🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
הילקוט שמעוני על הפסוק בתהלים (קב) "תִּכָּתֵב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלְלוּ יָהּ" מבאר: "אלו הדורות האחרונים, שהם כמתים במעשיהם, ובאים ומתפללים לפניך בראש השנה וביום הכיפורים, ואתה בורא אותם בבריאה חדשה... ומה להם לעשות? ליטול לולבים והדסים ולהלל אותו".
לאחר ראש השנה ויום הכיפורים אנו כביכול "נבראים מחדש", וממילא מה שעלינו לעשות הוא להלל את ה' יתברך בלולב ובהדס בחג הסוכות.
ילקוט שמעוני, תהלים קבכאשר זוכים לטהרה וקרבת ה' כזו - שכן ביום הכיפורים "יְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה'" - הפועל היוצא הוא שמחה המתפרצת מכל הלב. כפי שנאמר בברוך שאמר: "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ" - כשנמצאים לפניו ובמקומו, יש רק הוד והדר ועוז וחדווה. וזוהי הסיבה שרואים תמיד במוצאי יום כיפור שמחה ואחווה מיוחדת. ומתוך כל זה מתעורר רצון עז להודות ולהלל ולשבח את הבורא יתברך - ומכאן שמחת חג הסוכות ומצוות ארבעת המינים.
בהמשך לנקודה זו, מובאת בספר "דרכי איש" (הרב רפאל כהן, משגיח ישיבת יקירי ירושלים) עצה נפלאה לשמור על ההתעלות הרוחנית שקיבל אדם בימים הנוראים: להתחזק באמירת "עלינו לשבח" בכוונה במשך כל השנה - שכן תפילה זו נאמרת בכל תפילה משלוש התפילות, והיא הזדמנות יומיומית להיזכר בהמלכת ה' יתברך של הימים הנוראים.
"יש לומר עלינו לשבח בעטיפת הראש... מפני שאין שבח כמוהו ליוצרנו" - עלינו לשבח עולה על כל השבחים שבעולם.
"כי שיר השירים הוא ולו על כן יתכוון האדם בכל מאודו לשורר לבוראו... מפואר ומהודר ומעוטר ומקודש ומרומם".
שבח "עלינו לשבח" אינו כשאר כל התשבחות והתפילות, מפני שבו נכללים כל העיקרים והיסודות ומדרגות כל האמונה, מה שהפה יכול לדבר והלב לחשוב.
מובא בשם ספר המוסר, תלמיד האר"יובספר "מטה משה" מובא: "יש לומר שבח זה בשבח ובהשתחוואה, באימה וביראה, ברתת ובזיע, לשפוי ראש" - כי כל צבא השמים שומעים כשישראל אומרים "עלינו לשבח", והקדוש ברוך הוא עומד עם פמליה של מעלה וכולם עונים: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו".
הרי לנו שיסוד אמירת "עלינו לשבח" מוזכר בהערצה בדברי חז"ל הקדושים, ופליאה גדולה חשיבותו. ולכן, בפרט בחג הקדוש הזה של חג הסוכות שכולו הודיה, ראוי למשוך את כל ההשפעות הטובות של הימים הנוראים לכל השנה כולה - ביתר שאת ויתר עוז, במתיקות ובנועם.