ממחרת השבת

בששת ימי בראשית, אילו היה מישהו שם, היה רואה את הקדוש ברוך הוא בורא בפועל - אור, נשמות, כל דבר נפלא נוצר לנגד עיניו. אך בשבת הפעיל הקדוש ברוך הוא את המנגנון שהדברים יראו כאילו מתרחשים מעצמם. לכן שבת היא "זכר למעשה בראשית" - מוכיחה שהמנגנון הזה, שנראה טבעי, יוסד בתחילת הבריאה, ושהקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהיג הכל - "זה לא השמש שמאיר, זה הקדוש ברוך הוא שמאיר".

וזהו חידוש: "לֶחֶם עֹנִי אֲכָלֻהוּ בְמִצְרַיִם" - "לחם עוני" רומז שבמצרים לא הבינו את חסד ה', היו בעניות הדעת ובסבל ולא יכלו להבחין את החסד שבצרה. אך המטרה הייתה לצאת מ"לחם עוני" הזה - להבין שה' רוצה להיטיב לנו. וככל שאדם מאמין שהקדוש ברוך הוא כולו חסד ורוצה להיטיב, כך הוא זוכה לראות את ההטבה, "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".