🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מספר בחור ישיבה: לפני כשלוש שנים, כשהייה בן 24, פנה אליו הרב יהודה טאוב וביקש שימסור שיעורים בקו "כל תודה" פעם בשבוע. הרב טאוב אמר לו שזו סגולה גדולה להתחזק בהודיה, ושבזכות זה יזכה בקרוב למצוא את זיווגו. עברו שבועות וחודשים שבהם למד ומסר שיעורים בנושא, אך השידוך לא הגיע.
לאחר יותר משנה, עלו לו מחשבות: "אני כל כך מתחזק בהודיה - למה השידוך עדיין לא מגיע?" ואז הבין שהגישה שלו לא הייתה נכונה. כותב הרב דסלר בקונטרס החסד שהודיה באה מתוך הכרה "שלא מגיע לי" - שהמקבל מרגיש כבעל חוב כלפי הנותן. הוא הבין שהוא בא בכיוון ההפוך - הודיה "בשביל לקבל", מתוך הרגשה שמגיע לו. מאז התחיל לעבוד על עצמו להודות פשוט, לא על מנת לקבל.
עם הזמן זכה למסור עשרות שיעורים, ולאחר עבודה של כשנה, כתב וערך ספר שלם על נושא ההודיה. בדיוק כאשר עימוד הספר הסתיים - הגיעה הצעת שידוך בהשגחה פרטית נפלאה, וזכה להתארס.
בנוסח "על הנסים" אומרים "וְעַל הַמִּלְחָמוֹת". לכאורה צריך להבין: ההודיה בדרך כלל באה על הישועה - מדוע מודים גם על המלחמה עצמה? שמעתי שתי תשובות בשם הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר:
מודים על מה שהשם נתן לנו את הכוח להילחם ולהתגבר על השפעת תרבות יוון. גם היום, כשתרבות זו נמצאת עדיין בעולם, השם נותן לנו כוח להתגבר ולחיות חיי אמונה ודבקות.
בזכות המלחמה וההתמודדות זוכים להתחדשות ולצמיחה. בדיוק בתקופת חנוכה התחיל להתגלות אור התורה שבעל פה - וזה נבע מהקושי וההתמודדות עצמם.
מתוך הקושי בזמן השידוכים, למד המספר: אחד הכלים המיוחדים ביותר שנותנים כוח להתמודד ולהתגבר הוא ההודיה. להודות לשם בכל מצב - גם כשהולך טוב, וגם כשלא - ובזכות ההודיה אפשר להתחזק ולהתגבר, גם כשיש הסתר פנים, מתוך אמונה שהוא רואה ודואג לנו בכל מצב.
"מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי? כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא." תודה לך השם על הזכות הנפלאה שנתת לנו, עם ישראל, להודות לך.