🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
הזוהר הקדוש (חלק ג, קג, ע"א) דורש את הפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" בקשר לפסוק בשיר השירים "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי": הסוכה באה ללמד "בַּר נָשׁ לְאַחְזָאָה גַּרְמֵיהּ דְּיָתִיב תְּחוֹת צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא" - שאדם צריך להראות את עצמו כמי שיושב תחת צל האמונה.
"סוכה" בגימטריה שווה לשם הוי"ה ולשם א-דני יחד. כשאנו יושבים בסוכה, אנו צריכים לראות את עצמנו כיושבים "בְּצִלּוֹ" של הקדוש ברוך הוא, ולחזק בעצמנו את האמונה: השם משגיח עלינו בהשגחה פרטית.
ה"ערוך לנר" (סוף מסכת סוכה) מבאר שאחד הטעמים שסוכה למעלה מעשרים אמה פסולה, הוא משום שאז האדם נמצא בצל הדפנות ולא בצל הסכך. יש כאן רמז למידת הביטחון: יש אנשים שבוטחים בה' אך גם סומכים על השתדלותם, בטוחים שדווקא דרך ההשתדלות תבוא הישועה; ויש אחרים שבוטחים בה' בלי שום השתדלות. אך הדרך הנכונה: לעשות השתדלות, אך לא לסמוך עליה - אלא לסמוך על ה', שאולי יביא ישועה דרך אותם אמצעים.
ערוך לנר, סוף מסכת סוכהזה הרמז שהסוכה צריכה להיות נמוכה מעשרים אמה, כך שיושבים בצל הסכך ולא בצל הדפנות: הדפנות מרמזות לעניני העולם הזה שהאדם מתעסק בהם, ובתוכן נמצא הצל של הסכך המרמז לישועת ה'. אמנם באדם מוקף דפנות - זה מרמז שצריך לעשות השתדלות, אך העיקר לשבת בצל הסכך - להיות סמוך ובטוח בקדוש ברוך הוא שהישועה באה ממנו בלבד.
כדברי הרמב"ן: "הגזירה אמת והחריצות שקר" - מה שהקדוש ברוך הוא גזר הוא מה שיהיה, וההשתדלות שלנו בענייני העולם הזה היא רק אמצעי המסתיר את האמת - שהקדוש ברוך הוא הוא זה שעושה את הכל.
ה"שפת אמת" (סוכות, תרמ') כותב: "מצוות סוכה היא מידת הביטחון... זה מדירת קבע, שלא לבטוח באוצר ונכסים רק יבטח בה' יתברך... ולכן הוא זמן שמחתנו, כי אין שמחה כשמחת הבטחון בה' יתברך."
שפת אמת, סוכות תרמ"אזהו יסודו של חג הסוכות: להכיר שהכל מגיע לנו מאת הקדוש ברוך הוא, ולהימצא "בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא" - שיש לנו אמונה וביטחון שכל מה שהיה, מה שיהיה ומה שיש לנו בהווה - הכל ממנו יתברך. הסוכה מלמדת אותנו להעריך את כל מה שיש לנו, וגם ללמוד ממי קיבלנו אותו: מהקדוש ברוך הוא, המשגיח עלינו בהשגחה פרטית, כל אחד ואחת, נותן "שירות VIP" עד הבית.