🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בראש השנה, כשתוקעים את התקיעות, יש הרבה כוונות מה לכוון: יש תקיעה, ואחר כך שברים (יש מחלוקת אם הכוונה לשברים-תרועה או שברים לבד, או תרועה לבד) - קולות מופסקים, ואחר כך שוב תקיעה. התקיעה - כל ישר, בלי הפסקות; אחר כך יש הפסקות; ואחר כך שוב כל ישר.
בראש השנה נברא אדם הראשון - זה היום שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם. ומתי שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם, הוא ברא אותו ישר. אחר כך הוא חטא, וכל הדורות מנסים לתקן את החטא של אדם הראשון. זה שייך באופן כללי לאדם, שממנו יצאה כל האנושות - אבל אותו דבר קורה גם אצל כל אחד באופן פרטי. כל אחד, מתי שהוא נולד, נולד ישר. ובדרך כלל, אדם הולך אחר יצרו הרע, מקלקל את מעשיו, ואחר כך צריך לחזור בתשובה על כל מה שעשה.
אם כן, אלו שלושת הקולות: תקיעה - ישר, זה מתי שאדם הראשון נברא, או כל אחד מתי שהוא נולד - ישרות. אחר כך התרועה, השבירה - זה החטא, של אדם הראשון או של כל אחד בחייו הפרטיים, שהולך אחר יצרו. ואחר כך התקיעה השנייה - עבודת עם ישראל לתקן את חטא אדם הראשון, או כל אחד לתקן את הפגמים האישיים שלו - התקיעה האחרונה, לחזור בחזרה לישרות, למה שהיה בהתחלה.
אם כן, זה עניין לחזור בתשובה מתי ששומעים את התקיעות - לחזור לישרות, להיות ישר כמו שהיינו פעם. והנה, שורש החטא של אדם הראשון היה כפיות טובה. שהרי כתוב בגמרא שמלאכי השרת היו מסננים לו בשר ומסננים לו יין - הוא היה בגן עדן, לא חסר לו כלום, רק שמלאכים שירתו אותו. אבל הוא לא הבחין בחסדים האלה, ולכן רצה עוד דברים.
מי שמתבונן בחסדי ה', כל כך שמח - הוא לא מחפש עוד דברים. אם כן, החטא של אדם הראשון היה כפיות טובה - ולכן השבירה, התרועה, החטא - זה בגלל שלא הכיר בחסדי ה'. וכל אחד בחיים הפרטיים שלו - זה גם כן אותו דבר. אם אנחנו היינו מבחינים ומעריכים את חסדי ה', לא היינו חוטאים, היינו שומרים על הישרות שלנו. החטא, השבירה, באים מכוח אי-הבחנה בחסדי ה'.
לכן, מתי שמכוונים בתקיעה האחרונה לחזור בתשובה, לחזור לישרות, יש לכוון לחזור בתשובה מהחטא הזה - מאי-הכרת חסדי ה' - ולהכיר את חסדיו, ולהודות לו. וזה יתן לנו כוח לא לחטוא שוב, ויעזור לנו לתקן את כל הפגמים שעברו - שזה היסוד של יהודי, ובאמת היסוד של כל בן אדם: להכיר את החסדים של הקדוש ברוך הוא.
ועל זה - עיקר התשובה, שזה השורש של קיום התורה והמצוות. ועל ידי זה, בעזרת ה', עם ישראל יזכו לשנה טובה ומבורכת.