🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
שואל רבי יאנקל גלינסקי: מדוע קוראים לחג "פורים" על שם הפור - הגורל שבו רצה המן להרוג אותנו? אין קוראים ליום הצלה על שם הצרה עצמה. הוא מתרץ: אילו הסיפור היה נגמר אחרת - אילו הצרה עצמה הייתה נגמרת ומיד באה הצלה נפרדת - לא היו קוראים לה כך. אבל בפורים הצרה עצמה, הפור, הפכה להיות ההצלה. "עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכַי" - כי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ.
כותב המהר"ל: "בְּי"ב לְחֹדֶשׁ... שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ עִנְיַן הַמְּגִלָּה הַזֹּאת שֶׁהָיָה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁהָיָה נֶהְפַּךְ עַל הַצּוֹרֵר... כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ, שֶׁתִּרְאֶה מִזֶּה כִּי הַפּוּר נֶהְפַּךְ עָלָיו, וְדָבָר זֶה מֻפְלָג וְעָמֹק בְּחָכְמָה מְאֹד". מרדכי ידע את סוד הפורים - שהרע לא נמחק מהעולם, אלא הרע עצמו יוצר את הטוב.
לכן ההתקפה על היהודים לא הייתה מוקדמת אלא באותו יום ממש שהמן קבע - י"ג באדר. באותו יום שהם רצו להרוג אותנו, "נהפך עליו" - ואנחנו ניצחנו. אין רע בעולם - הכל טוב, אך יותר מכך: הרע מכין את הטוב.
לולא לקחו את אסתר לבית אחשוורוש, ולולא נהפכו הזהב לחצים בעיני המלך - לא הייתה ההצלה. הצרה עצמה הייתה יסוד ההצלה.
"הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר... עֻנֵּיתִי מְאֹד" - איך דווקא העינוי הביא לישועה? מי שיודע להודות גם על הרע, זוכה לראות איך הרע לא רק נמחק אלא מביא שפע גדול.
הגאון מווילנה מבאר בברכת "אהבה רבה": תחילה "מִלִּפְנֵי אֲבוֹתֵינוּ... אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ", ולאחר חטא העגל "חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ" - חמלה גדולה ויתרה, יותר מבראשונה. לא רק שנמחל החטא, אלא קיבלו יותר: לוחות שניים עם תורה שבעל פה, ומשכן. "וַיִּקְהֵל מֹשֶׁה" - למחרת יום כיפור.
ולכן דווקא בפורים - שבו התגלה סוד "הרע נהפך לטוב" - זכו עם ישראל לקבל את התורה שבעל פה מתוך אהבה, אחרי שבמתן תורה קיבלוה מיראה ומכפייה.