🍯 מטעמים של גאולה

"ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה": למה דווקא בדורנו מתעוררת ההודיה, ואיך היא הטעימה של הגאולה השלמה
מאת: הרב יהודה טאוב

📑 תוכן העניינים

הלכה שנשכחה

בהפטרת פרשת עקב, מהפטרות הנחמה, יש פסוק שנותן לנו הרבה מאוד אור, ותמונה להבין את פלא ההודיה של דורנו. אבל לפני שנגיע אליו, נתבונן במה שקורה סביבנו.

עד לפני כמה עשרות שנים כמעט לא הייתה ידועה ההלכה שמזמור לתודה יש לומר בשמחה ובנעימה, בניגון. בספר "הליכות שלמה" בשם רבי שלמה זלמן אויערבך, וכן בשם הרב אלישיב, מובאת תמיהה: כיצד ייתכן, יש הלכה בשולחן ערוך, ואנשים אינם נוהגים לעשות אותה? אין מנהג לנגן את מזמור לתודה.

והנה היום, פתאום, ההלכה הזאת קיבלה עדנה. מסופרים סיפורים נפלאים על אנשים שניצלו בזכות ניגון מזמור לתודה. מנגינות רבות חוברו למזמור, וההלכה הולכת וגדלה, ועוד ועוד אנשים יודעים אותה ושרים. מחברים לאט לאט שירים על מזמור לתודה, ושרים אותו בכל מיני מקומות. אחד המלחינים סיפר שהסיבה שחיבר לו לחן היא שאמרו לו שזו הלכה בלי מזל, והוא רצה להציל אותה.

מה קרה פתאום? כיצד הלכה שהייתה נשכחת שנים רבות מתעוררת פתאום?

הקול החמישי בחתונות

ולא רק כאן. נביא עוד דוגמה. בחתונות יש מצווה להודות לקדוש ברוך הוא. הדבר מפורש בפסוק:

עוֹד יִשָּׁמַע... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ ירמיהו לג, י-יא

זו מצווה מדברי קבלה: להודות לקדוש ברוך הוא בחתונה. והנה, פלא: בשנים האחרונות, לא רק שלא היו מודים, אלא לצערנו הרב בכלל לא היו מדברים דברי תורה בחתונות.

והנה יש התעוררות. יש מי שהתחיל להגיע לחתונות ולדבר דברי הודיה נפלאים, ורואים כולם יחד אומרים "נשמת כל חי" בחתונה. ברוך ה', יש התעוררות נפלאה של הודיה. ולמה דווקא עכשיו?

"תודה וקול זמרה"

בהפטרה, בפסוק האחרון, נקרא פסוק נפלא מאוד, המוכר לרבים מן הציבור משירים ומנגינות:

כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חׇרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה ישעיהו נא, ג

הפסוק הזה מדבר על הגאולה. נאמר בו שהקדוש ברוך הוא ינחם את ציון ויבנה את החורבות, ובארץ ישראל יהיו "ששון ושמחה, תודה וקול זמרה".

טועמיה חיים זכו

מובא בכמה מקומות: כשם שיש מצווה של "טועמיה חיים זכו", לטעום מתבשילי השבת ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, כדי שיהיו המאכלים טעימים, נעימים ונחמדים בשבת קודש, כך גם הקדוש ברוך הוא נותן לעם ישראל מטעמים של גאולה לפני הגאולה השלמה, כדי שנתכונן ונהיה מוכנים לגאולה.

ומה הם מטעמי הגאולה? "תודה וקול זמרה": ההודיה. כמו שאמרו חז"ל:

לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים, וקרבן תודה אינו בטל. כל ההודאות בטלות, והודאת תודה אינה בטלה.
מדרש ויקרא רבה

לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים, ומה נשאר? קרבן תודה, ומזמור לתודה. זה מה שיישאר לעתיד לבוא.

ואם כך הם פני הדברים, מובן עכשיו נפלא: מתחילים להרגיש סימנים של גאולה. ההודיה שמתעוררת בדורנו היא הטעימה מן השבת הגדולה של הגאולה.

חצי הפסוק השני

אפשר לחלק את הפסוק לשניים. חציו הראשון: "כי נחם ה' ציון, נחם כל חרבותיה", חורבה שנהפכת לבניין. כל חורבה בעיר נבנית, בונים ובונים. וחציו השני: "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה". ומי שרואה את חציו הראשון מתקיים לנגד עיניו, צריך לדאוג לקיים את חציו השני: על כל בניין שקם, לומר תודה ולשיר.

זו הסיבה הנפלאה שבדור הזה הקדוש ברוך הוא נותן אור מדהים של הודיה. מזמור לתודה מתנגן ומלא מנגינות. מתחילים לדבר על הודיה בחתונות. כולם רוצים לומר מזמור לתודה, ועוד ועוד. ברוך ה', יהודים שמחים, מתחזקים, ומרגישים אור של גאולה בהודיה.

ואיזה אור אנשים מרגישים בהודיה! אי אפשר לדמיין לפני ששומעים. אנשים מספרים תיאורים מדהימים על מה שההודיה עשתה להם. זהו הסוד: הקדוש ברוך הוא נותן לנו מטעמים של גאולה, ואור ההודיה הוא המטעמים של הגאולה.

יזכנו הקדוש ברוך הוא לטעום את המטעמים האלה, ולהכין אותם היטב היטב, ובקרוב נזכה לסעודת השבת הגדולה, לגאולה השלמה, שבה "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה".

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. שולחן ערוך: אמירת מזמור לתודה בשמחה ובנעימה; ספר "הליכות שלמה" בשם רבי שלמה זלמן אויערבך, ובשם הרב אלישיב.
  2. ירמיהו לג, י-יא: "קול אומרים הודו את ה' צבאות", ההודיה בחתונה.
  3. ישעיהו נא, ג, מהפטרת פרשת עקב: "כי נחם ה' ציון... תודה וקול זמרה".
  4. "טועמיה חיים זכו": טעימת מאכלי שבת בערב שבת.
  5. מדרש ויקרא רבה: לעתיד לבוא קרבן תודה והודאת תודה אינם בטלים.
▲
סיכום השיעור: מטעמים של גאולה — שבע דנחמתא