🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
יש חשבון פשוט ונפלא: שמונה ימים בחנוכה, שמונה ימים בסוכות, יום אחד בפסח, ויום אחד בשבועות - סך הכל שמונה עשרה - "חי" - הם הימים שבהם גומרים את ההלל השלם בשנה. לא סתם זה חי פעמים - מכאן לומד האדם שההודיה לקדוש ברוך הוא היא חי, היא חיים.
כתוב בישעיהו: "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ". יש אדם שהוא "מת חי" - נראה שהוא נושם, אבל אין אור על פניו, אין שמחה, אין חיוכים, אין הלל, אין הודיה. הכל כבוי, הכל יבש - "מחשב", לא יותר. לעומתו, אדם שמודה לקדוש ברוך הוא - החיים שלו חיים באמת.
ולכן אומרים בתפילה "וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה" - לא סתם. בשולחן ערוך נפסק: "ארבעה חייבים להודות: חבוש, ים, יסורים, ומדבר" - וסימנך "בְּכָל הַחַיִּים". זה לא סתם סימן, אלא סיבה: כשאדם מודה לקדוש ברוך הוא, הוא נהיה אדם חי - שמח כולו, מלא אושר. זו הזכות, זה האור שגורמת לנו ההודיה.
שימו לב לדקדוק הלשון - לא כתוב "ימים טובים להלל ולהודות", אלא "בְּהלל והודיה". כלומר: על ידי שאתה מהלל ומודה לקדוש ברוך הוא, היום שלך כולו נהיה יום טוב! זה פשוט מאוד: יהודי שמודה לקדוש ברוך הוא לא מקבל כלום כמובן מאליו, הוא מתרגש.
אותו אור של חנוכה מלפני 2000 שנה, עדיין מאיר, עדיין נמצא בתוכנו - אור נפלא, שמחה גדולה.
הקדוש ברוך הוא מחדש לנו חודש חדש בתוך ימי ההלל וההודיה - שמחה בתוך שמחה, אור התורה מאיר תמיד.
יהי רצון שנזכה כולנו להמשיך הלאה את האור העצום של ההודיה, להכניס אותו לחיים - וכל החיים יודוך סלה.