🎵 מעשה בשבת שירה

"כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו": סיפור של השגחה בשבת שירה, ומקור הדברים בשירת דבורה
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

שאלה בליל שבת

בשבת שירה ובשביעי של פסח שרים ישראל את "אז ישיר", שירת הים. ונפתח בסיפור נפלא, מעשה שהיה בשבת שירה, ויש בו גם מוסר השכל.

🕯️ "היכן זה כתוב?"

יהודי אחד התחיל ללמוד על נושא ההודיה, השמחה והשירה. הוא ראה את מעלת ההודיה והשירה לבורא עולם, והתרגש מאוד מן הדברים. בליל שבת אחד, בסעודה בבית אביו, דיבר בהתלהבות על המעלה הנפלאה של אדם שזוכה לשיר לבורא עולם מעומק לבו.

לפתע שאל אותו אביו: "אם אתה אומר שכל כך גדולה מעלת השירה, אולי תאמר לי היכן כתוב בחז"ל שמי שאומר שירה מוחלים לו על כל עוונותיו? כמו שמצאנו שמי שמעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו. שירה היא דבר גדול, אבל כל העוונות? זה לא דבר פשוט כל כך. אם זה באמת דבר גדול כל כך, צריך להיות כתוב שמי שאומר שירה מוחלים לו עוונותיו".

הוא לא ידע מה לענות. וכך נגמרה סעודת ליל שבת.

הספר שחיכה על המדף

📖 למחרת בבוקר

למחרת, אחרי סעודת השבת, חיפש ספר לקרוא בו מעט. ונזכר שיש לו בבית הספר "בשמחה ובטוב לבב", וזכר שיש בו פרק על השירה. "אולי לכבוד שבת שירה אקרא את הפרק הזה", חשב. הספר היה מונח אצלו כמה שנים, ואת הפרק על השירה עוד לא קרא. ומה נפלא יותר מלקרוא פרק על שירה לכבוד שבת שירה?

פתח את הספר, התחיל לקרוא על מעלת השירה, ומה ראו עיניו? מאמר חז"ל מדהים:

כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו, ונעשה בריה חדשה.
מדרש שוחר טוב, תהילים

שימו לב מה כתוב כאן. לא רק "מעבירים", לשון העברה, ששמים את העוונות בצד. לא! מוחלים לו על כל עוונותיו. כל העוונות נמחלים, והוא נעשה בריה חדשה.

הוא עמד נדהם. איך זימן לו בורא עולם את מאמר החז"ל הזה בדיוק בשבת שירה, בדיוק למחרת היום שבו לא ידע היכן כתוב שכל כך גדולה מעלת השירה, בדיוק אחרי שאביו אמר "אם השירה כל כך גדולה, צריך שיהיה כתוב". והנה באמת כתוב! שמח, הודה לבורא עולם על הנס הנפלא שעשה לו, ורץ להראות לאביו: "ראה, כתוב! מי שאומר שירה מוחלים לו על כל עוונותיו".

מי שמתחיל לחפש את ההודיה, בורא עולם מזמן לו את הדברים בדיוק בזמן הנכון. גם המעשה עצמו היה נס קטן של השגחה, וגם עליו ראוי לומר שירה.

מקור הדברים: שירת דבורה

וכשמעיינים בדברים, מתברר שמקור הדבר שמי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלים לו כל עוונותיו, הוא לא אחר מאשר שירת דבורה, שקוראים בהפטרת פרשת בשלח.

ומנין ידעו חז"ל, ולא סתם אלא "בידוע", שמוחלים לו כל עוונותיו? המקור נמצא בספר שופטים פרק ו. אפילו רש"י שם, בפסוק הראשון, מביא את המדרש הזה, והוא מופיע גם במדרש שוחר טוב על תהילים ובעוד מקומות.

