🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
חג הסוכות נקרא בתורה "תְּקוּפַת הַשָּׁנָה". לשון "תקופה" מציינת הקפה - שהשנה חלפה במעגל שלם וסגור, ומתחילים שנה חדשה. יש בכך גם רמז לכך שבחג הסוכות עושים הקפות בכל יום: מקיפים את הבימה עם הלולב, ובהושענא רבה מקיפים שבע פעמים; ובשמחת תורה מקיפים עם ספרי התורה. כל זה רמוז בעניין "תקופת השנה" - סוד המעגל של חיי האדם.
נדמה לנו שהזמן רץ ברצף אחד, אך האמת היא שכל שנה היא יחידה בפני עצמה - הקף שלם. בראש השנה מבקשים מהקדוש ברוך הוא עוד שנה, עוד הקף בחיים. כתוב בספרים הקדושים שבהושענא רבה נעשה "קשר על גבי קשר" - ביום הכיפורים חותמים בקשר אחד לשנה הבאה, ובזוהר הקדוש כתוב שבשמחת תורה שולחים את הפתקים של גזר הדין לביצוע. כלומר, במשך חג הסוכות אנו במצב מעבר - עדיין הגזר דין לא נגמר, ואנו מתפללים ומייחלים ואומרים "הושענא" - שנזכה לשנה טובה.
מובא בספרים: לאחר שאדם נפטר לאחר מאה ועשרים שנה, הוא עומד למשפט. בינוני שיש לו רוב מצוות אך נשארו לו עבירות הטעונות תיקון, נכנס לגיהנום לשנים עשר חודש, ולאחר הכפרה זוכה לחלקו בעולם הבא. ומרמז לזה מה שאנו חוגגים: ראש השנה - יום הדין; יום הכיפורים - יום עינויים המרמז על תהליך הכפרה; וחג הסוכות שלאחריו - מעין גן עדן. הקדוש ברוך הוא שולח לנו כאן אורות מגן העדן, כדי לעורר אותנו ולהראות לנו מה מחכה לנו לעתיד לבוא אם נהיה טובים.
בשמיני עצרת, נהוג בארץ ישראל לחגוג את "שמחת תורה" - עוד תקופה, עוד הקף, מתחילים את התורה מחדש. פעם היה מנהג לגמור את התורה בשלוש שנים; אצלנו נוהגים כל שנה מחדש. גם זה מתמזג עם רעיון התקופה וההתחדשות - התחדשות של האדם, לקבל עליו מחדש עול תורה ועול מצוות.
ולכן בשמיני עצרת, שהוא יום שילוח הפתקים של גזר הדין להכנה לביצוע, אנו שמחים עם התורה ואומרים לקדוש ברוך הוא שאנו מקבלים עלינו עול תורה מחדש. ומהי עיקר התורה? הודיה לקדוש ברוך הוא על כל חסדיו. וכשאדם חוזר בתשובה שלמה ומודה על כל מה שה' נתן לו - "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" - הוא זוכה להמשך ניצחיות של חסדים, שזהו עיקר התורה: להודות להשם. וכך זוכים, גם בעולם הזה וגם לאחר מאה ועשרים שנה, ל"עולם חסדו" - חסדיו הגדולים והנצחיים של הקדוש ברוך הוא.