🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
כל החגים שאנו חוגגים - יציאת מצרים, קבלת התורה, ענני הכבוד בסוכות - היו ניסים מפורסמים וגלויים, ששינו את מערכות הטבע וכולנו ראינו אותם. פורים שונה לגמרי - הוא חג של צירוף מקרים: אחשוורוש עושה משתה, מבקש את ושתי, המן מייעץ להרוג אותה, מחפשים מלכה חדשה, ומוצאים את אסתר. מרדכי שומע את בגתן ותרש. כל מקרה גורר את המקרה הבא.
מהי התכלית של הניסים המפורסמים? שמהם נודה על הניסים הנסתרים - כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה לנו בכל יום: "זוֹקֵף כְּפוּפִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים... רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת". הניסים הגלויים הם רק אמצעי; הניסים הנסתרים הם התכלית.
אם מעמידים את חג הפורים מול כל שאר החגים - כל שאר החגים הם בגדר אמצעי, ופורים הוא בגדר מטרה, כי הוא כולו נבנה על ניסים נסתרים וצירוף מקרים. לכן חוגגים את פורים בשמחה מופרזת יותר מכל החגים - ביתר שאת, ביתר עוז.
עמלק לא יכל להכחיש את הניסים המפורסמים - יציאת מצרים, קריעת ים סוף, שהם עובדה היסטורית ברורה. מה שעמלק בא לטשטש הוא דווקא ההעתקה מהניסים המפורסמים אל הניסים הנסתרים: "נָכוֹן, פַּעַם הָיוּ לָכֶם נִסִּים - אֲבָל עַכְשָׁו אַתֶּם עַם כְּכָל הָעַמִּים".
כשאנחנו חוגגים את הניסים הנסתרים - כאן נמצא מחיית עמלק, ולא כשחוגגים את החגים המפורסמים, שאותם עמלק לא מנסה לטשטש כי אינו יכול.
סעיף אחד: לדעת שהמקרים אינם מקרים אלא מאת השם. הסעיף השני, הקשה יותר: "צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ" - להאמין שגם ההנהגות התמוהות הן צדק.