היה קשה לחז"ל: בכל הפרקים הקודמים כתוב "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'". בפרק ג כתוב כך, ובפרק ד כתוב "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'". ופתאום בפרק ו כתוב:

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה' שופטים ו, א

"ויעשו", ולא "ויוסיפו". מה השתנה? אומר רש"י:

עד כאן נאמר "ויוסיפו", שהיה נצבר חטא על חטא. אבל בשירה זו נמחל להם כל אשר עשו, ועכשיו מתחילים לחטוא. כך נדרש באגדת תהילים.
רש"י, שופטים ו, א

הסיבה היא שבאמצע היה פרק ה: פרק של שירה, שירת דבורה. ומה עשתה השירה? השירה גרמה שנמחלו להם כל עוונותיהם. החשבון נמחק, והתחילו מחדש. ומכאן: כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו.

יותר מיום כיפור

הדברים רוממים ונשגבים. אבל באמת יש להבין: במה כל כך גדול כוחה של השירה? איך יכולה השירה למחול על כל העוונות?

ויש כאן דבר מדהים. ביום הכיפורים, אמרו חז"ל, אין מוחלים על כל העוונות, אלא על עוונות של מצוות עשה ולא תעשה. אם אדם חטא, חס ושלום, בדבר שחייבים עליו כרת או מיתה, או בחילול ה', זה לא נמחל ביום הכיפורים לבדו. והנה כאן אמרו חז"ל: כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו. כל העוונות! יותר מיום כיפור.

איך אפשר להגיע על ידי שירה למעלה גדולה יותר מיום כיפור? זה ממש מדהים, ואנחנו צריכים להתבונן בדברים ולהבין במה כוח השירה גדול כל כך. הרי לא דבר קטן הוא שתהיה לאדם מעלה גדולה יותר מיום כיפור.

"לא כל הרוצה לומר שירה"

ראשית נדגיש את מה שאמר רבי סימון במדרש:

לא כל הרוצה לומר שירה אומר, אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה, בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו.
רבי סימון, מדרש שוחר טוב

זה לא עובד כל כך מהר. צריך לדעת איך אומרים שירה, שעל ידה יזכה האדם שימחלו לו כל עוונותיו. צריך להכיר בנס שנעשה לו, ולשיר מתוך ההכרה הזאת. אבל בכל אופן, אם אדם נעשה לו נס והוא אומר שירה, הוא זוכה שמוחלים לו כל העוונות.

הפלא יועץ: "ואל תשכחי כל גמוליו"

ספר פלא יועץ מביא לזה מקור גם מפסוק בתהילים:

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו. הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֺנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי תהילים קג, ב-ג

אומר הפלא יועץ: על ידי ש"ברכי נפשי את ה'", ולא תשכחי את כל מה שעשה לך, תזכי ל"הסולח לכל עוונכי": כל העוונות שלך יימחלו. וגם "הרופא לכל תחלואיכי".

מי שזוכר את כל גמולי ה' ומברך עליהם, זוכה שה' סולח לכל עוונותיו ורופא לכל תחלואיו.

לשיר לה'

פלאי פלאים. אנחנו רואים מכאן כמה גדולה מעלת השירה. מה שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר, השירה מכפרת. ומי שמכיר בניסים שה' עושה עמו בכל יום, ושר עליהם מכל לבו, נעשה בריה חדשה.

יהי רצון שנזכה באמת לשיר לקדוש ברוך הוא, כמו ששרו ישראל על הים, ולהכיר בכל נס ונס שהוא עושה עמנו, ולהודות לו באהבה:

שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו תהילים קה, ב

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. חז"ל: "כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו".
  2. הספר "בשמחה ובטוב לבב", הפרק על השירה.
  3. מדרש שוחר טוב על תהילים, דברי רבי סימון: "כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו כל עוונותיו ונעשה בריה חדשה".
  4. שופטים פרקים ג-ו: "ויוסיפו" לעומת "ויעשו"; ורש"י, שופטים ו, א.
  5. שירת דבורה, שופטים פרק ה, הפטרת פרשת בשלח.
  6. חז"ל: יום הכיפורים אינו מכפר לבדו על כל העוונות.
  7. פלא יועץ, על תהילים קג, ב-ג: "ברכי נפשי... הסולח לכל עוונכי".
  8. תהילים קה, ב: "שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו".
▲
סיכום השיעור: מעשה בשבת שירה — שביעי של פסח