🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
שורש כל החורבנות הוא שבמקום להסתכל על הטוב, לשמוח, לאהוב ולהודות - מסתכלים על הרע. המרגלים ראו רע בארץ, וממנו הגיעו לראות רע גם בהשם - כאילו הוא שונא אותם. בבית שני חטאו ישראל בדיוק באותו שורש: ראו רע בחברם, דיברו עליו לשון הרע ושנאוהו. תיקון החטא לוקח 40 שנה, כי לתקן את העין לראות טוב ולהודות היא עבודה גדולה וארוכה.
ראוי לאכול לחם ביום זה כדי לזכות לומר את ברכת הטוב והמטיב שנתקנה בו, ולכוון בה במילה "הטוב". מי שיש בידו להציע שידוך - זו עת רצון מיוחדת לכך.
ראוי ללמוד ביום זה את סוגיית טו באב בגמרא. יש ללמוד תורה בליל טו באב, כמובא בשולחן ערוך, לעשות סעודה ביום זה ולשמוח בגאולה העתידה.
מובא בספר סדר היום לכוון בברכת "שים שלום" ובברכת כהנים במילה "שלום" - שנזכה להרבות שלום ואחדות בעם ישראל. ואפשר גם לומר ט"ו פרקי תהילים, כנגד "יק" - גימטרייה של ט"ו.
מוציא "פנקס ההודיה" תיאם עם גרפיקאית סכום עלות להדפסת מהדורה חדשה, מבלי לדעת מהיכן ישיג את הכסף. למחרת התקשר אליו יהודי ואמר לו: "יש לי בשבילך מעטפה". התברר: שנה קודם לכן חיבר בין אותו יהודי (שביקש למכור את דירתו) לבין אברך שחיפש דירה, וכעת, בהכרת הטוב על השידוך, הביא לו מעטפה עם סכום מדויק - כפי שהיה צריך לשלם לגרפיקאית, בערב טו באב עצמו.
סיפור שני: באחד ממהדורות הפנקס נכתב "לזיווג הגון" עבור אישה שתרמה כ-2,000 ש"ח להוצאתו - ותוך חודש זכתה להתארס.
סיפור שלישי: ביקשו הסכמה לפנקס מהרב זילברשטיין, האהוב מאוד על נושא ההודיה. ההסכמה התעכבה זמן רב - ונחתמה, כפי שכתוב בתאריך על גביה, ביום טו באב עצמו.
סיפור רביעי: יהודי שתרם למבצע הודיה הקים אשתקד כולל ללימוד בליל טו באב. פחות מחודש לאחר מכן קם באותו מקום עוד כולל (כולל חצות) - עשיר אחר, שביקש עצה "מה לעשות", הוקם בדיוק במקום שבו למדו באותו ליל טו באב.
יהי רצון שנזכה כולנו לראות טוב, ולהודות לקדוש ברוך הוא על כל חסדיו הנסתרים והנגלים.