🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בליל הסדר, אחד הדברים המעניינים ביותר הוא האפיקומן - זכר לקרבן פסח, שאותו אוכלים, כפי שנפסק בהלכה, עד חצות הלילה. וכן גם קרבן הפסח המקורי במצרים - הציווי היה לאוכלו עד חצות.
משמע מדברי הספורנו, שקרבן פסח מצרים היה כמו קרבן תודה לקדוש ברוך הוא - על הנס שהוא עתיד לעשות עמם באותו הלילה, עוד לפני שאירע בפועל. ובזכות שהאמינו בקדוש ברוך הוא ובחסדיו - אמונה שהצטרפה גם לראייה בעשר המכות - הודו לו עוד לפני נס הפסיחה עצמה.
וההודיה המוקדמת הזו עצמה גרמה לזכות בנס - שניצלו מהמשחית שהיכה בבתי המצרים. לכן מצווה הקדוש ברוך הוא שגם לדורות, כמו שהודינו לו במצרים עוד לפני הנס, כך נאכל את האפיקומן - זכר לקרבן פסח - עוד לפני חצות, לזכור את היסוד הגדול והנפלא: שאדם בוטח בקדוש ברוך הוא ובחסדיו ומודה לו עוד לפני שיבוא הנס, אפילו כשעדיין רק הובטח לו שיוציאו מכל הייסורים ויושיעו.
הרב פנחס מקוריץ היה אומר, שעל כל צרה שטרם באה, יש לערוך סעודת הודיה ולהודות לקדוש ברוך הוא עוד לפני הישועה. את הדברים סמך על הפסוק בתהילים: "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" - שעל ידי תודה לקדוש ברוך הוא, כבר נולדה הישועה.
וזהו מה שרואים בעניין האפיקומן - אוכלים אותו לפני חצות, זכר למה שעשו עם ישראל: להודות עוד לפני הישועה. הדבר הזה יכול לתת פתח גדול לישועות רבות. לפעמים אנו רוצים לצאת מבעיה ולהיוושע, ולא יודעים מה לעשות - והנה יש עצה מיוחדת: להודות לקדוש ברוך הוא כבר עכשיו על כל דבר, להקדים הודיה עוד לפני הישועה. ובזכות ההודיה הזאת - שאדם מאמין בקדוש ברוך הוא ומודה לו עוד לפני כן - זה עצמו יכול להביא לו את הישועה.