
כל אות בתורה אינה רק סימן לכתיבה, אלא כוח של בריאה.
📖 למה התורה פותחת בבי"ת
בפסוק הראשון בתורה כתוב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים". אם נתבונן באותיות הראשונות של המילים, נמצא סדר יפה: בי"ת של "בראשית", בי"ת של "ברא", ואל"ף של "אלוקים". האותיות משמשות כאן בתפקיד הבריאה עצמה.
ונשאלת שאלה ידועה: למה לא התחילה התורה באות אל"ף, האות הראשונה? המדרש עוסק בשאלה הזאת, ויש בו כמה תשובות. האל"ף מופיעה כפתיחה רק בעשרת הדיברות: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ". ומעניין שגם הגמרא נוהגת כך: כל מסכת מתחילה בדף ב', ולא בדף א'.
ובכל זאת, האל"ף אינה נעדרת מפתיחת התורה. אם נפתח את הפסוק הראשון ונקרא אותו לאט, נראה שהאל"ף חוזרת בו שוב ושוב: בראשית, ברא, אלוקים, את, ואת, הארץ. כבר בפסוק הראשון היא נוכחת, אף שאינה עומדת בראש. כאילו נאמר לנו: האחד אינו נראה בפתח, אבל הוא נמצא בתוך הכול.
התורה והגמרא פותחות בבי"ת, ובכל זאת האל"ף נוכחת כבר מן הפסוק הראשון.
👑 האחד, אלופו של עולם
לכל אות יש גם מספר, גימטריה. האל"ף היא אחת. ולכן היא מסמלת את הקדוש ברוך הוא, שהוא האחד, יחידו של עולם. היא גם מלשון "אלוף": הקדוש ברוך הוא הוא אלופו של עולם, בעל הבריאה כולה.
ויש פסוק נוסף שבו האל"ף מופיעה באופן מיוחד, בספר ויקרא פרק י"ט: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". נספור: איש, אמו, ואביו, תיראו, ואת, אני, אלוקיכם – שבע פעמים מופיעה האל"ף בפסוק הזה.
ומעניין במה עוסק הפסוק: באבא ובאמא, בשבת, ובקדוש ברוך הוא. שבע הוא מספר ימי הבריאה עם השבת. כבוד אב ואם ושמירת שבת נקשרים כאן יחד עם "אני ה' אלוקיכם". ההורים הם שותפים בבריאת האדם, השבת היא עדות על בריאת העולם, ומעל כולם עומד האחד, שברא הכול.
האל"ף רומזת לקדוש ברוך הוא – האחד, היחיד, אלופו של עולם.
✋ צורת האל"ף
מה מסמלת צורת האל"ף? יש בה קו אלכסוני באמצע, קו קטן למעלה וקו קטן למטה. בשיעור הוצג ציור ישן, שנשאר משנת הלימוד ההיא, שבו מורה ציירה לילדים את משמעות האותיות.
צורת האות מזכירה דמות מתכופפת, שמחברת בין שמים לארץ: יד אחת פונה כלפי השמים, ויד אחת פונה כלפי האדמה. ולילדים הוצע תרגיל: לנסות ליצור את צורת האל"ף בגוף שלהם. לעמוד, להרים יד אחת למעלה ולהוריד יד אחת למטה, ולהרגיש מה האות הזאת אומרת.
ובציור נראה גם אב שמברך את בניו. ולכן הדבר הראשון שהאל"ף באה לומר: הקדוש ברוך הוא הוא אבינו. אל"ף היא ראש המילה "אב", והיא גם ראש המילה "אלוקים". הוא כביכול אבי הבריאה כולה. הוא למעלה, והוא היוצר שמביא את הכול לעולם, כמו אב שמביא את ילדיו לעולם ומברך אותם.
צורת האל"ף היא כמו אדם שיד אחת שלו פונה לשמים ויד אחת לארץ.
☁️ למעלה ולמטה
שני חלקי האל"ף מלמדים שני דברים. החלק העליון, שפונה כלפי מעלה, מלמד שהקדוש ברוך הוא הוא הבורא. הוא אלופו של עולם, והוא שהביא אותנו לעולם.
החלק התחתון, שיורד למטה, מלמד שהקדוש ברוך הוא אינו עוזב את הבריאה אחרי שברא אותה. הוא שומר עלינו ומסכך עלינו. הובאה לכך דוגמה מן המדבר: ענני הכבוד ליוו את עם ישראל, שמרו עליהם ועזרו להם להתקדם בדרך.
כך גם האל"ף: הקדוש ברוך הוא הביא אותנו לעולם, ואחרי שאנחנו כבר כאן, הוא ממשיך לשמור עלינו בכל רגע. אות אחת קטנה מספרת את כל הסיפור של הבריאה וההשגחה: יד אחת למעלה, שבה הוא בורא, ויד אחת למטה, שבה הוא שומר.
הקדוש ברוך הוא גם ברא אותנו וגם ממשיך לשמור עלינו בכל רגע.
🧑 אדם ואמת
מן האל"ף נבנות מילים רבות, ובשיעור הובאו כמה מהן. הראשונה היא המילה "אדם". אדם מורכב מן האותיות אל"ף, דל"ת ומ"ם. אל"ף רומזת לאלוקים, ו"דם" הוא הגוף, החיים הגשמיים.
בצלם אלוקים נברא האדם. ולכן יש בכל אדם חלק אלוקי, והחלק הזה מחובר לדם, לגוף. הקדוש ברוך הוא ברא יצירה שבה אלוקות ואדם נמצאים יחד. האדם אינו רק גוף, ואינו רק נשמה. הוא חיבור של שניהם, והאל"ף עומדת בראשו.
וגם המילה "אמת" פותחת באל"ף. האמת נשענת על האחד. כשהאדם זוכר שהאל"ף נמצאת בו, שיש בו חלק אלוקי, הוא יודע לחיות חיים של אמת.
המילה המעניינת ביותר היא המילה "אחד". הובא בשיעור שהיא כמו חיבור של משפחה שלמה: אב, אם, אח ואחות – כולן מתחילות באל"ף. וכולנו יחד, כמשפחה אחת, נעשים "אחד".
ומה יקרה אם נוציא את האל"ף מן המילה "אחד"? יישאר "חד". ומה זה חד? דבר חד ומסוכן. כשמוציאים את האחדות מן המשפחה, וכשמוציאים ממנה את הקדוש ברוך הוא, המצב נעשה חד וקשה.
כך היה בדור המבול, שהיו בו שנאה ומריבות, עד שבא המבול. וכך היה בדור הפלגה: הם התאחדו, אבל התאחדו בלי אלוקים, ובסוף אחדותם נשברה ולא נשאר ממנה דבר. כאשר האל"ף יצאה, האחדות נשברה ונעשתה חדה. מוסר השכל: אחדות בלי אלוקים אינה אחדות שלמה.
לסיכום, האל"ף מסמלת את האלוקים ואת האחדות. הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ושומר עלינו, ובזכותו אנחנו משפחה אחת. ואנחנו מודים לו, אדון הכול, שברא את הכול ונותן לכל אחד את מה שהוא צריך.
האדם בנוי מאל"ף ומדם – אלוקות שמחוברת לגוף.