רבי עקיבא, תלמידו של נחום איש גם זו (שלימדו "גם זו לטובה"), הקים מפעל של 24,000 תלמידים במשך 24 שנה. תוך 33 יום מתו כולם. רבי עקיבא הלך ל-800 הלוויות ביום, מספיד ומספיד. איש אחר היה מתייאש - אבל רבי עקיבא, באותו יום עצמו שהעולם נעשה שמם, הלך והעמיד חמישה תלמידים חדשים: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון (בר יוחאי) ורבי אלעזר בן שמוע - שהעמידו תורה עד ימינו.
מנין ידע רבי עקיבא שדווקא זה מה שיקרה? רב מפוניבז' ראה עולם ישיבות אירופה עולה כולו באש בשואה, ובכל זאת הקים מיד את ישיבת פוניבז'. שאלוהו: "העולם נשרף ואתה מקים?" ענה: "אדרבה, לאחר החושך מגיע אור גדול". כיום ארץ ישראל פורחת בתורה, עשרות אלפי בני תורה - אור שקם ממש מתוך החורבן.
אחרי שהאב מייסר את בנו, מתמלא עליו ברחמים ובאהבה עצומה. רבי עקיבא ידע: אחרי הייסורים הנוראים מגיע שפע עצום של רחמים. ובאותו יום שהסתלק אחרון תלמידיו, הלך והעמיד חמישה חדשים - כי שהה בזמן הרצון והרחמים העצומים שלאחר הכעס.
מכוח מה זכה רשב"י לגלות את הזוהר הקדוש - אוצר סודות שלא נגלה לאף אחד לפניו? מכוח האור הנפלא שירד ביום ל"ג בעומר - אותו אור "כאב בן ירצה" שצמח מתוך החושך של פטירת תלמידי רבי עקיבא. לכן שמחים ורוקדים, ומודים לקדוש ברוך הוא על האור הנפלא שהוריד לנו לאחר החושך.