בהפטרת פרשת עקב, מהפטרות הנחמה, יש פסוק שנותן לנו הרבה מאוד אור, ותמונה להבין את פלא ההודיה של דורנו. אבל לפני שנגיע אליו, נתבונן במה שקורה סביבנו.
עד לפני כמה עשרות שנים כמעט לא הייתה ידועה ההלכה שמזמור לתודה יש לומר בשמחה ובנעימה, בניגון. בספר "הליכות שלמה" בשם רבי שלמה זלמן אויערבך, וכן בשם הרב אלישיב, מובאת תמיהה: כיצד ייתכן, יש הלכה בשולחן ערוך, ואנשים אינם נוהגים לעשות אותה? אין מנהג לנגן את מזמור לתודה.
והנה היום, פתאום, ההלכה הזאת קיבלה עדנה. מסופרים סיפורים נפלאים על אנשים שניצלו בזכות ניגון מזמור לתודה. מנגינות רבות חוברו למזמור, וההלכה הולכת וגדלה, ועוד ועוד אנשים יודעים אותה ושרים. מחברים לאט לאט שירים על מזמור לתודה, ושרים אותו בכל מיני מקומות. אחד המלחינים סיפר שהסיבה שחיבר לו לחן היא שאמרו לו שזו הלכה בלי מזל, והוא רצה להציל אותה.
מה קרה פתאום? כיצד הלכה שהייתה נשכחת שנים רבות מתעוררת פתאום?
ולא רק כאן. נביא עוד דוגמה. בחתונות יש מצווה להודות לקדוש ברוך הוא. הדבר מפורש בפסוק:
זו מצווה מדברי קבלה: להודות לקדוש ברוך הוא בחתונה. והנה, פלא: בשנים האחרונות, לא רק שלא היו מודים, אלא לצערנו הרב בכלל לא היו מדברים דברי תורה בחתונות.
והנה יש התעוררות. יש מי שהתחיל להגיע לחתונות ולדבר דברי הודיה נפלאים, ורואים כולם יחד אומרים "נשמת כל חי" בחתונה. ברוך ה', יש התעוררות נפלאה של הודיה. ולמה דווקא עכשיו?
בהפטרה, בפסוק האחרון, נקרא פסוק נפלא מאוד, המוכר לרבים מן הציבור משירים ומנגינות:
הפסוק הזה מדבר על הגאולה. נאמר בו שהקדוש ברוך הוא ינחם את ציון ויבנה את החורבות, ובארץ ישראל יהיו "ששון ושמחה, תודה וקול זמרה".
מובא בכמה מקומות: כשם שיש מצווה של "טועמיה חיים זכו", לטעום מתבשילי השבת ביום שישי, סמוך לכניסת השבת, כדי שיהיו המאכלים טעימים, נעימים ונחמדים בשבת קודש, כך גם הקדוש ברוך הוא נותן לעם ישראל מטעמים של גאולה לפני הגאולה השלמה, כדי שנתכונן ונהיה מוכנים לגאולה.
ומה הם מטעמי הגאולה? "תודה וקול זמרה": ההודיה. כמו שאמרו חז"ל:
לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים, ומה נשאר? קרבן תודה, ומזמור לתודה. זה מה שיישאר לעתיד לבוא.
אפשר לחלק את הפסוק לשניים. חציו הראשון: "כי נחם ה' ציון, נחם כל חרבותיה", חורבה שנהפכת לבניין. כל חורבה בעיר נבנית, בונים ובונים. וחציו השני: "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה". ומי שרואה את חציו הראשון מתקיים לנגד עיניו, צריך לדאוג לקיים את חציו השני: על כל בניין שקם, לומר תודה ולשיר.
זו הסיבה הנפלאה שבדור הזה הקדוש ברוך הוא נותן אור מדהים של הודיה. מזמור לתודה מתנגן ומלא מנגינות. מתחילים לדבר על הודיה בחתונות. כולם רוצים לומר מזמור לתודה, ועוד ועוד. ברוך ה', יהודים שמחים, מתחזקים, ומרגישים אור של גאולה בהודיה.
ואיזה אור אנשים מרגישים בהודיה! אי אפשר לדמיין לפני ששומעים. אנשים מספרים תיאורים מדהימים על מה שההודיה עשתה להם. זהו הסוד: הקדוש ברוך הוא נותן לנו מטעמים של גאולה, ואור ההודיה הוא המטעמים של הגאולה.
יזכנו הקדוש ברוך הוא לטעום את המטעמים האלה, ולהכין אותם היטב היטב, ובקרוב נזכה לסעודת השבת הגדולה, לגאולה השלמה, שבה "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה".