🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
הנביא ישעיהו מגלה לנו יסוד עצום: כל מה שהקדוש ברוך הוא יצר וברא את עם ישראל, הכל כדי שיהיו לו - "תהילתי יספרו". שעם ישראל יספרו לשם, ישבחו אותו, ויפרטו על כל דבר ודבר שהוא נותן להם ועושה להם, ובזה מתהלל ומתגדל כבוד שמו.
גם בתפילה אנו אומרים "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה". אין אנו אומרים "רפא אותנו כדי שנהיה בריאים לעבודתך", אלא "כי תהילתנו אתה" - שהמטרה היא שנשבח אותך. זו עיקר המטרה שהשם ברא את עם ישראל: שיודו לו וישבחו לו.
יש פירוש נפלא על הפסוק בתהילים שאומר דוד המלך: "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל". מה פירוש "יושב תהילות ישראל"? כשאדם עשיר, אומרים עליו "פלוני יושב על מיליונים", "יושב על סכום כך וכך" - כביכול הוא יושב על מה שיש לו, זה עיקרו.
ואנחנו הרי כבנים להשם. איזו נחת רוח יש להשם יתברך כששומע את בניו משבחים אותו! כמו אבא שיש לו ילד קטן שבקושי מדבר, וכששומע אותו אומר "תודה" בשפתו הרפויה, עם כל השיבושים - איזו שמחה יש לו!
אפשר לומר גם ש"יושב" הוא מלשון עיכוב, כמו שכתב רש"י על הפסוק "וַיֵּשֶׁב בְּקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים": "אין ישיבה אלא לשון עיכוב" - שבן אדם מתעכב באיזה מקום. כלומר, הקדוש ברוך הוא כביכול מתעכב, ומצפה לשמוע את תהילות ישראל - איך בן אדם ישבח, כמה יפרט את כל הדברים שהשם עושה לו.
כל יהודי פותח את יומו בהודיה: "מודה אני לפניך". עם זה הוא מתחיל את היום. "יהודי" מלשון "הודיה", כמו שיסדו לנו חז"ל.
בימים הנפלאים האלה שהתייחדו להודיה ולהלל לשם, אנו מוסיפים "על הניסים" ומזמור הלל - שני ביטויים של שבח והודיה.
כמה צריך להתחזק בימים אלה בעניין ההודיה - לשבח, לפרט, ולהתבונן בכל הדברים הנפלאים שהשם נותן לנו, הן באופן פרטי לכל אחד והן באופן כללי לכולנו. ודאי שאי אפשר לתאר ולשער, ולכן לפחות בנוסח שתיקנו לנו חז"ל - "מודים", "הלל", "על הנסים" - אנו באים להתבונן ולומר לשם בשמחה רבה ולהודות לו, כי זו תהילתו ושבחו של השם.
כתוב בספרים שכשאנשים מספרים שבחו של השם, בפרט יהודים, זה נורא חסדים מלמעלה ומביא ישועות גדולות לפרט ולכלל. השם יעזור שנזכה תמיד להודות לו בשמחה וזמרה, ונזכה להתבונן ולראות את הדברים הטובים והנפלאים שהוא שולח לנו, ונזכה כולנו יחד להודות בשיר חדש בגאולה שלמה ובבניין בית המקדש ובתחיית המתים במהרה בימינו אמן.