🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
כותב הטור (סימן ת"ל): שבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול" - "לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס גָּדוֹל, שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם מִקְחוֹ בְּעָשׂוֹר... וְהָיָה בְּשַׁבָּת. וְלָקְחוּ לָהֶם כָּל אֶחָד שֶׂה לְפִסְחוֹ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בִּכְרָעֵי הַמִּטָּה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם הַמִּצְרִים לָמָּה זֶּה לָכֶם? וְהֵשִׁיבוּ לִשְׁחֹט לְשֵׁם פֶּסַח... וְהָיוּ שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת". דמיינו את עוצמת הנס: לוקחים בגלוי את אלוהי מצרים כדי לשוחטו, והמצרים חורקים שיניים ואינם יכולים לומר דבר.
מלמד הדבר: יש להשם שליטה גם על בעלי בחירה. גם כשאדם עושה לך רע, יש להשם שליטה על כך, וזה יכול להיות לטובתך.
שואלים האחרונים: כל חגי ישראל נקבעים לפי התאריך (פסח בט"ו בניסן, חנוכה בכ"ה בכסלו), מדוע שבת הגדול נקבעה ליום השבוע (שבת) ולא לתאריך (י' בניסן)? מתרץ ה"תודעה": הנס עצמו קרה בגלל שהיה שבת - המצרים ידעו שביום שבת בני ישראל נמנעים ממגע בבעלי חיים (משום מוקצה), ולכן כשראו אותם עוסקים בטלאים בשבת, שאלו לפשר הדבר - ומתוך כך נודע להם דבר השחיטה, וקרה הנס.
השולחן ערוך (תל"ד, א) מקדיש סימן שלם לסעיף אחד בלבד: "שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח קוֹרִים אוֹתוֹ שַׁבָּת הַגָּדוֹל". מבארים המפרשים: יש מצווה להכריז בפה "שבת הגדול" - לא רק שם, אלא ציווי.
כדי לקיים את מצוות פרסום ניסי השם. אם היו קובעים את היום בתאריך חול רגיל, מי היה שם לב? אך בשבת, בסעודה, בדרשה, כולם מברכים "שבת הגדול מבורך" - וכך מתפרסם הנס.
פרסום הנס הוא מצוות קידוש השם - מצווה שלפעמים נדרשים למסור עליה את הנפש. מזה מובן כמה חמורה המצווה לספר נפלאות השם. מסופר על רב שמואל, שבערש דוויו הזכיר לתלמידו את הנס הגדול שקרה באותו יום (עשירי בניסן - קבורת מרים, פסח מצרים, וגם קריעת הירדן בימות יהושע), ואמר לו: "בְּהַגִּיעֲךָ הַבַּיְתָה תְּסַפֵּר נִסִּים אֵלוּ לְבָנֶיךָ".
שבת הגדול חלה כמעט תמיד בפרשת צו, שבה מופיע קורבן תודה - קורבן עם ארבעים לחמים, שאי אפשר לאוכלם ביום ולילה אחד לבד, אלא צריך לזמן הרבה אנשים ולספר להם את הנס. שני העניינים - שבת הגדול ופרשת צו - חוזרים על אותו יסוד: לפרסם נפלאות השם.
וכן במנהג האשכנזים לעשות "שבת שלום זכר" (סעודת הודיה לאחר ברית מילה) דווקא בליל שבת: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ" - כשיש לאדם תודה, הוא צריך לפרסם אותה בכל הארץ, ובליל שבת נמצאים הכי הרבה אנשים לשמוע.